"המשחק של אנדר": בקיצור, אכזבתם
בעיבוד הקולנועי של "המשחק של אנדר" יש לא מעט הישגים אסתטיים, אבל אלו מתקשים לפצות על ההשמטות הבעייתיות של חלקים משמעותיים מעלילת הספר, שמעלימות כל מורכבות ועוקץ מיצירתו של אורסון סקוט קארד
ב-1927, כשהבמאי הצרפתי הגדול אבל גאנס החליט לעשות ביוגרפיה על נפוליאון, הוא יצר סרט שאורכו הראשוני הגיע לכמעט תשע שעות וחצי. הגרסאות השונות שזכו להפצה היו קצרות בהרבה, אך רובן המוחלט לא ירד מארבע שעות. כל משך הזמן הזה נדרש רק כדי להגיע מילדותו עד לשלב הראשון של הקריירה שלו כמצביא מזהיר - כך ניתן היה להציג את הדמות במלוא גדולתה ולהמחיש את המשמעת הסמלית של פעולותיה.
ביקורות סרטים נוספות בערוץ הקולנוע של ynet:
"המשחק של אנדר" ("Ender's Game"), עיבוד לקלאסיקת המדע הבדיוני של אורסון סקוט קארד מ-1985, מנסה גם הוא לעסוק בעלייתו של מנהיג צבאי. הספר תיאר את שנות ההכשרה של ילד מחונן בשם אנדרו ("אנדר") וויגין, המיועד להפוך למצביא שיוביל את צבאות המין האנושי כנגד ה"פורמיקים", גזע של דמויי חרקים שתקף בעבר וכמעט והביא להשמדת המין האנושי.
הסיפור המקורי עוסק בשינוי הפסיכולוגי שעובר אנדר, באסטרטגיות ובטקטיקות המתפתחות במהלך הלימודים, ובדילמות המוסריות הקשורות למאבק בין הגזע האנושי והחרקים. למרבה הצער, הסרט בן 112 הדקות צר מלהכיל את מורכבותו העלילתית של הספר. התוצאה היא אכזבה לא קטנה.
לקריאה נוספת:
הניסיון לעבד את הספר, שזכה בפרסי ההוגו והנבולה וחנך סדרת ספרים ובהמשך גם סדרת בת, החל מרגע יציאתו לאור. העיכוב בן שלושת העשורים נובע מהקשיים בעיבודו של ספר שגיבורו הוא ילד שמשתנה על פני טווח של שנים מגיל 6 עד 10 (עם סיומת המתרחשת שנים לאחר מכן). ספר שגיבוריו הם ילדיו, אבל יש בו רגעים אכזריים מבחינה פסיכולוגית ופיזית.
לאחר שנים שבהן תסריטים של אורסון סקוט קארד לא התממשו לכדי הפקה, הפרויקט הגיע
לידיו של הבמאי/תסריטאי גאווין הוד ("X-מן המקור: וולברין"), שמציב את אנדר כנער (בגילומו של אסא בטרפילד בן ה-16), ומצמצם את פרק הזמן של אירועי הספר למה שנראה כחודשים ספורים.
קיצור זה משמיט אירועים רבים שבלעדיהם תהליך ההכשרה אותו עובר אנדר נותר כמעט חסר משמעות. קצב ההתקדמות מהיר באופן בלתי סביר ובלתי מנומק, ונע מסיטואציית אימונים אחת לאחרת. כמו בספר יש לא מעט סצנות של משחק המלחמה - תחרויות קבוצתיות של פעולות לחימה המתרחשות בתנאי אפס כבידה באולם ענק, בתחנת חלל המשקיפה על כדור הארץ. האלמנטים של התנועה בחלל זה, עם הנוף הנשקף של כדור הארץ, מהווים הישג טכני לא מבוטל (ומזכירים את החיזיון של כדור הארץ ב"כוח משיכה", שיעלה אצלנו בשבוע הבא).
אך תוכנית האימונים קופצת מההכשרה הראשונית, למעבר של אנדר לקבוצה המונהגת על ידי תלמיד בשם בונזו מדריד, להקמת קבוצה חדשה בהנהגתו, להפיכתו למי שכישרונו כמצביא מוכח מעל לכל צל של ספק. תהליך מורכב של פיתוח מיומנות ושינוי בדמות שדחיסתו בסרט לוקה באמינותה.
אחים לצרה
תהליך ההכשרה של אנדר מתבצע תחת פיקוחו של הקולונל היראם גארף (האריסון פורד), תוך סיוע של הפסיכולוגית מייג'ור גוון אנדרסון (ויולה דיוויס). בעוד גראף חסר רחמים בנכונותו לעצב את אנדר כמנהיג צבאי, אנדרסון רגישה יותר למחיר אותו גובה התהליך מהגיבור (גם אם הכאב לא מובהר בסרט באופן מספק).
השימוש בשתי דמויות אלו מנסה אך לא מצליח לפצות על השמטת הקו העלילתי בספר שעסק בהתקדמות המקבילה לזו של אנדר, זו של אחיו ואחותו. שניהם מחוננים כמותו אך מהווים הקצנה של מרכיבי האישיות של אנדר עצמו - ולנטיין (אביגייל ברסלין) האחות הרגישה ופיטר (ג'ימי פינצ'ק), הסוציופת המבריק. הם מופיעים בסרט, אך פיטר נוכח רק בסצנה קצרה ובודדת שמותירה את הדמות חסרת משמעות, ו-ולנטיין קיימת רק בנקודות המגע עם אנדר, וגם זאת בצמצום שאינו מאפשר להבין את עומקם של היחסים בין האח והאחות.
בעייתי לא פחות הוא הקיצור של המרכיב השני בתהליך ההכשרה המופיע בספר - מעין משחק מחשב המושפע מהמתחולל בתודעתו של אנדר, והמציב לפניו אתגר אינטלקטואלי ורגשי. מי שקרא את הספר בוודאי זוכר את חשיבותו של המשחק ומשמעותו המתגלה בדיעבד. כל שנותר מכך בסרט הוא שתי סצנות של משחק מחשב שנראה תמוה לחלוטין, עם קשר לא מספיק ברור לסיומת של הסרט.
השמטות אלו פוגעות באופן מהותי בסצנה שבה מיומנותו של אנדר עומדת לפני המבחן הסופי. זו סצנה מרשימה מבחינה חזותית, אך ההצלחה במישור זה רק מעצימה את תחושת הפספוס לגבי הפוטנציאל שהיה לעיבוד לו היה זוכה מרווח נשימה כמיני-סדרה. במקום להעז ולהתמודד עם המאפיינים הלא פשוטים שהפכו את "המשחק של אנדר" לקלאסיקת מדע בדיוני, הסרט הידק ופישט ובכך נטל את העוקץ מרעיונותיו של אורסון סקוט קארד.
