האם השוק החופשי הוא יצור שחושב בעצמו?
השוק הוא מערכת מורכבת הכוללת המוני אינדיבידואלים המייצרים חפצים, קונים אותם ומוכרים אותם. האם יש כאן מערכת שהיא מעין מחשב ביולוגי גדול? והאם אנחנו רק צופים באינפורמציה או שאנחנו המידע עצמו?
המושג שגילה אדם סמית , השוק החופשי, הוא מושג מסעיר מבחינה מחשבתית. אני שם עכשיו בצד את כל השאלות האנושיות החשובות באמת, כדי לחשוב עליו דרך הפריזמה (נקודת המבט) של הכלכלה של מערכות מורכבות.
- טורים נוספים מאת אושי שהם-קראוס
- עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו
זה אומר שבטור הזה אני לא שואל אם הוא באמת פועל, ואני לא שואל אם הוא מוסרי, ולא שואל אם הוא יעיל. אני רוצה לשאול על המערכת הזאת שאלות אחרות לגמרי. שאלות מתחום פילוסופי יוצא דופן; אונטולוגיה (תורת היש). ארצה לשאול אם אפשר להגיד באיזשהו אופן שמערכת השוק החופשי היא בעצמה מעין מחשב ענק.
האם השוק מגלם בתוכו מידע? אולי הוא בעצמו (כלומר, כל האנשים, החפצים והמצבים שיש בו) הוא המידע? ואם כן, אז מי הוא זה "שיודע את המידע"? שאלות מסוג אחר. שאלות מוזרות. בואו נצא לדרך.
מה זה להיות יש?
אונטולוגיה היא התחום הפילוסופי שבו שואלים שאלות על ה"יישים", כלומר על הדברים שישנם. הדברים שקיימים. אבל בניגוד למדעים הלא פילוסופיים ששואלים "איך מתנהג היש" או "איך מגיב יש לישים אחרים", באונטולוגיה נשאל מה זה בכלל להיות קיים.
מערכות מורכבות - טורים קודמים בסדרה:
- פאשיזם, נמלים וכלכלה. מהו סוד הקיום שלנו?
- למה כל כך הרבה כלכלנים כושלים בתחזיות?
- מה שקורה כשבורג אחד לא מתפקד במערכת
- למה ילדים אתיופים לומדים בנפרד?
- איך שוק ההון עובד? הלוואי שידענו
אני מרגיש שזה נשמע מוזר ודורש הסבר. פיזיקה תשאל למשל איך מתנהג גוף בתנועה. איך מגיב היש הזה שביד שלי (או במילים נורמליות, העט שאני מחזיק) לזה שאעיף אותו באויר?
הפסיכולוג ישאל איך תגיב הנפש שלי (יש) לטראומה. שוב, המדע שואל איך מתנהגים הדברים. ממה הם מושפעים ומה עובר עליהם כשהם נתקלים בדברים אחרים ובפעולות אחרות.
אונטולוגיה תתחיל הרבה יותר למטה. במקום שבו קשה לשאול וקשה לענות. נשאל מה זה בכלל להיות קיים. ואיך זה קשור לכלכלה? בואו נדבר בכמה מילים על מערכת השוק בכלכלה.
איזה יש הוא מידע?
ראינו בטורים הקודמים שהשוק הוא מערכת מורכבת. כלומר, הוא מערכת שבה יש המוני אינדיבידואלים (אנשים) שמיצרים חפצים, מחליפים אותם, קונים אותם ומוכרים אותם. יש כל הזמן תנועה. אנשים עובדים במקום מסוים, עוזבים אותו ועוברים למקום אחר. למשל, הם נודדים רחוק כדי לשלם שכר דירה נמוך יותר.
אם נסתכל על המערכת הזו ממבט על של חייזר, נראה קן נמלים ענק שזז כל הזמן. עכשו נשאל שוב את השאלות האונטולוגיות המוזרות.
מה יודע כל אחד מהאנשים על השוק כולו? האם מישהו יכול לדעת "מה מצב השוק" בכל רגע, או אולי זו שאלה חסרת משמעות. ונניח שאפשר לדעת מה מצב השוק, נשאלת השאלה איפה רואים את זה. האם מצב השוק בכל רגע הוא כל החלקיקים שמרכיבים אותו ברגע מסוים?
בעצם, במילים אחרות אנחנו שואלים מה זה בכלל מידע. מה זה אינפורמציה. האם מידע זה משהו קיים בעצמו? או שמידע אולי הוא יחס בין כמה דברים.
נמלים
לא במקרה משווים קיני נמלים למערכת של שוק כלכלי. הנמלים פועלות בצורה דומה לאופני הפעולה שלנו. הן מתרוצצות ממקום למקום. איש לא מפקד עליהן. יש להן בחירה חופשית בין אלטרנטיבות והן מנצלות את אפשרות הבחירה הזו.
את הבחירה הן מממשות באמצעות הפרשת הורמוני ריח, המכונים פרומונים. כאשר נמלה מגלה גרגירי חיטה היא אוספת עליה גרגיר ונושאת אותו לקן. בדרך היא מפרישה ריח מסויים שאומר "אני סוחבת אוכל".
הנמלים שמסתובבות באופן אקראי באיזור, מריחות ומצטרפות. ככל שהערימה גבוהה יותר יגיעו אליה יותר נמלים, ושובל הריח יתעצם ובכך יזעיק עוד נמלים. הנמלה האחרונה תפריש ריח, אבל נמלים שיגיעו אחריה יחזרו בלי גרגירים. בהדרגה הריח שמסמן על המסלול "יש כאן אוכל" הולך ומתנדף.
באותו אופן מסבירה החוקרת דברה גורדון את מערכת חלוקת העבודה שנעשית בקן הנמלים. הנמלה יוצאת בדרכה לאסוף גרגירים. היא נתקלת בנמלה שמתחזקת את הקן וממשיכה ללכת. היא נתקלת בהמשך בעוד ועוד ריחות של תיקון הקן, וככל שהריח חזק יותר, כך היא תסיק שיש עבודת תיקון גדולה ותצטרף. היא תניח לעבודת האיסוף עד שתתקל בשבילי ריחות של "מצאתי אוכל" שיהיו חזקים יותר מהריחות של "יש עבודות תיקון".
שוב אונטולוגיה
אז מהו המידע פה? מהו המחשב פה? האם יש כאן מערכת שהיא מעין מחשב ביולוגי גדול? אם כן, מי מכניס נתונים ומי מקבל את הפלט ומבין אותו? האם הנמלה היא הצופה באינפורמציה או אולי המקום שהו היא נמצאת הוא האינפורמציה. כלומר, היא עצמה היא אינפורמציה. שאלה מוזרה. שאלה של מחשב חי.
אחת התשובות המעניינות תגיד שאפשר לראות בקן שלנו מחשב ענק. במקרה כזה המחשב הוא המערכת עצמה. כל החלקים שפועלים יחדיו ומגיבים זה לזה. במקרה כזה המידע מבוטא באמצעות החלקיקים עצמם. כלומר, הנמלים עצמן והמיקומים שלהן, הן המידע.
אבל מידע על מה? או מידע של מה? הנמלים עצמן מהוות את מערכת המידע והייצוג של כמויות האוכל בסביבת הקן. חישוב סטטיסטי של מקומות ההמצאות שלהן מצביע על ריכוזי המזון.
ובשוק שלנו? חישובים סטטיסטיים של מוצרים ובעלות על מוצרים הם המידע? ומי הוא היודע? תשבי יתרץ קושיות ומענות.
לקריאה עצמית
- ספרה של דברה גורדון על המערכת המורכבת שמהווה קן נמלים
- מבוא פופולארי למערכות מורכבות (באנגלית)
- ספרו של וולפרם על אוטומטונים תאיים
- ספר מאמרים מקצועי על מערכות מורכבות בתחום הפיננסים
ד"ר אושי שהם-קראוס , פילוסוף של הכלכלה, מלמד בבית הספר לכלכלה של המכללה למינהל ובחוג לתקשורת במכללת ספיר ומעביר הרצאות לקבוצות ולחברות. אתם מוזמנים להאזין תכנית הרדיו השבועית שלו 'קצה הקרחון על חברה וכלכלה' מדי יום רביעי לאחר חדשות 12:00 ברשת א' של קול ישראל