למה לבטל השקעה ממשלתית עם 200% רווח?

מגזר העמותות וארגוני המתנדבים בישראל הוא מהגדולים והמפוארים בעולם (יחסית לגודל האוכלוסייה). הוא גם מגזר חשוב בכלכלה הישראלית, המעסיק כ 13% מכוח העבודה ומספק שירותים למאות אלפים: אזרחים במצוקה הנזקקים לסיוע במזון או בקורת גג, תלמידים נחשלים, עולים חדשים, צרכני תרבות בפריפריה, קורבנות אלימות, תושבים המתמודדים עם עוולות בירוקרטיות, ואינספור מטרות נוספות.

לטורים של יוסף פריצקי בנושא העמותות

• תעשיית התרומות: כך מרוויחים המקורבים
• מתחת לשולחן: תעשיית התרומות והעמותות
• איך מעניקים הטבות מס לעמותות? קשה לדעת
  

מגזר זה פועל בזכות שלושה מקורות הכנסה: תורמים נדיבים מישראל ומהעולם, תמיכות ממשלתיות והכנסות משירותים שהעמותות מספקות בתשלום.

אלא שלעתים קרובות מוטחת ביקורת על העמותות בישראל המתייחסת לאופן קבלת התמיכות הממשלתיות שלהן, ולהקלות במס הניתנות לתורמים המשקיעים בהן. המבקרים טוענים כי מנגנון תמיכה זה הוא מעין "מס הכנסה פרטי", שבמסגרתו תורמים ועמותות מחליטים לאן ינותבו כספי המסים ללא כל פיקוח ובקרה.

האנשים המותקפים הללו אינם מעלימי מס, ואינם מבקשים דבר מהמדינה. על כל שקל הקלה במס שהם מקבלים, הם משלמים 2 שקלים מכספם הפרטי למטרות שהמדינה הגדירה כציבוריות. האם הקלה בסך 350,000 שקל לאדם פרטי שתורם מליון שקל מכספו הפרטי זה רעיון כל-כך גרוע? האם ישנן עוד הרבה השקעות ממשלתיות במטרות ציבוריות שמניבות רווח מיידי של 200%? 

שבעה מדורי בירוקרטיה

לא יהיה מוגזם לומר שכדי לקבל תמיכה ממשלתית או הקלה במס מהתורמים, על עמותה לעבור "שבעה מדורי בירוקרטיה".

- תנאי סף לתמיכה קובע שהיא תפעל באחד התחומים שהכנסת או שר האוצר קבעו שהם מטרות ציבוריות חשובות, למשל חינוך, תרבות, דת, איכות סביבה, רווחה וכיו"ב.

- תנאי שני הוא שהעמותה תקבל כל שנה "אישור ניהול תקין" המבטיח שהעמותה פועלת בהתאם להוראות החוק (המרובות) החלות על עמותות.

- תנאי שלישי הוא עמידה בקריטריונים שנקבעו על ידי משרד המשפטים, המוגדרים ונבדקים בצורה ברורה ומדויקת מדי תקופה.

תנאים נוספים כוללים שקיפות לגבי רמות השכר בעמותה, מגבלות על הוצאות הנהלה וכלליות, הקדשת רוב גדול מהתקציב לפעילות עצמה, בחלק מהמקרים כפיפות למבקר המדינה, ועוד ועוד. רק אם צלחה עמותה את כל המשוכות האלה, היא זכאית לתמיכות, כדי לשרת את הציבור.

3 סיבות להגדלת ההשקעה בעמותות 

ישנן לפחות שלוש סיבות מדוע ההשקעה הממשלתית בעמותות היא השקעה שחיוני להגדילה, וראוי להיזהר כשטוענים לצמצומה על בסיס תמונת עולם שגויה.

ראשית, העמותות מטפלות באוכלוסיות שונות במתן שירותים חברתיים שהממשלה לא מטפלת בהם, בין אם אינה יכולה לעשות זאת בגלל בעיות בירוקרטיות ותקציביות (מחסור בתקנים, חוסר גמישות בהקמה וסגירה של פרויקטים וכדומה) ובין אם אינה רוצה לעשות זאת, מתוך אמונה שלעמותות יש יתרון יחסי באספקת השירותים האלה.

כמובן שכל מגזר - עסקי, ממשלתי או התנדבותי יכול להתנהל טוב יותר. אם קיימת ביקורת על התנהלות לא שקופה או עסקאות פוליטיות לא כשרות, ראוי שהיא תובא באופן ענייני וממוקד לידיעת הגורמים האחראים, ואנו אנשי העמותות נהיה הראשונים לתמוך בו. אך המציאות שונה בתכלית מהתמונה שמציירים המבקרים.

למרות הביקורת שיש לנו כלפי הרגולציה הממשלתית, אנו מאמינים שמוסדות השלטון על מערכותיה, פקידיה וקובעי המדיניות במשרדים השונים, יודעים לנהל ואף עושים זאת. העובדה היא שברוב הגדול של המקרים פעילות העמותות נעשית בפיקוח צמוד והדוק של הממשלה, בשקיפות שעולה בהרבה על זו של השוק הפרטי (כל התמיכות מפורסמות וידועות, כל תיקי העמותה זמינים לכל דורש דרך אתר רשם התאגידים) וביעילות רבה. קשה לחשוב על השקעה ממשלתית צודקת ומוצלחת יותר.

הכותב הוא מנכ"ל מנהיגות אזרחית – ארגון הגג של העמותות והאלכ"רים בישראל