מייקל אורן על ההכרה הבריטית במדינה פלסטינית: "יורים עלינו ואיננו מגיבים"
שגריר ישראל לשעבר בוושינגטון אמר בשיחה עם ynet כי התמיכה שהביעה בריטניה בהקמת מדינה פלסטינית חשובה יותר מזו של שבדיה. "אני קצת בתדהמה מהעובדה שאנחנו לא מגיבים. הפלסטינים פועלים בחוכמה"
"התמיכה שהביעה בריטניה בהקמת מדינה פלסטינית חשובה יותר מזו של שבדיה, לא מעריכים אותה מספיק". כך אמר ל-ynet הבוקר (יום ג') מייקל אורן, לשעבר שגריר ישראל בוושינגטון. הוא הסביר כי "בריטניה חברה במועצת הביטחון. הפלסטינים הולכים לאו"ם בנובמבר, והם רוצים לפחות תשעה קולות במועצה. יש סיכוי שתהיה הימנעות אמריקנית, אבל הרבה תלוי בנו ובהתנהגות שלנו".
עוד בנושא:
ח"כ טיבי בלונדון: להכיר במדינת פלסטין
"ההכרה - טרנד מדאיג": ישראל נוזפת בשבדיה
שגריר שבדיה ננזף: "הזקתם ליחסינו עם הפלסטינים"
אורן שפך אור על ההכרה שהעניק הפרלמנט הבריטי במדינה פלסטינית. בריטניה היא אחת הידידות הקרובות של ישראל, ועדיין רוב עצום של 274 חברי פרלמנט תמך בהחלטה, לעומת 12 בלבד שהתנגדו. דוברו של ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון הודיע מוקדם יותר כי הוא יימנע בהצבעה הסמלית שאינה מחייבת או מכריחה את ממשלתו לשנות מדיניות. המדיניות הבריטית, שלא השתנתה מאז ניסח אותה שר החוץ לשעבר וויליאם הייג, גורסת שבריטניה שומרת לעצמה את הזכות להכיר במדינה פלסטינית בנקודת הזמן שתהיה המועילה ביותר לקידום שלום. "היה ידוע מראש שזאת עמדת הממשלה והיא לא עומדת להשתנות", אמר דוברו של קמרון.
אורן הבהיר: "כרגע הטיוטה לא מקובלת על האמריקנים. אבל אפילו אם האמריקנים יטילו וטו, עם תשעה או עשרה קולות הפלסטינים יוכלו לגשת לבית הדין בהאג. אני קצת בתדהמה מהעובדה שאנחנו לא מגיבים. הפלסטינים פועלים בחוכמה, יורים עלינו ואנחנו לא מגיבים".
לדבריו, "החברה הישראלית לא רוצה להתמודד עם ההשלכות. קל לנו להתמודד עם טילים. זה מוחשי וזה מובן. אבל אנחנו לא רוצים להתמודד עם חרם". הוא הציע: "ישראל צריכה להוביל יוזמה חד-צדדית, אבל זה מעורר הרבה אי-נוחות כאן. ישראל מעולם לא הבהירה מה האינטרסים שלה. צריך מנהיגות וקצת אומץ כדי לא להישאר בחוסר מעש אל מול מה שקורה".
"מסר בעייתי להנהגה הפלסטינית"
לאחר ההצבעה בבריטניה שיגר משרד החוץ הודעה דרך שגרירות ישראל בלונדון ובה נאמר: "הדרך למדינה פלסטינית עוברת בחדר המשא ומתן. הכרות בינלאומיות מוקדמות שולחות מסר בעייתי להנהגה הפלסטינית, כי כך היא יכולה להתחמק מההחלטות הקשות ששני הצדדים צריכים לקבל". משרד החוץ אף טען כי ההחלטה יכולה לעשות נזק לשני הצדדים משום שהיא "פוגעת בסיכויים להגיע לשלום. הכרה במדינה פלסטינית צריכה להיות תוצאה של משא ומתן מוצלח בין ישראל לרשות הפלסטינית".
בישראל התלבטו ארוכות כיצד להגיב על המהלך הבריטי, ולבסוף הוחלט שלא לעורר דובים מרבצם. ראשית, משום שבריטניה היא מדינה בעלת חשיבות אסטרטגית עבור ישראל. שנית, משום שאין בירושלים כוונה להסתכסך עם אנשי הלייבור הבריטי, מפלגה העשויה לנצח בבחירות הבאות. הלבטים האלה הובילו בסופו של דבר גם לנוסח הרך של התגובה שיצאה ממשרד החוץ. מדובר באותה תגובה קבועה לפיה ישראל מתנגדת למהלכים חד-צדדיים, ומעוניינת לקדם הקמת מדינה פלסטינית דרך משא ומתן ישיר בין הצדדים.
אלא שגם בישראל מודים כי התגובה הכמעט אוטומטית שפורסמה היא תגובה מגומגמת שאינה מצליחה להסביר את עמדתה של ישראל בעולם ובאירופה, ואינה מצליחה לעצור את כדור השלג המידרדר במהירות במדרון המדיני. החשש הכבד בירושלים הוא כי לשבדיה ובריטניה יצטרפו מדינות נוספות ויציבו עובדות מוגמרות שמטרתן הפעלת לחץ מדיני אגרסיבי על ישראל.