"ישראלים חושבים שהכל נוצץ בלוס אנג'לס"

כשיוסי דינה היה בן ילד בן 12 ביפו, הוא לקח עגלה גדולה, מילא אותה ב-100 'בייגלך' מהמאפייה של אביו, וגרר אותה לאיצטדיון בלומפילד. בתוך דקות חוסלה המרכולת והוא חזר הביתה מחויך עם רווח נאה. שבוע לאחר מכן כבר עבדו בשבילו כ-20 ילדים, והוא הפך, לדבריו, ל'מכונת כסף'.

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

• מאז הכרזת מע"מ 0% דירות התייקרו ב-5%
• מסתמן: שכר הדירה יוצמד למדד ל-3 שנים
• אמנת שוכרי הדירות: "דיור זה צורך קיומי"
  

"הרווחתי הרבה יותר כסף מאשר הרוויח אבי", הוא מספר. אלא שהגורל רצה אחרת, ושבוע לפני בר המצווה שלו נפטר אביו במפתיע. "האירוע הזה שבר אותי", הוא מודה. "כעסתי, כאבתי, לא רציתי להישאר בבית שבו גדלתי. עזבתי את הבית ועברתי לקיבוץ גת כילד חוץ".

חי את החלום

כיום, 40 שנה אחרי, דינה לא גר פה יותר. הוא אחד הישראלים שהגשימו את החלום האמריקני וחי באחד הבתים המפוארים ביותר במאליבו. הוא הבעלים של אחת מחנויות התכשיטים היוקרתיות בבוורלי הילס, ובשנה האחרונה פרץ לתודעה כאושייה טלוויזיונית, כשתוכנית הריאליטי שלו משודרת היום ביותר מ-100 ארצות, ביניהן כ-30 מדינות ערב.

דינה מקפיד להגיע לארץ לפחות פעמיים בשנה, לבקר את משפחתו, לפגוש את חבריו מהצבא והוא אף מנצל את הזמן לעסקים עם אנשי עסקים ישראלים.

לתודעה ההוליוודית פרץ בעיקר בזכות תוכנית הריאליטי שמתחילה עכשיו את עונתה החמישית בערוץ 'רילס'. התוכנית, שהרייטינג שלה עולה כל חודש, מבוססת על עסקי המשכונות שלו. בתוכנית דינה הוא הגיבור הראשי, שסוחר במשכונות יקרים במיוחד, ולצידו כוכבות הוליווידיות זוהרות.

אנשי עסקים ואספנים מפקידים בידיו חפץ יקר במיוחד, אם כדי שימכור אותו ברווח, ואם כדי למשכן אותו כנגד הלוואה הניתנת להם בשיעור שבין 3% ל-5%. בד"כ הוא סוחר בתכשיטים, שעון או עגילים, אבל גם בזה הוא פרץ את המקובל וממושכנים אצלו פרסי אוסקר ואמי. והיה וההלוואה לא הוחזרה בזמן והחפץ לא חזר לבעליו, דינה נהנה גם מהריבית שקיבל בעבורה וגם ממכירת המשכון לכל המרבה במחיר.

אנחנו נפגשים במסעדת טורקיז בתל אביב. העיניים נמשכות לגבר מרשים שנמצא בשנות ה-50 לחייו. הוא נראה צעיר לגילו, מטופח ומתבל את העברית שלו, שנאמרת במבטא אמריקאי כבד, בביטויים באנגלית. הוא מביט אל הים וחושב על הים שצמוד לבית המפואר שלו, שנמצא בשכנות לזוכת האוסקר שרליז ת'רון ולכוכבים נוספים. "רכשתי את הבית לפני 12 שנה מאלמנתו של הזמר רוי אורביסון ('אישה יפה') תמורת 1.8 מיליון דולר. אני משפץ אותו היום, תני לדמיון שלך לחשוב על הסכום שהוא יהיה שווה בסיום השיפוץ".

ממוכר תכשיטים לאדם אמיד

"כשהכלכלה האמריקנית דשדשה, החלו הקשיים שלי, והייתי חייב לחשוב מחוץ לקופסה", הוא מספר. "אחד המפיקים ההוליוודיים הציע לי כבר לפני 12 שנה לעשות תוכנית טלוויזיה על המשכונות ואז סירבתי. הפעם הבנתי שזה או לפשוט את הרגל או לעשות את התוכנית ולקוות שזה יצליח. לשמחתי, זה הצליח מעל ומעבר. השנה היינו מועמדים ל'אמי' ולא זכינו, אני חושב ומקווה שבאמי הבא כבר נזכה.

אני חתום עם רילס ל-6 עונות ובכל עונה יש אחוזי צפייה הולכים וגדלים. בכל שבוע מספר הצופים גדל בכ-100 אלף, וכל יום צילומים זה חצי מליון דולרים. רואים את התוכנית ב 100 מדינות, כולל מדינות ערב. לצערי, רק בישראל טרם רכשו אותה. אולי עכשיו יבינו את סוד הקסם, בעקבות השעון של רבין, שאני מציע למכירה במיליון דולר. יש לזה ערך עצום, הסטורי ורגשי".  

יצחק רבין ז"ל והשעון

מה הקסם של התוכנית?

"אנשים נמשכים לזוהר של הוליווד ולסלבס. אני בעיקר מתחבר לאנשים ומבין תהליכים. אני הולך לבתים של אנשים שהיו מיליונרים וירדו למטה, ופוגש אנשים כשהיו למטה ובדרך למעלה. מעבר לזה, אני רואה עצמי כמעין ברומטר של הכלכלה האמריקנית. אם מגיעים הרבה אנשים לחנות שלי למשכן, כנראה שיש בעיה בכלכלה. בכל פינה בבוורלי יש חנות משכונות, זה לא שוק אפור, זה חוקי. אבל אני שונה מהם".

במה?

"לא מעניין אותי להתעסק בסכומים קטנים. אני נותן הלוואות ועושה עסקים רק עם אנשי עסקים שרוצים לעשות סרט או לקנות בניינים, אני בערך היחיד שעוברים בידיים שלו מיליוני דולרים. יש לי את הפסנתר של אלביס, שרכשתי במיליון דולר ואמכור ברווח, יש לי את השעון של יצחק רבין ויש לי את ההסכם המקורי שעליו חתמו הביטלס בתחילת דרכם ואני מבקש עליו מעל מיליון דולר. אין לי ספק שאקבל. יש לי פסלי אוסקרים ופסלי 'אמי'.

צילום: יוסי דינה

המזכרות ההוליוודית זה הבייבי שלי. כל מה שקשור לסרטים מהלך פה קסם על האנשים, כמו הנעליים האדומות של ג'ודי גרלנד מ'הקוסם מארץ עוץ', שנמכרו ב-1.8 מיליון דולר. קניתי כמעט את כל מה שהיה שייך למייקל ג'קסון ומכרתי. הפקידו אצלי בזמנו שעון שלו ב-400 אלף דולר ומכרתי אותו ב-3.5 מליון דולר. רכשתי 30 פריטים של מרלין מונרו, כולל השמלה הלבנה המפורסמת שלה. אני מבקש עליה כחמישה מליון דולרים, כשקניתי אותה בפחות מחצי מליון דולר. אליזבת טיילור היתה אורחת קבע אצלי בחנות, מכרתי עגילים שלה בלמעלה ממיליון דולר.

את מגיעה לחנות שלי בבוורלי הילס ומרגישה שאת במוזיאון ופוגשת את האספנים הגדולים בעולם. אין שבוע שלא מגיע אליי צוות צילום לחנות ממדינות שונות בעולם. התוכנית שלי גם שונה מתוכניות אחרות, כי הורים וילדים אוהבים לראות את זה יחד. נמצאים אצלי עכשיו למכירה העגילים של ג'וליה רוברטס שאותם ענדה בסרט 'אשה יפה'. אני מבקש עליהם 30 אלף דולר. זה לא הרבה, אבל אם זה לא היה של רוברטס מחירם במקרה הטוב היה 2,000 דולרים. היום השקעה במזכרות היא אפילו טובה יותר מהשקעה בנדל"ן מניב".

בקיצור, אתה ישראלי שהפך לסלב הוליוודי. מרגיש בנוח עם ההגדרה?

"אני לא אוהב את המילה סלב, אבל כשמגיעה אלי לחנות ילדה עם מחלה סופנית שביקשה להיות איתי כי עבורה זו הגשמת חלום, זה עושה לי טוב. העבודה שלי נראית נוצצת, אבל היא קשה ושוחקת. אני לא אוהב להיות באור הזרקורים. קודם כל אני ישראלי, אבל אני ישראלי שחי בלוס אנג'לס ונמצא בתוך מעגל קסמים, שכרגע קשה לי לצאת ממנו. ראיתי איך הישראלים פה תורמים למדינה בכל פעם שיש מצב חירום, כמו ב'צוק איתן'. כולם התגייסו למען צה"ל, אך הצבא שאני הייתי בו היה שונה. במהלך השירות הצבאי הגעתי הביתה 10 פעמים, ואת הזובור שעשו לי בצנחנים לא אשכח לעולם. אלו היו היומיים הכי קשים בחיי, ומאז כל קושי מגומד ליד זה.

העם היהודי מדהים, אבל חסר בו פרגון של אחד לשני. פה אומרים 'אני', באמריקה אומרים 'אנחנו'. זה הבדל גדול. המזל שלנו הוא שאנו נלחמים בערבים, אחרת היינו אוכלים אחד את השני. בית המקדש הרי חרב בגלל שנאת חינם. בלוס אנג'לס לא מקנאים, לרוב אני נתקל בפרגון אמיתי. יותר מזה, את יודעת, אני מניח תפילין כל בוקר ומאחל לאנשים שלא אוהבים אותי שיהיה להם יותר מאשר לי, גם לאנשים שהורידו אותי למטה בשלב כזה או אחר בחיי. כי אני יודע, שיש לי את החיים שבחרתי לעצמי ואת כל מה שיוסי דינה ביקש לעצמו אי פעם".

עם יד על הלב. ההצלחה לא עלתה לך לראש?

"אם היית שואלת אותי את השאלה הזאת לפני 8 שנים, כנראה שהתשובה היתה חיובית. היום אני כבר יותר צנוע. אני לומד קבלה כבר 7 שנים. בכל שישי אני כותב בפייסבוק כתבה קבליסטית, יש אנשים שכותבים לי שזה שינה להם את החיים ואפילו הציל אותם. היום אני מבין שלכל אדם יש תפקיד מסוים בחיים ואסור שההצלחה תעלה לו לראש. נכון שאני מרוויח הרבה כסף, ונכון שאני מוזמן ל-10 מסיבות בשבוע, שאנשים היו מתים ללכת אליהם. אבל, אני היום איש של בית, וכמעט ולא יוצא למסיבות. 

מתוך צילומי הסדרה

באמצעות הקבלה הבנתי את הפרופורציות של החיים אחרת. אני רואה את אנשי העסקים שאחרי כל מסיבה חוזרים הביתה וישנים לבד. יש להם כמה רגעי תהילה וזהו. המזל שלי שאני לא מסתכל על עצמי כעל סלב או כעל שחקן כדורסל, שברגע שהוא מפסיק לשחק, הוא נכנס למשבר. לי אין משברים של אמצע החיים, אני איש עסקים, שחי ומרגיש שכל יום מחיי כאילו זה יומי האחרון"

לפי הקבלה הכל הבל הבלים

"צריך לדעת לנצל את הזמן שיש לך על האדמה בצורה נכונה וצנועה ככל האפשר, גם כשיש לך הרבה כסף. ישראלים חושבים שקל בלוס אנג'לס או בארה"ב. הם רוצים לרדת מהארץ, כי הם חושבים שהכסף יחכה להם על העצים. אני רואה את הישראלים, שעושים מה שהם לא היו מעיזים לעשות בארץ, כמו לנקות שירותים ובתים, העיקר להגיד שהם חיים את החלום האמריקני. אנשים באים אלי ואומרים שהם רוצים להיות יוסי דינה. מה לענות להם? שאני בתוך מערבולת שאני לא יכול לצאת ממנה היום? יש לי ביזנס מורכב, אני לא יכול להפסיק לעבוד. אם אפסיק לאכול - אמות. אותו דבר לגבי העבודה".

איך אתה מסתדר עם המעריצות?

"נגעת בנקודה קצת כואבת", הוא מחייך. "אני עדיין רווק ומאד רוצה להיות אבא. קיבלתי מאות הודעות בפייסבוק: 'בוא תעשה לי ילד'. גם בחורה שיצאתי איתה פה ביקשה ממני זרע. זה מפתיע אותי בכל פעם מחדש. תראי, אף פעם לא הייתי רווק, תמיד היתה לי בחורה", הוא אומר ולוגם עוד אספרסו כפול. "עכשיו נפרדתי מבחורה לאחר 10 שנים ובאמת קשה להיות לבד.

"אני חושב שפספסתי את ההורות, ולכן אם לא אתחתן בעוד שנה או שנתיים, אעשה ילד בהסכם. אני יודע שאהיה האבא הכי טוב בעולם. אני מחפש בחורה יהודיה, אינטליגנטית עם ראש טוב, חכמה ועצמאית, ושתוכל ללדת לי ילד. יש שאומרים שאולי אני מבוגר מדי להיות אבא, אבל זה לא נכון, כי עדיף שיהיה לילד אבא במשך 20 שנה והוא יהיה האבא הטוב בעולם, במקום אבות צעירים, שמתייחסים לילדים שלהם בצורה נוראית. אעשה את הילד שלי מאושר".