שקופים: למי אכפת מנושאי דת ומדינה?
נישואים וגירושים אזרחיים? הדרת נשים? קצבאות לישיבות? תוכנית ליבה? את מי זה מענין? מעקב חדו"ש מגלה שמערכת הבחירות האחרונה התעלמה כמעט לחלוטין מנושאי דת ומדינה. הנושאים שמהם התעלמן הפוליטיקאים הכי פחות היו ייצוג נשים חרדיות בכנסת ושיוויון בנטל
דת ומדינה? נדבר על זה אחרי הבחירות
נושאי הדת והמדינה כמעט ונעלמו ממערכת הבחירות לכנסת ה-20. למעשה, שני הנושאים היחידים המצויים במחלוקת בין חרדים לחילונים, שזכו לתשומת לב ציבורית מסוימת - היו חוק הגיוס ונישואים של בני אותו מין, וגם הם לא זכו ממש לדיון ציבורי, אלא רק להתבטאויות אקראיות ולתגובות להן. כך מעלה מעקב חדו"ש שבדק אזכורים של נושאי דת ומדינה ברשת, מאז פיזור הכנסת - ועד לאמש (ה-11.3). פריחה מפתיעה וחיובית נרשמה בדיון הציבורי על ייצוג מגזרים חרדיים מקופחים: נשים וחרדים עובדים.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
בין הנושאים שכמעט ולא התקיים סביבם דיון ציבורי: נישואים וגירושים אזרחיים (להבדיל מנישואים של בני אותו מין), הדרת נשים, פתיחת חנויות בתל אביב בשבת, קצבאות לישיבות ואכיפת תוכנית הליבה בחינוך החרדי.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- חלום שנשבר: הרב פרומן היה בוכה על זה/ הדסה פרומן
- בלי אזיקים: "מסורבת הגט החרדית" רצה לכנסת
- מחקר: מה שרים ילדים חרדים?
רדידות הדיון בנושאי דת ומדינה בלטה במיוחד לאור ההערכה שהמפלגות החרדיות יהיו חברות בכל קואליציה אפשרית. לשותפות של מפלגות חרדיות בקואליציה יש שורת משמעויות מובנות מאליהן: הגדלת ההקצבות לישיבות ולמוסדות חינוך שאינם מלמדים תוכנית ליבה, הגדלת קצבאות הילדים, שינוי חוק הגיוס, ביטול הרפורמה בגיור ועוד. למרות זאת, לא התקיים כמעט דיון בנושא.
הפוליטיקאים בחרו להתעלם
סביר להניח שלעיסוק המועט בנושאי דת ומדינה חברו מספר סיבות: למפלגות
החרדיות לא היה עניין לעסוק בהם מחשש שיחזקו את "יש עתיד"; ש"ס העדיפה סדר יום חברתי והלכה על קמפיין "השקופים", ואילו מפלגות השמאל יודעות שלא יוכלו להקים ממשלה בלי המפלגות החרדיות, והן נזהרות שלא להרגיז אותן.
בנוסף, ניסיון ממשלת שרון-שינוי מלמד שאחרי ממשלה בלי המפלגות החרדיות, מגיעה תקופה של ירידה בעיסוק בנושאי דת ומדינה. מעין עייפות מהעיסוק בנושאים אלה. ויש שיאמרו שלא מדובר בעייפות, אלא בייאוש של הציבור שמגלה שאפילו ממשלה חילונית לא מצליחה ליצור מהפכה אזרחית אמיתית.
השימוש שעשינו בתקשורת למדידת העיסוק הציבורי, איננו מטיל כמובן את האחריות להיעלמות הנושאים האלה על התקשורת. מי שקובע את סדר היום הציבורי במיוחד בתקופות בחירות, הם הפוליטיקאים ויועצי התקשורת שלהם. כך למשל, התקשורת, בתפקידה כמסקרת, איננה אחראית לכך שנושא השוויון בנטל ירד מסדר היום - אלא המפלגות שעסקו בו בהרחבה בבחירות 2013, והתעלמו ממנו במידה רבה במערכת הבחירות הנוכחית.
מעקב חדו"ש, שאותו ביצעה הרכזת הארגונית של העמותה, יעל שילדהאוז, התבסס על איסוף ידיעות ומאמרים בנושאי דת ומדינה שכללו קשר ישיר לבחירות. המעקב שלנו מיטיב לתאר מגמות, אבל אין לנו יומרה למספרים מדויקים של אזכורים ברשת.
אחד המאפיינים של מיעוט העיסוק בנושאי דת ומדינה, היה שרוב החומר שנאסף כלל ידיעות חדשותיות, ובמיוחד ציטוטים של התבטאויות. היו הרבה פחות מאמרי דעה ופרשנויות שמעידים על דיון ציבורי. נושאי דת ומדינה כמעט שלא הוזכרו גם בעימות בערוץ 2.
שוויון בנטל: אפילו חסימות כבישים לא עזרו
בחירות 2013 נערכו על רקע משבר השוויון בנטל, שהיה אחד הנושאים
המרכזיים במערכת הבחירות. רק שנתיים חלפו. על רקע זה מדהים כמה מעט עוסקים המתמודדים בבחירות הנוכחיות בחוק הגיוס. הדיון הציבורי, ככל שקיים, עוסק בשאלה האם יבוטלו הסנקציות הפליליות, ואם זה יקרה, אילו מפלגות יסרבו לשבת בקואליציה. אין כמעט שום עיסוק בשאלה מהו הפתרון הרצוי שצריך לבוא במקום הסנקציות הפליליות.
עם זאת, זהו ללא ספק הנושא שזכה לסיקור הרב ביותר (או נכון יותר: הכי פחות מועט) - 62 אזכורים. הדבר בולט עוד יותר לאור הניסיון שעשה הפלג הליטאי הירושלמי להפוך את עניין חוק הגיוס לחלק מסדר היום של הבחירות, זאת באמצעות שבועיים של הפגנות אלימות שכללו חסימות כבישים. מתברר שכאשר המערכת הפוליטית מעוניינת להרדים נושא, אפילו הפגנות אלימות לא יעירו אותו.
ומה עם סתם נישואים אזרחיים?
הרוב המכריע של 18 האזכורים שמצאנו לנושא הזכות לנישואים היו בהקשר של בני זוג מאותו מין – לא בנושא של המאבק הכללי לנישואים וגירושים אזרחיים. נראה שנושא הנישואים לבני אותו מין נתפס כהרבה יותר מעניין מבחינה תקשורתית, וגם יותר פרובוקטיבי. הקהילה הלהט"בית גם נתפסת במפלגות החילוניות כקהל בוחרים משמעותי ומאורגן שמודע לאינטרסים שלו.
מיהו יהודי? למי זה חשוב
שאלת "מיהו יהודי" גרמה במהלך השנים למשברים קואליציוניים, ואיימה לפלג בין ישראל לתפוצות ולהפיל ממשלות. במערכת הבחירות הזאת היא זכתה ל-27 אזכורים. בינואר הצליחה הרבנות הראשית לדחות את ישום החלטת הגיור של הממשלה עד אחרי הבחירות. בכך בעצם היא קברה את הרפורמה שיזם ח"כ אלעזר שטרן, של הקמת בתי דין מקלים לגיור.
האירוע זכה לסיקור חדשותי יבש כמעט ללא פרשנויות ותגובות. זה מפתיע במיוחד לאור הסיקור המשמעותי שלו זכה המאבק סביב חוק הגיור (שבסוף הפך להחלטת הממשלה).
תחבורה ציבורית בשבת
עיסוק מסוים (24 אזכורים) היה בנושא הנהגת תחבורה ציבורית בשבת. 8 מתוכם עסקו בניסיון לברר מה עמדתם של "יש עתיד" ושר החינוך לשעבר מטעמה, הרב שי פירון, בנושא. עוד כמה עסקו בתמיכתו של יו"ר "כולנו", משה כחלון, בתחבורה ציבורית בשבת, בניגוד לעמדתו הפשרנית בנושאי דת ומדינה אחרים.
לפני מספר שבועות יצאה קבוצת פעילי חופש-דת ביוזמה חדשה בשם "שבוס", קואופרטיב שיפעיל לחבריו תחבורה ציבורית בשבת. היוזמה הזאת תאפשר אולי לעקוף משפטית את שר התחבורה, ולהפעיל קווי שבת. היא זכתה לסיקור יפה בכלי התקשורת, אבל לא פתחה דיון ציבורי בין המפלגות: לא על השאלה האם יש להפעיל תחבורה ציבורית בשבת, ולא על השאלה החוקית, האם קואופרטיב אכן יכול לעשות זאת עבור חבריו.
רבנים במחלוקת
אספנו קרוב ל-30 אזכורים על מעורבות לא חוקית, לכאורה, של רבנים עובדי מדינה במערכת הבחירות. מדובר בעיקר ברב הראשי יצחק יוסף (תומך בש"ס), רב העיר צפת שמואל אליהו (תומך ב"יחד") ורבה של ירושלים, שלמה עמאר (ניסה לתווך בין "יחד" לש"ס). כמעט כל האזכורים היו באתרים דתיים או חרדיים. לא התפתח דיון ציבורי בשאלה מהן הסנקציות שיש לנקוט נגד הרבנים, או מדוע היועץ המשפטי איננו פועל נגדם. לא התפתח אפילו דיון בשאלה האם האיסורים המוטלים על הרבנים מוצדקים.
ההישג של הנשים החרדיות
שני נושאים שזכו לאזכורים לא מעטים, עסקו בדרישות של סקטורים מקופחים בחברה החרדית לייצוג פוליטי. דומה שיותר מכל נושא אחר בתחומי הדת והמדינה, יותר אפילו מחוק הגיוס, זכתה לדיון ציבורי דרישת פעילות חרדיות לייצוג פוליטי. אמנם הוא צבר אצלנו רק כ-40 אזכורים, לעומת יותר מ-60 שלהם זכה חוק הגיוס. אבל רבים מהם היו של דיון ציבורי ממשי, כלומר מאמרים, פרשנויות וכתבות גדולות.
נראה שאחת הסיבות לכך היא שהנושא היה כל כך חדשני ומרתק, עד שהתקשורת הובילה אותו, למרות חוסר העניין של הפוליטיקאים. עכשיו כבר ברור שלא תהיה אישה חרדית בכנסת הבאה. אין אף מועמדת חרדית במקום ריאלי. לכן ההישג העיקרי של הפעילות החרדיות היה הסרת הטאבו הציבורי מעל הדיון בנושא. בציבור שחלק מהעיתונים שלו עדיין מוחקים נשים מתמונות, לגיטימי עכשיו לגמרי לדון בזכותן של נשים לייצוג.
החרדים העובדים – נעלמו לאחר הגשת הרשימות
לתשומת לב ציבורית (20 אזכורים) זכתה גם הדרישה של העובדים
החרדים לייצוג. הפילוג בפוליטיקה החרדית אפשר לנציגי החרדים העובדים להיפגש עם נציגים של כל המפלגות, ולדרוש לקדם נושאים שחשובים להם.
כמו הנשים, גם החרדים העובדים לא זכו בסופו של דבר לייצוג באף רשימה. אבל ש"ס מינתה את השר לשעבר, יצחק כהן, כאחראי לטיפול בהם. אחת הסיבות לכך שהחרדים העובדים זכו להרבה פחות אזכורים מהנשים החרדיות היא, שהדיון בעניינם פסק לאחר הרכבת הרשימות.
- הכותב הוא סמנכ"ל מחקר וכלכלה של עמותת חדו"ש לחופש דת ושיוויון
לפנייה לכתב/ת 
