בחן את עצמך: אתה מבין מה אומר עורך הדין?
סינית הם מדברים אלינו. מה זה "פלוגתאות"? ומה רוצה ממני בית משפט קמא? ואיזו חיה זו "אקטוס ראוס"? שאלון השפה המשפטית הבלתי אפשרית
חלק מהביטויים שהשתרשו בשפה המשפטית הם ביטויים פרי יצירה ישראלית מקורית, אחרים הם ביטויים לטיניים והיתר הם ירושה מהשפה הארמית שבה נכתב התלמוד, שכידוע מורכב מדיונים, מחלוקות, ויכוחים והכרעות, אשר יצרו שורת מטבעות לשון ואמרות שמשרתים היטב את הוויכוח המשפטי העכשווי.
לאחרונה החלה להתפתח בארץ מעין "תנועה" הקוראת להפשטת הכתיבה המשפטית. אחת ממובילות התנועה, עו"ד דנה פאר, פרסמה ב-ynet כמה וכמה מאמרים שעסקו בנושא, בשפה הגבוהה והלא ברורה, בעברית הקלוקלת של עורכי הדין ואפילו בסכנות ממשיות שמסתתרות מאחורי השפה.
ועכשיו תורכם: השאלון שלפניכם בודק אם אתם מכירים ושולטים במילים, ביטויים ומונחים בסיסיים שרווחים בשפה המשפטית (להסברים על התשובות הנכונות – ראו להלן):
ולתשובות בהרחבה
שאלה 1: משמעות "למצער" היא "לכל הפחות". גם עורכי דין טועים ומייחסים למילה את המשמעות השגויה: "למרבה הצער" כנראה בשל הצליל הדומה. מקור המילה הוא כנראה מהפסוק בספר איוב: "וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד".
שאלה 2: משמעות המילה "מותב" היא מושב, או הרכב בית המשפט. למשל "מותב תלתא" הוא הרכב של שלושה שופטים. מקור הביטוי הוא בארמית, שם האות "ת"ו" מתחלפת עם האות "שי"ן".
שאלה 3: משמעות המילה "פלגותאות" היא "מחלוקות". הצדדים לסכסוך הינם "בני פלוגתא".
שאלה 4: "בית המשפט קמא" הוא בית המשפט הראשון. משתמשים בביטוי זה בעיקר בהקשר לערעורים: ערכאת הערעור מתבקשת לבחון את החלטת בית משפט קמא (בית המשפט הקודם שדן בתיק). לעיתים ייעשה שימוש בביטוי "בית המשפט דלמטה" או "הערכאה דלמטה".
שאלה 5: "בנדון דידן" משמעותו "בנושא שלנו" או "בעניין שלנו". משתמשים בביטוי זה בעיקר כאשר מבקשים להשוות בין מקרה אחד למקרה אחר. למשל: אין דין המקרה שם, כדי הנדון דידן.
שאלה 6: לקונה היא חוסר בטקסט החקיקה. מצב שבו החוק אינו מכסה סיטואציה מסוימת.
שאלה 7: בשיטת המשפט הישראלית, פסיקות בית המשפט העליון מהוות "תקדים מחייב", ובתי המשפט הנמוכים יותר חייבים לפסוק לפי ההלכה שקבע בית המשפט העליון. לעומת זאת, פסק דין של בית משפט אחר (למשל של המחוזי), לא מחייב את בתי המשפט האחרים, אלא מכוון אותם בלבד. בית המשפט העליון רשאי לשנות הלכה קודמת שהוא קבע.
שאלה 8: עילת תביעה היא צירוף הנסיבות המהוות הפרה של החוק ואשר בגינן מוגשת תביעה. כך יכולה להיות עילת תביעה אזרחית, עילת תביעה נזיקית וכו'. בהיעדר עילה, בית המשפט מוסמך לסלק תביעה על הסף.
שאלה 9: סילוק על הסף הוא סמכות הנתונה לבית המשפט שלא להידרש כלל לתביעה. לעיתים התביעה תימחק במובן שניתן יהיה להגיש אותה בעתיד תוך תיקון הסיבה שבגללה היא נמחקה.
שאלה 10: ביזיון בית משפט הוא הליך משפטי שניתן לנקוט נגד מי שלא ממלא אחר החלטות בית המשפט או פסקי דינו. מדובר בהליך חריג בעל היבט פלילי, שנועד "לדרבן" את המפר לקיים את פסק הדין. במקרים שבהם ניתן להשיג את המטרה באמצעים אחרים, כדוגמת הוצאה לפועל, תהיה לכך עדיפות.
שאלה 11: עבירה פלילית מורכבת מיסוד עובדתי ויסוד נפשי, למשל כוונה. בלטינית היסוד העובדתי הוא Actus reus והיסוד הנפשי הוא Mens Rea
שאלה 12: לעיתים מציין בית המשפט הערות במסגרת פסק הדין, מעבר לנדרש, ומבלי שהם מהווים הלכה מחייבת או קביעה משפטית. דברים אלו מכונים אוביטר.
שאלה 13: לעיתים פסק הדין ארוך ומורכב, ומסיבות שונות יש צורך ב"שורה תחתונה" המסכמת את המשמעות האופרטיבית של פסק הדין. קוראים לה "פסיקתא".
שאלה 14: אבעיה זה סוג של הליך משפטי ייחודי בו ניתן לפנות לבית המשפט ולבקש הוראות בתחומים מסוימים.
שאלה 15: הוראות חוק מתחלקות לאלה שניתן להתנות עליהן והוראות קבועות שלא ניתן לשנות. למשל, שכר מינימום הוא הוראה שלא ניתן להתנות עליה, גם לא בהסכמה. הוראה שכזו נקראת הוראה קוגנטית, לעומת הוראה דיספוזיטיבית - שניתנת להתניה.
- עו"ד אבינועם מגן הוא עורך דין עצמאי וסטודנט מחקר באוניברסיטת בר אילן, לשעבר ראש הקליניקה לזכויות הצרכן בקריה האקדמית אונו. האמור בטור זה מייצג את דעתו של הכותב, תוך הפשטת הדברים והכללתם ואינו מהווה ייעוץ משפטי