אל תפלו עובד בשל מגבלה

לפני מספר חודשים שודר בתוכנית "ארץ נהדרת" קטע שבו מוצג עובד, נפגע עבודה, הנעזר בקביים. העובד נשלח לעלות פיזית במדרגות אל הקומה השנייה, בכדי למלא טופס לקבלת זכויות המגיעות לו בתור אדם עם מוגבלות. האבסורד ברור. אם צריך להעניק שירותים למוגבלים בתנועה, הם צריכים להיות נגישים, על ידי מיקום נכון מעלית או לכל הפחות ללא מדרגות.

עוד בערוץ הדעות:

הרעלת המים ביהודה ושומרון. הסיפור האמיתי

אבו מאזן משתמש בשקרים, ואנחנו בספות

הורסים לפני שבונים

מלחמת לבנון השנייה - מבט בפרספקטיבה של עשור

התעוררו ועצרו את התחדשות הסחר בנשים

ההתאמות הפיזיות לאנשים מוגבלים בתנועה הופכות שכיחות יותר ויותר בנוף הציבורי: רמפות בכניסה לבניינים, מעקות, שירותים לנכים ועוד. בדומה לשיח הציבורי שעובר עכשיו מדיבור על איכות הסביבה לדיון מעמיק על קיימות, כך נדרש פיתוח של השיח על שילוב אנשים עם מוגבלות. בדומה לעולמות אחרים כגון כלכלה שיתופית, קיימות, או עיצוב חווית משתמש - המעבר לדרגה גבוהה יותר של חשיבה דורשת תפיסה הוליסטית מפותחת יותר.

בישראל חיים כיום כ-800 אלף אנשים עם מוגבלות בגילאי העבודה וקבוצה זו רק הולכת וגדלה לאורך השנים. נתוני ההעסקה הנמוכים שלהם מצביעים על כ-57% בלבד מכלל האנשים עם מוגבלות שמועסקים בשוק העבודה. שיעור זה נמוך משמעותית משיעור התעסוקה של אוכלוסייה ללא מוגבלות, אשר עומד על 74%. מעבר למוגבלות הפיסית, סוגי המוגבלות האחרים 'נזנחים' בשיח הציבורי, אולי בשל כך שלרוב הן אינן נראות לעין ומהוות אתגר אמיתי ביצירת פתרונות. מוגבלויות כמו מוגבלות נפשית, הפרעות קשב, לקויות למידה, מחלות כרוניות וסימפטומים אחרים דורשים מאתנו חשיבה מתקדמת יותר.

המוגבלות שאינה נראית, דורשת פתרון שאינו נראה. בעולם שבו העובדים נמדדים על פי המסוגלות התעסוקתית בלבד, צריך להפנים כי לא ניתן להסיק מסוג המוגבלות של אדם על יכולת העבודה שלו. יש צורך בגמישות מחשבתית אמיתית ויצירתית של הגורמים השונים, אולם כשם שיש גיוון רב בסוגי ההתאמות הפיסיות שניתן להתאים לעובד עם מוגבלות כמו מסך מוגדל או מעלית, כך ניתן לספק לעובדים אחרים התאמות מזן מתקדם יותר.

עובד עם בעיות ריכוז נדרש להבנה כי יתקשה להוכיח את תפוקותיו במדידות זמן או בחלל עבודה פתוח, אבל עם קצת התאמה במקום העבודה, ייתכן כי יגיע לתפוקות טובות בדרכים אחרות. עובדת עם מחלה כרונית אולי תפסיד יותר ימי עבודה על הנייר, אך תפוקתה הכוללת לא תפגע בשל השקעה יתרה בזמנים בהם נוכחת. מעבר לכך שיש חשיבות חברתית ולאומית במתן האפשרות להשתכר בכבוד, עובדים אלה מתגלים במקרים רבים כעובדים הטובים והמסורים ביותר.

למרות מאמצינו הרבים במשרד הכלכלה להביא ליצירת מקומות עבודה מגוונים לאנשים עם מוגבלות, מתבהר לנו יותר ויותר שיש להניע את התהליך מכמה כיוונים במקביל. מיזם 'עסק שווה' לעידוד יצירת מקומות עבודה לאנשים עם מוגבלות יצא לדרך בתחילת החודש ומטרתו לרתום את בכירי המשק למשימה חשובה זו. במהלך יוצא דופן מסוגו, חברו המגזר הפרטי, השלישי (קרן משפחת רודרמן והג'וינט) והממשלתי (משרד הכלכלה) למען מטרה חשובה זו.

כיוון שמגוון המוגבלויות מאתגר את עולם העבודה השגרתי לעבר פתרונות יצירתיים הנעוצים בתפיסות חברתיות וכלכליות מתקדמות יותר, וכיוון שאנו שואפים לשלב אנשים עם מוגבלות לא רק בתפקידי חוטבי עצים ושואבי מים, אלא להתאים את המקצוע להשכלתם וליכולתם, הרי שנדרשת התגייסות של כלל המשק על מנת לייצר מקומות עבודה כאלה. על מנת להביא לנראות משמעותית של אנשים עם מוגבלות במגוון מקומות תעסוקה, על בעלי העסקים ומנהלי החברות הגדולות במשק לשאת את הדגל ולייצר מחויבות עמוקה ומשמעותית להעסקת אנשים עם מוגבלות בתפקידים בליבת העסקים והחברה. ואל תשכחו, יש לנו ארץ נהדרת...