פוליטי ועוד איך

מטרתו של יום זיכרון היא לא לבכות ביחד, לדבר יפה אחד לשני, ולעשות נעים בגב. תפקידו של יום זיכרון הוא להזכיר ולהתריע, כדי שמקרה דומה של רצח פוליטי, לא יקרה שוב.

עוד בערוץ הדעות:

הבחירות בארה"ב: מי ישלוט בקונגרס?

לתת למורים את ההגה

הבחירות בארה"ב - הכי צפויות בעשורים האחרונים

המדינה כשלה ואנחנו משלמים את המחיר

ניצחון מדיניות החוץ של אובמה

כשמדברים על רצח רבין חייבים לזכור שהיה כאן ראש ממשלה שהלך לתהליך שלום היסטורי עם הפלסטינים, עם הירדנים, ועם שאר מדינות ערב.

שהיה כאן מחנה ימני שאיבד את כל הבלמים במאבק נגד רבין וממשלתו.

שהיה כאן ראש אופוזיציה בשם נתניהו ששלח את צעירי הליכוד לעמוד מול ביתם של לאה ויצחק רבין בכל שישי אחר-הצהריים.

שהיו כאן רבנים ואנשי דת שהוציאו דין מוסר.

שהמילה בוגד הפכה למטבע לשון של ימנים נגד שמאלנים.

שהיה כאן כהניאסט שתלש את הסמל של מכוניתו של רבין ולאף אחד זה לא הזיז.

שהייתה כאן הסתה שהסתיימה רק ברגע שהושגה המטרה, רבין נרצח, ואיתו גם השלום.

צריך לזכור ולהזכיר הכל, לא במילים מכובסות, לא בשירים נוגים, לא בחנופה, ולא בפחד.

יום הזיכרון לרצח רבין לא שייך לשמאל, לכולם יש בו מקום, גם לאלו שהתנגדו לדרכו המדינית של רבין, ובתנאי שיכירו בבעיה האמיתית שקיימת במחנה הפוליטי אליו הם משתייכים.

לרגע אחד הימין לא נגמל מההרגל להציג את כל מי שמתנגד לדרכו כאנטי פטריוט, שתול, סוכן זר, בוגד, אויב. להיפך, בשנים האחרונות זה רק הולך ומתגבר ועכשיו גם סטטוסים של עיתונאים שמאלנים בפייסבוק הם עילה לפיטורים.

לפחות ביום השנה לרצח רבין, צריך לרגע אחד להיות רבין ולומר את הדברים, בכנות, על השולחן, בלי להתחסד. הבעיה איננה קיימת ב"קיצוניים בשני הצדדים", אין כאן איזון או סימטריה, הבעיה הייתה ונשארה בימין וברצונו להסית נגד השמאל, להלך אימים, להשתיק ולמנוע חופש ביטוי.

חוק העמותות, ההצעה לשלול את האזרחות לחגי אלעד, הקמפיין נגד ארגוני השמאל, והמאבק בתקשורת "השמאלנית" הם המשך ישיר של ההסתה שקדמה לרצח רבין.

בקצב הזה, בפעם הבאה שחלילה ירצחו כאן איש שמאל, יהיו מי שיגידו שהנרצח במעשיו הבוגדניים, הוא שהביא את הרצח על עצמו ולכן זאת אשמתו ואשמת חבריו בשמאל.  

הכותב הוא מזכ״ל שלום עכשיו לשעבר, חבר הנהלת שלום עכשיו