אני מחבב מאוד את הביטוי הזה.
איזה יופי של ביטוי. לאלוהים - הפתרונים.
רק אלוהים יכול לפתור את התעלומה כי הוא או היא הרי יודעים הכל...
- איך נדע אם אלוהים זכר או נקבה או שניהם גם יחד (בצלמו ברא אותם זכר ונקבה)?
- לאלוהים הפתרונים. רק הוא או היא יודעים - והם....? לא מגלים לנו.
פעם היו יחידי סגולה שהיו מתַּקְשרים עם אלוהים אבל עכשיו? אין כאלו.
ביטלו את התפקיד הזה, ואם יש כאלה שטוענים שיש להם קשר - אף אחד לא מאמין להם.
למה? כי ביטלו את האפשרות הזו.
מי ביטל? האם זה אלוהים שלא רוצה קשר אם ברואיו? ואולי בני האדם החליטו להתנתק מפני שהם לא ממש הבינו אותה?
אולי הם דווקא כן הבינו אבל מה שהוא אמר לא ממש מצא חן בעיניהם והם החליטו לדבב אותו? - מה הבעיה? רק צריך להכשיר צוות משכיל וחכם, אנשים יודעי דבר מקרב אנשי שלומינו.
איך נדע אם זה היה כך או כך?
לאלוהים הפתרונים!
גאוני הביטוי הזה.
אפילו אתאיסט יאמר את זה באותה מידה של כוונה וללא סארקזם. עבור האתיאסט זה ברור שהפתרונים, במקרים רבים, אינם קיימים. ואם אינם קיימים, (כמו אלוהים), אז מבחינתו זה הרבה יותר 'מדויק' אפילו; לאלוהים הפתרונים מקביל בשביל האתאיסט לכך שאף אחד לא יודע.
זה כאילו היה אומר - "לפיית השיניים הפתרונים".
ואכן מי שמאמין בפייה הנחמדה הזו יאמר זאת באותה מידה של רצינות.
תשמעו סיפור:
הבת שלי התלוננה פעם שפיית השיניים לא הביאה לה כסף עבור השן שלה. בלי להתבלבל אמרתי לה שבלילה קבלתי הודעה מהעוזרת של הפייה שאמרה לי שהפייה מתעכבת בגלל זיהום אוויר חמור מאוד בדרך, והיא תשתדל מאוד להגיע מחר.
הילדה הסתכלה עלי בעיניים חודרות כאילו לבדוק האם אני 'משקר' או שזה היה באמת, ומיד שאלה אותי על העוזרת של הפייה, ומה פתאום יש לה עוזרת... היא אף פעם לא שמעה על 'העוזרת של פיית השיניים'.
בקיצור, לגבי העוזרת היא הייתה קצת סקפטית, אבל לאחר שהסברתי לה את תפקידיה החשובים של העוזרת, שבלעדיה לא הייתה הפייה מסוגלת להגיע לכל הילדים בכל העולם שנפלה להם שן, כי הרי מישהו צריך לתת לפייה את כל הכתובות של כל הילדים האלה. "מה את חושבת שהפייה - בכבודה ובעצמה - תתחיל לבדוק איפה גר כל ילד באיזו ארץ, עיר, כפר, רחוב....ואיפה גרה כל ילדה? "
ולאחר שתי שניות של הפסקה מתודית חשובה, כשראיתי שהיא מתרככת, הוספתי את הפאנץ' ליין: "אם הייתה צריכה לעשות הכל לבד היא בחיים לא הייתה מצליחה, בלילה אחד, להגיע לכולם. וחוץ מזה היא צריכה אותה כדי להודיע אם היא מאחרת או לא מגיעה, כמו שהיא עשתה הלילה הזה כשאת ישנת...".
"אני בטוח שהלילה היא תגיע" המשכתי ללא הפסקה הפעם, "היא אמרה לי את זה וביקשה ממני לומר לך את זה וגם ביקשה סליחה על האכזבה שהיא גרמה לך, והיא רמזה לי, שבמקרים כאלה הפייה נותנת קצת יותר מהרגיל..."
עיני הילדה אורו. בערב היא הלכה לישון עם חיוך, ותנחשו
מה היא מצאה בבוקר מתחת לכרית?
לא מגלה.
לאלוהים הפתרונים.
טורים אישיים 
