עיר טיפוח: סינגפור - מנהטן של המזרח הרחוק

הסיפורים על משמעת נוקשה ועל כך שמי שלועס מסטיק או חוצה כביש שלא במעבר חציה - נענש, מצחיקים את הסינגפורים, כי בעצם יש במדינה חופש דת, בית כנסת וקהילה יהודית. ביקור באימפריה טכנולוגית של גורדי שחקים וקידמה. חלק ראשון

נדב לוי, טבע הדבריםפורסם: 12.11.10 , 06:22

סינגפור היא אי טרופי עצמאי שזכה למגוון ביולוגי עשיר, בגלל קרבתו לקו המשווה. שטחה של סינגפור הוא כ-680 קמ"ר בלבד (לשם השוואה - שטחה של ישראל כ-22 אלף קמ"ר), אך למרות קוטנה היא הגיעה להישגים מדהימים ב-40 שנותיה.

ההשוואות בינה לבין ישראל מתבקשות, אף שהתפתחותה מואצת יותר. בסינגפור רואים בישראל מעין מדינה תאומה, אך הם מודים כי אין להם התעוזה והיצירתיות הישראלית שלעתים אנחנו מגדירים כ"חוצפה ישראלית". סינגפור היא כור היתוך של כמה תרבויות, אך יש בה חופש דת מוחלט, ואפילו בית כנסת ומרכז קהילתי של יהודים.

תושבי האי מתמצאים היטב בפוליטיקה ובמציאות הישראלית. השלטון הסינגפורי שמח להזמין מומחים בתחומים שונים מכל העולם וגם מישראל, מתוך מטרה ללמוד, להתייעל ולהתפתח. להבדיל מישראל, סינגפור היא מדינה מתוקתקת ומסודרת, אם כי הסיפורים על כך שמי שלועס מסטיק ומי שחוצה את הכביש שלא במעבר חציה - נענש, אין להם על מה להסתמך באמת. כשמספרים לסינגפורים על כך, הם צוחקים ומתבדחים.

למרות הפיתוח עדיין שומרים על גיוון ביולוגי. סינגפור (צילומים: גיל חן)

לומדים מהניסיון הישראלי

לא מכבר, כך סיפר לי ידידי אייבי ארז, הוזמן גיסו לסייע לסינגפורים בסדנאות פסיכולוגיה בנושאים של פוסט-טראומה. מאחר שאף הם חשים כי הם אי בודד מוקף באסלאם, הם החליטו להכשיר את תושבי מדינת האי למצבי חירום, וכמובן שרצו להשתמש בניסיונם של הישראלים. עוד הוא מספר, ש"אם מישהו מאחר שם מסיבות שונות, הוא מתנצל כי הלך להאכיל את ההורים. מאחר שזה נשמע תמוה, שאלו אותם מה פירושו של דבר, והתברר כי מדי יום ביומו הם מבקרים את הוריהם המתים, וכי מדי יום שישי או ב-1 בחודש עליהם להביא להם מנחות".

חשיבותה הכלכלית הבין-לאומית של סינגפור החלה בשנת 1819, כאשר סר תומאס סטמפורד רפלס (Raffles) הבריטי חתם על הסכם כלכלי עם המלאים המקומיים במסגרת פעילותה הכלכלית של חברת "איסט אינדיה". הכוונה בחתימת ההסכם הייתה להפוך את העיר הקטנה על האי ממאחז ימי מסחרי קטן וחסר משמעות לנקודת סחר מרכזית שתמשוך אליה מהגרים מהאזור כולו. פסלו של רפלס ניצב כיום בחזיתו של מלון רפלס, אחד מבתי המלון המפורסמים ביותר בעולם, על גדת נהר סינגפור.

חקר שורשיה התרבותיים של סינגפור מחזיר אותנו 2,000 שנה לאחור, שכן כבר אז היא שימשה נקודת מעבר חשובה לפיתוח נתיבי הסחר הימי בין ים סין הדרומי, האוקיינוס ההודי ואיי התבלינים. בזמנים קדומים אלה הייתה סינגפור חלק מממלכות ים עתירות כוח כמו סליינדרה, היא סומטרה של היום, מג'פאהית, היא יאווה של היום, סיאם, שהיא תאילנד, ומלקה.

פתולומיי היווני מהמאה השנייה לספירה התייחס לסינגפור כאל "מרכז סחר של דברים טובים מהמזרח והמערב". הסינים זיהו אותה כ"נקודת הקצה של חצי האי". במאה ה-13 לספירה הגיע אליה גם מרקו פולו. בהמשך היא הייתה צומת עולמי של סחר בתבלינים כגון קינמון, פלפל חריף ואגוז מוסקט.

רבי-הקומות הגבוהים, יוצרים את קו הרקיע של סינגפור

סינגפור הייתה נתונה לשליטה יפנית בשנים 1945-1942, ולאחר מכן הועברה לשלטון בריטי שפעילותו הקולוניאלית הצטמצמה שם במהלך מלחמת העולם השנייה. בין השנים 1960-1948 נאלצה סינגפור להתמודד עם לחץ מסיבי מצדם של הקומוניסטים, ועם גידול ניכר בהגירה הסינית אליה. ב-1955 התקיימו בה הבחירות הכלליות הראשונות, ומאז שנות ה-50 של המאה ה-20 היא אינה חדלה להתפתח ולצמוח, ולבסס בשטחה הריבוני שלטון עצמאי.

הבריטים, ששלטו שם כאמור משנת 1945, עזבו את האי באופן רשמי ב- 1959, אם כי המשיכו להחזיק במקום כוח צבאי. ב-1963 כרתה סינגפור ברית אינטרסים עם מלזיה, ולזמן קצר הפכה לחלק ממנה. ב-9 באוגוסט 1965 זכתה לעצמאות והפכה לרפובליקה. מספר רב של מלאים עדיין מגיעים אל האי בכל בוקר, וחוזרים הביתה בסיומו של יום העבודה.

שיא עולמי בצפיפות אוכלוסין לקילומטר רבוע

סינגפור התחבטה בעיצוב אופיה הלאומי ובדרך שבה היא אמורה לקיים כלכלה חזקה ועצמאית משלה. עד לשנת 1967 סיפקה לה בריטניה כ-20 אחוז מהכנסותיה באמצעות נוכחות צבאית בשטחה, אך לאחר שהצליחה לפתח תשתית תעשייתית חזקה משלה הפכה סינגפור בתוך ארבע שנים בלבד למעצמה כלכלית. הכוחות הבריטים עזבו סופית את האי ב-1971. ב-1981 נפתח נמל התעופה הבין-לאומי צ'אנגי, וב-1997 נחנך הכביש המהיר המחבר בין מלזיה לסינגפור.

לי קואן יו, המנהיג האחראי למעמדה המתחזק של סינגפור במשך כ-30 שנה, אחד מבעלי ההשפעה החשובים ביותר בסינגפור, זכה להיות ראש הממשלה הראשון של סינגפור מ-1959 ועד 1990. הוא האיץ את המודרניזציה והפיתוח הכלכלי והחינוכי שלה, וממדינת עיר ללא משאבים טבעיים הפכה סינגפור לאחת המדינות המפותחות בעולם, בעיקר בגלל מיקומה האסטרטגי ודרך הניהול היעילה שלה. מספר התושבים גדל במדינה מפחות מ-1,000 בשנת 1819, ל-4.6 מיליון כיום. בריבונותה של סינגפור נכללים גם 58 איים קטנים המצויים בקרבתה. רוב שטחה בנוי וקו הרקיע שלה מאופיין בגורדי שחקים, ולכן היא זכתה לכינוי "מנהטן של המזרח הרחוק".

על אף שהמשטר בסינגפור דיקטטורי ונוקשה, המדינה משקיעה כסף רב ברווחה ובתהליך הפיתוח של האי שהחל לפני כ-40 שנה כלל הפקעה של קרקעות מהכפריים החקלאיים לצורך בנייה. החקלאים קיבלו אמנם דירות כפיצוי, אבל נבצר מהם לעסוק בחקלאות והם התקשו להסתגל לחיים העירוניים.

המשטר בסינגפור דיקטטורי ונוקשה, אך משקיעה כסף רב ברווחה ובחינוך

במשך שנים רבות שימשה סינגפור מקלט מס לעשירי ארצות הברית והעולם המערבי בכלל. כתוצאה מכך הפעילה ארצות הברית לחץ על סינגפור להצטרף לרשימת המדינות המוכנות להכניס שינויים בחוקי סודיות הבנקים, כדי לאפשר לשלטונות המס לאתר שחיתויות.

על שטח מצומצם, עמוס מבנים גבוהים של עשרות קומות, עם מעליות עולות ויורדות במהירות מסחררת - סינגפור מחזיקה בשיא העולמי בצפיפות אוכלוסין לקילומטר רבוע. הבתים צבועים, נקיים ומתוחזקים בצורה מעוררת כבוד. למעלה מ-80 אחוז מתושבי המדינה מתגוררים בדיור ממשלתי שאותו הם יכולים לרכוש במחירים מסובסדים. לנוכח הצפיפות, סינגפור משקיעה סכומי עתק בייבוש שטחי ים לשם בניית בתי מלון נוספים, אטרקציות תיירותיות ואין-ספור בתי מגורים ומרכזי קניות. בסינגפור ניתן לראות אך ורק מכוניות חדשות ומודרניות. את המכוניות הישנות מוכרים ה"דילרים" למדינות אחרות בעולם.

רבים מתגוררים בדיור ממשלתי במחיר מסובסד (צילום: אורנית ספקטור-לוי)

התקדמות מדעית ויישומית

בשנת 2003 החליטה סינגפור להשקיע כסף רב ומאמץ בניסיון לקדם ולפתח מרכז ביופוליס (Biopolis), מרכז מחקר ביו-רפואי. בין השאר הוקם מכון נובארטיס לחקר מחלות טרופיות (Novartis Institute for Tropical Diseases). באחת הקומות של המרכז נפתח מרכז לטיפולים תרפויטיים, שמתבסס על מודל שקיים בקיימברידג' שבבריטניה, והכוונה היא לקדם בו מחקרים על הגנום, מערכת העצבים המרכזית ומחלות מטבוליות.

במרכז מתקיימים ניסויים בבעלי חיים המתגוררים שם ברווחה יחסית, ומשמשים לחקר גנטי מגוון, ובכל אלה סייעו להם המומחים הטובים ביותר בתחום. גורמים ממשלתיים וחינוכיים מציינים שכוונתה של סינגפור להיות גורם מרכזי באזור, ולשם כך היא מנסה להצעיד קדימה את החינוך למצוינות והישגים, בתקווה שבעתיד יימצאו גם אצלם זוכים בפרסי נובל.

המרכז לחקר המדע נמצא בג'ורונג (Jurong), ממערב למרכז העיר, ובו מאות תצוגות, תערוכות מתחלפות וגלריות שונות. כל מי שזוכה לבקר בסינגפור יכול לחוות שם את ההערצה לישראל על כישוריה המדעיים והתמודדותה מול מדינות עוינות.