המדריך המלא לשיאצו: מאנמיה ועד טיפולי גב
מהו שיאצו, איך נראה טיפול בסיסי, מה מרגיש המטופל, אילו בעיות אפשר לפתור ותוך כמה זמן מגיעים לריפוי. הכל על שיאצו - כולל הדגמה מצולמת ועצות מעשיות לבחירת המטפל הנכון
טיפול השיאצו נראה למתבונן מבחוץ כשילוב בין עיסוי למחול. המטפל משתמש באצבעותיו, כפות ידיו, מרפקיו, ברכיו ושאר חלקי גופו, ביישמו לחץ עדין-אך-חודר על גופו של המטופל. הוא נע סביבו בחן מרחף, ונראה שאינו מתאמץ כלל. בדרך כלל נח חיוך על שפתיו. בספרו "זן באומנות הקשת", כותב אויגן הריגל: "העדר המאמץ בפעולה... הוא מראה שאיש המזרח רגיש מאוד ליופיו, ואסיר תודה עליו". תכונה זו מכונה ביפנית שיבומי (SHIBUMI).
עבור המטופל, ולא בלי יוצא מן הכלל, סביר להניח שתוך מספר דקות תתחיל דעתו לרחף בעולמות רחוקים. וכך, צף בממד המיוחד שבין ערות לחלום, גופו הולך ורפה, הגנות היומיום מתרככות, הוא מניח לידי המטפל לעשות את מלאכתן. מוחו מייצר גלי אלפא הייחודיים לשינה, לרגיעה עמוקה ולמדיטציה, מערכות גופו מתנהלות בנינוחות, לחץ הדם מתמתן ותחושה בסיסית של נעימות, נכונות ולעיתים פשוט של כיף, משתלטת עליו.
רטיטות של אנרגיה אוניברסלית
כדי להבין את ההבדל בין שיאצו לשיטות נוספות בריפוי ידני, יש להתוודע למספר הנחות יסוד. בראש ובראשונה, הגוף האנושי, כמו כל דבר אחר, עשוי ברמתו הבסיסית ביותר מרטיטות שונות של אנרגיה אוניברסלית. על אף הנופך המיסטי של משפט זה, יסכימו עליו לא רק המיסטיקנים המזרחיים, אלא גם הפיזיקאים המודרניים. בכל תרבות קראו לאנרגיה זו בשמות שונים, ובנו מודלים תיאורטיים כדי להסביר אותה ואת התנהלותה.
חולי, כאב או הפרעה, נתפסים בעיניי רפואת המזרח כפגיעה ברטט או בזרימתה הטבעית של האנרגיה האוניברסלית, המכונה ביפנית 'קי' (KI), והמוכרת יותר כ'צ'י' בסינית.
נקודת מוצא נוספת היא כי לכל איבר פנימי יש תעלה נושאת קי, המכונה מרידיאן, קייראקו (KEIRAKU) ביפנית. מרידיאן הקיבה נושא את קי הקיבה; מרידיאן הלב נושא את קי הלב, וכיו"ב. רשת ענפה של מרידיאנים מסתעפת בגוף, מזינה את רקמותיו במזיגת אנרגיות האיברים השונות. לכל מרידיאן מסלול קבוע וידוע, וכל מסלול מתרומם לעיתים ממעמקי הגוף, וחולף בין העור והשרירים. על אותם מקטעים חיצוניים של תעלות אנרגיה, עובד מטפל השיאצו. כשהוא נשען על גופו של המטופל ומיישם את לחיצות השיאצו הוא בעצם עוקב אחרי מסלולי המרידיאנים. באמצעות טכניקות מיוחדות, הוא מווסת את זרימת האנרגיה במרידיאן. ביכולתו להאט, להחיש, להרמן, להסעיר ולכוונן את זרימת הקי. מטפל מיומן מחולל סימפוניה של אנרגיות ומשתית הרמוניה במקום שבו היו קודם לכן צרימה וכאוס. זוהי אכן אומנות ריפוי ברמתה הגבוהה ביותר. ומכיוון שהמרידיאנים קשורים לאיברים הפנימיים ונושאים את אנרגיית החיים שלהם, וויסות המרידיאנים – הנערך בצורה בלתי פולשנית, על ידי מגע בחלקו החיצוני של הגוף, משקם את מצב האיברים הפנימיים והעדינים ביותר, אליהם יודעת רפואת המערב לפנות באמצעים כירורגיים או תרופתיים.
טיפול מהבטן ללא מאמץ
שיאצו היא שיטת ריפוי המאמינה ביכולותיו של הגוף לרפא את עצמו. אין בה שימוש בכלים חיצוניים, בתרופות, בתזונה; המטפל אינו הִילר המעניק למטופל את האנרגיות הגבוהות והמיטיבות שלו עצמו; להוציא אסכולות מסוימות, הרואות במטפל מתווך בין המטופל לבין אנרגיית השמיים והארץ, אין בשיאצו דבר פרט לאנרגיה של המטופל עצמו.
המטפל תומך, מכוון, מחזק פה, מפזר שם, אך פועל תמיד מתוך כבוד והערכה עצומים למטופל, לגופו וליכולותיו. כפי שנראה בהמשך, מטפלים שונים ואסכולות שונות מפרשים תפיסה זו באופן יצירתי. ישנם מטפלים המיישמים מגע מרפרף ומינימליסטי, דמוי רייקי, ויש מטפלים המשתמשים בשיטות אגרסיביות מאוד, בעלות טונים כירופרקטורים.
מטפל השיאצו נמנע מלהפעיל כוח פיזי במהלך הטיפול. הכשרתו ארוכת השנים תורמת לתנועה שוטפת של קי בגופו, ויש בו מקור כוח פנימי פועם, המצוי בבטן התחתונה ומכונה הרה (HARA). הרה היא הבטן התחתונה, ובמובן מסוים, חגורת המותניים כולה. במסורת היהודית נאמר "כוחו במותניו". רובנו מפעילים כוח שרירי, המתבסס על פלג הגוף העליון. כשלומדים לעבוד מההרה הגוף רפוי, הידיים נטולות מאמץ, ובכל זאת הלחץ שבו חש המטופל יכול לנוע בין-רגע מהרך ביותר לתקיף ביותר, בהתאם לצורך, וזאת ללא קושי כזה או אחר מצד איש השיאצו. נדרשות שנים של אימון קפדני כדי לפתח היבט זה, שגם הוא נכלל תחת הגדרתו של שִיבּוּמִי, הביצוע נטול המאמץ.
שיאצו מתבסס על עקרונות זן בודהיסטים של מינימליזם ואסתטיות. כל תנועה מחושבת, כל צעד מבוקר, כל פעולה מיושמת מתוך תשומת לב ונוכחות. זו הסיבה שבמרבית המקרים, נפתח הטיפול במספר רגעי דממה, שבהם שוקע המטפל במדיטציה.
לשיאצו פנים רבות מבחינת אופיו. טיפול אחד לא דומה בהכרח לרעהו. אחת הסיבות שהופכות את השיאצו לאמצעי טיפולי נגיש וגמיש כל כך, לבעל יכולת להתמודד כמעט עם כל בעיה וסיטואציה, היא שהמטפל יכול להתאים את אופי המגע (מבחינת עוצמה, רוך/נוקשות, עומק, שהות, שטח וכיו"ב) בהתאם לצרכיו של כל מטופל. ישנם מטופלים המכירים את השיאצו כסדרת לחיצות תקיפות המשחררות קולות נפץ מחוליות הגב שלהם, בזמן שמטופלים אחרים ייטענו שהשיאצו, בהתבסס על ניסיונם, הוא חוויה מדיטטיבית הכוללת נגיעות קלות וממושכות בקרקפת, במקלעת השמש ובכפות הרגליים. יהיו שיהללו את השיאצו כתרופת פלא לשלשול ולטחורים, ויהיו שיתעקשו על כך שזו שיטת הבחירה לצפצופים באוזניים.
המטופל פוגש את עצמו
טיפול שיאצו מורכב מסדרת מפגשים, בדומה לטיפול פסיכולוגי. בשני המקרים עוזר המטפל למטופל לעבור תהליך, ותהליכים עמוקים אורכים זמן מה. בשני המקרים פוגש המטופל את עצמו.
הפגישה הראשונה כוללת אבחון, המורכב מתשאול, התבוננות, האזנה ומגע. המטפל מנסה להבין את המטופל, את רצונותיו, קשייו וכוחותיו.
מטפל טוב מוכשר להעריך את מצבו של המטופל גם בהיבטים מערביים, לפחות ברמה הבסיסית. הוא שולט במידה ראויה במונחים רפואיים כגון ערכי בדיקות מעבדה, שמות תרופות וכינויי מחלות. זאת כדי להבין את מצבו של המטופל וכדי לתקשר עימו כהלכה. בכל האמור לאבחנה האוריינטלית, על המטפל לשאוף לדרגת רב אומן. זוהי תורה שלמה, ובעיניי – זהו היהלום שבכתר הרפואה המזרחית. המאפיין את השיאצו הוא שיטת אבחון באמצעות מישוש הבטן, אך המטפל נסמך גם על כלי אבחנה נוספים. ייתכן שירצה להתבונן בלשונו של המטופל, מכיוון שהלשון היא שריר שאינו מחופה בעור. מרקם הלשון, צבעה ושאר מדדים הקשורים בה, מעניקים מידע רפואי רב ערך. המטפל עשוי לחוש את דופק המטופל ולגעת באזורים שונים בגב ובגפיים. לאחר האבחנה ניתן להתחיל בטיפול.
בארץ מוכשרים מרבית המטפלים לעבודה על מזרן. הטיפול נערך בגובה הרצפה, ויוצר אווירה מיוחדת מאוד. עבור היפני הממוצע אין בכך משום ייחוד, מאחר שהתרבות היפנית קידמה מאז ומעולם חיים הקרובים לאדמה. כיסא, שולחן מוגבה, ומיטה העומדת על רגליים הם המצאות מערביות. המטופל שוכב על גחונו, על גבו או על צדו, והמטפל חג סביבו ומבצע את הטיפול, לעיתים באווירה טקסית ממש. זמן הטיפול הוא אכן זמן מיוחד מאוד. ישנם מטפלים, אפילו ביפן, שהוכשרו גם לעבודה על מיטת טיפולים. יש בכך משום יתרון אם המטפל משלב שיטות ריפוי נוספות כגון דיקור, כוסות רוח, מוקסה, שמנים וכיו"ב. גם עבור מטופלים מוגבלים פיזית, שקשה להם לרדת לגובה הרצפה ולהתרומם ממנה אחר כך, יש במיטת הטיפולים משום יתרון. מבחינת המטופל ההבדל הוא קטן ולרוב זניח.
45 דקות של לחיצות
השיאצו המקורי מתבצע בביגוד מלא וללא שמנים. יש מטפלים המשלבים תחומי מגע כגון ארומתרפיה, ויש אסכולות הדוגלות בעבודה על עור חשוף, אך אלה היוצאים מהכלל. הטיפול משלב לחיצות, רוטציות ומתיחות. הוא אינו מכאיב עד כדי אי נעימות, ובדרך כלל משרה אווירת רוגע עד כדי נמנום.
הטיפול אורך בין 20 דקות ל-45 דקות בממוצע. אורך הטיפול נקבע על פי אסכולת הטיפול, מיומנות המטפל (הטיפול הארוך יותר הוא לא בהכרח הטוב, או הנעים ביותר), וצורכי המטופל (ילדים, קשישים, תשושים והלוקים במחלות מסוימות זקוקים לטיפול קצר יותר). אם המטפל משלב שיטות נוספות, משפיע הדבר גם כן על אורך טיפול השיאצו. בכל מקרה, מסגרת הפגישה לא נוטה לעלות על 45 דקות עד 60 דקות.
בדרך כלל ניתנים הטיפולים אחת לשבוע עד להשגת תוצאות: הקלה בתסמינים, שיפור במצבו הגופני והנפשי של המטופל וכו'. אז, לרוב כהחלטה משותפת, נערך השיקול האם להפוך את המפגשים לתכופים פחות, נאמר פעם לשבועיים, בעיקר כדי להקל את עומס הזמן/כסף על המטופל. יש מטופלים המבכרים להוסיף ולהיפגש אחת לשלושה שבועות או אחת לחודש, כטיפול משמר או מטפח, וכחלק מאיכות חיים טובה יותר, מכיוון שהסיבה המקורית לשמה פנו לשיאצו נפתרה. אלה המסוגלים להרשות זאת לעצמם, משמרים ומטפחים את עצמם אחת לשבוע. במקרים דחופים או אקוטיים, הטיפול נערך פעמיים-שלוש בשבוע עד להטבה במצב, ואז נכנס למתכונתו החד שבועית הנורמטיבית.
ישנם מצבים שבהם ימצא המטפל לנכון להפנות את המטופל קודם כל לבירור רפואי. במצבים אחרים יתחיל בטיפול אך יבקש מהמטופל לפתוח בבירור רפואי במקביל. מטפל השיאצו לעולם לא יתערב בשיקולים תרופתיים או רפואיים, אך יכיר בהם (ובתופעות הלוואי האפשריות שלהם) כחלק מהמטופל ומבעייתו.
גם להפרעות רגשיות ונפשיות
מעטים הם המצבים שאינם ניתנים להקלה באמצעות השיאצו. אולם לא כל מצב ניתן לריפוי מלא. כריפוי במגע, עונה השיאצו על צורך אנושי בסיסי. כולנו זקוקים למגע,
ומחקרים הוכיחו שהעדר מגע יוצר מצוקה נפשית משמעותית. במחוזותינו, נקשר מגע עם שני קטבים: מין ואלימות. אנשים רבים אינם זוכים למגע פשוט ותומך, למרות שכולנו זקוקים לו כמו אוויר לנשימה. מכיוון שלמגע יש קשר אמוציונלי והשפעה חזקה כל כך על המערך הרגשי שלנו, טיפולי שיאצו יניבו את התוצאות הטובות ביותר כאשר הפרעות רגשיות או מתח נפשי הם שורש המחלה, וצודק מי שיאמר שנכון הדבר לגבי כל המחלות כולן.
כמה דוגמאות למצבים המזוהים ביותר עם מתח נפשי: שרירים מתוחים ותפוסים (בעיקר באזור השכמות), כאב ראש ומיגרנה, הפרעות עיכול (כגון תסמונת המעי הרגיז), הפרעות במחזור החודשי (כגון כאב מחזור, מתח קדם ויסתי, אי סדירות), מערכת חיסונית חלשה והידבקות תכופה במחלות, נדודי שינה, דיכאון וחרדה.
שיאצו, לדעת רבים, הוא גם הטיפול הנבחר בכל הקשור לבעיות אורתופדיות, מכיוון שהוא פועל על רקמת השריר-שלד (כמו שיטות ריפוי במגע אחרות), אך יחד עם זאת מבין שהמקור לבעיות אלה עמוק וממוקם באיברים הפנימיים.
טיפולי שיאצו נותנים מענה יעיל וארוך טווח לבעיות כמו כאב גב (כולל פריצות דיסק בדרגות שונות), חלק מדלקות הפרקים (בעיקר דלקות הממוקמות במעטפת המפרק), מתיחות ונקעים, נוקשות בצוואר ובכתפיים, וכאבי מפרקים.
לשיאצו איכויות מחזקות מאין כמוהן, והוא מומלץ מאוד למצבים הבאים: אנמיה, חולשה ותשישות, התאוששות לאחר מחלה, ניתוח או פציעה. אלה הן רק דוגמאות ספורות למצבים הניתנים לריפוי באמצעות טיפולי שיאצו. יעילות הטיפול נקבעת על ידי רמתו המקצועית של המטפל, מצבו הבסיסי והספציפי של המטופל, והקשר המיוחד הנרקם בין שניהם, המכונה יוּאַן.
קליק בין המטופל למטפל
יוּאַן הוא הכינוי למערכת היחסים המיוחדת הנרקמת בין רופא לחולה, מטפל ומטופל, מורה ותלמיד. אלה יחסים המבוססים על כבוד הדדי, הערכה, אמון, קשב וחיבה. כל אחד מאיתנו מצפה ליחס כזה כשהוא פונה לקבלת טיפול אצל רופא השיניים, או כשהוא מגיע לייעוץ אצל פרופסור מכובד. יואן אינו שייך רק לשיאצו, ואולם הוא עומד בייסוד השיטה.
בדומה להתאהבות ממבט ראשון, או ל"קליק" המפורסם, יכול המטופל לדעת "אם זה-זה", כבר בהתחלה. המפגש עם איש השיאצו צריך להיות מיוחד, אפילו מרגש במידה מסוימת. אם הגעתם למטפל ואינכם חשים שתשומת ליבו המלאה שייכת לכם; אם אינו מעוניין בכל ליבו לסייע לכם; אם ישנו אפילו שמץ של ניכור באוויר – יש לשקול את המשך ביקורכם בקליניקה הזו. היבטים נוספים קשורים לסיבה שבגללה ברצונכם לפנות לקבלת הטיפול:
- ניתן לקבל טיפולי שיאצו לשם התענוג וההתרגעות. כמעט בכל ספא תמצאו מטפלי שיאצו. אם אינכם סובלים ממחלות מיוחדות, ואינכם זקוקים ליותר מטיפול מרענן, מרגיע וממריץ, או שאתם סובלים ממיחושים כלליים ופשוטים, מטפל שעבר הכשרה של שנה-שנתיים במכללה מובחרת יענה על דרישותיכם. אל תתביישו לבקש את תעודת ההסמכה של המטפל, והתרשמו מהמכון המסמיך, מתקופת סיום הלימודים וממשך ההכשרה. איני ממליץ להפקיר את גופכם בידיו של מטפל בעל הכשרה של פחות משנה, ו/או ללא סימוכין להכשרה במוסד מכובד.
- אם אתם סובלים מבעיה ספציפית, למשל כאבי מחזור, פריצת דיסק או קוצר נשימה, עליכם לפנות למטפל שעבר הכשרה של שלוש שנים לפחות במוסד מובחר. בשנים האחרונות תופסת ההכשרה התלת-שנתית את מקום הכבוד הראוי לה, בזמן שבשנים עברו, כשאומנות השיאצו רק החלה לחדור למערב, הכשרה של שנה בודדת נחשבה לגולת הכותרת. מכיוון שכך, דווקא מטפלים בעלי ותק עשויים ללקות בהכשרתם הפורמלית, לעומת מטפלים צעירים יותר. מצד שני, יש להניח כי הם פיצו את עצמם בניסיון קליני עשיר. גם במקרה זה, אל תתביישו לבקש להתבונן בתעודות ההסמכה. אין סיבה שהמטפל לא יתגאה להציג אותן בפניכם.
- אם הבעיה ממנה אתם סובלים שייכת לקטגוריה מיוחדת, כגון מחלות הריון, סרטן, מחלה פנימית ספציפית וכיו"ב, רצוי שתעמיקו בחיפושיכם אחר מטפל המתמחה בבעיה זו. התמחות בשיאצו היא זרם חדש יחסית ולא קל לאתר מטפלים כאלה, אבל החיפוש שווה את הטרחה.
ישנם מטפלים העוסקים רק בשיאצו, וישנם מטפלים המשלבים שיטות טיפול נוספות. השילוב הנפוץ ביותר הוא שיאצו ודיקור (שיטות נלוות כגון כוסות רוח, גוואשה ומוקסה, מיושמות על ידי מרבית המטפלים באשר הם). החיסרון העיקרי בשילוב הוא טיפול שיאצו קצר יותר, מכיוון שמסגרת הפגישה נותרת בת כשעה. היתרון העיקרי הוא סבירות להכשרה עמוקה יותר של המטפל, המשפיעה לטובה על האבחנה, על הטיפול וכמובן על תוצאותיו. אם ברצונכם לקבל שיאצו לשם ההנאה, השימור והטיפוח בלבד, אני ממליץ פחות על פנייה למטפל העוסק ברפואה מזרחית משולבת.
הקשיים מחכימים ומחשלים
כהכללה גסה, ברוב המקרים ניתן לצפות לשיפור מסוים בסימפטומים תוך שלושה-שישה טיפולים. אם לאחר 10-12 טיפולים לא אירע שום שינוי במצבו של המטופל (ובהנחה שאותו מטופל הסובל מהפרעה ממוצעת בלבד),
יש לשקול את הפסקת הטיפול ו/או פנייה למטפל אחר. לשם השגת ריפוי מלא (מושג מופשט כשלעצמו), לא ניתן לחזות מראש את משך הטיפול. אך יש לקחת בחשבון מספר חודשים של מפגשים שבועיים, בעיקר אם מדובר על הפרעות רבות שנים.
במובן העמוק יותר, ומבעד לעיניים חומלות, יודע המטפל כי המטופל יעבור את שעליו לעבור. הקשיים מחשלים, מחכימים, מבגרים ומעדנים אותנו, אם נדע להתייחס אליהם בצורה כזאת. כמלווה נאמן, איש השיאצו נמצא שם תמיד, כדי לתמוך במטופל בדך החתחתים שאותה עליו לעבור, ייקח המסע כמה שייקח.
בעיקרו, השיאצו מספק מרחב לתהליך. שני בני אדם נפגשים, ובאמצעים הפשוטים ביותר (שתי כפות ידיים ריקות) נוצרת ביניהם שפה. המטפל מקשיב ומגיב בידיו. המטופל מקשיב ומגיב בגופו. השיאצו מעניק למטופל הזדמנות להשתנות, ולא רק פתח מילוט לבעיותיו ולמחלותיו. המטפל מתפקד במידה רבה גם כמורה דרך. עליו להיות ראוי לאמון שנותן בו המטופל. עליו לעמול על עצמו בהתמדה, ללא קץ, כדי להצדיק את מעמדו. אם תגיעו למטפל הנכון לכם, תתנו בו אמון ותקשיבו לעצותיו, תשכילו לשנות את אורח חייכם ולו במעט (כי אורח חיים לא נכון הוא אחד הגורמים העיקריים לסבל ולחולי), תדעו שכאב הגב שגרם לכם להגיע מלכתחילה לטיפול, הוא בעצם אחד הדברים היותר טובים שקרו לכם.
_______________________________________________________
- רוצים להזמין טיפול שיאצו או לפנק את עצמכם בטיפולים אחרים? הכנסו לכאן
_______________________________________________________
הכתבה התפרסמה לראשונה בגיליון חודש יולי של הירחון "דרך האושר". הכותב הוא מטפל בשיאצו וברפואה סינית, ומרצה בכיר במכללת "מדיסין" לרפואה משלימה orikan@bezeqint.net
מדגימים: אורי ויסמין אלישר
לפנייה לכתב/ת 
