ב.מ.וו M5 - טכנולוגית מדי?
ה-M5 החדשה של ב.מ.וו, עם 507 כ"ס ואין ספור בקרות והתחכמויות, היא אחת המכוניות המרשימות בהן נהגנו אי פעם. גם כזו שמעלה את השאלה - מתי "הרבה" זה "יותר מדי".
מתג Power, למצב On. מתג DSC, העבר ל-Off. תיבת SMG, שלב ל-S6, העבר בורר למצב קדמי עד הסוף, מצערות ל"מלא". הגמדים הקטנים, אלה המתרוצצים ממש-ממש מהר כדי לבצע 200 מיליון פעולות בשנייה אחת, הבינו בשלב זה שהבחור במושב הנהג מעוניין לשגר את הב.מ.וו M5 קדימה. במהירות מרבית, עם אחיזת צמיגים מיטבית על גבול ההחלקה, בקצב החלפת הילוכים הקצר ביותר בצד האזרחי של התעשייה המוטורית.
אז קבוצה מובחרת אחת שומרת את סיבובי המנוע על 4,573 לדקה בדיוק, כי ככה הכי טוב בהתחשב ב-15.2 מעלות ולחץ ברומטרי של 1,022 במשך הדקה האחרונה. קבוצה אחרת - גדולה הרבה יותר - עומדת הכן לבלום בגופה כל החלקת גלגל מיותרת, ומחלקה אחת מפרידה בכוחותיה האחרונים את המצמד.
בשלב זה המכונית עומדת עדיין, מרעידה את הנוסעים ורוטטת לקראת השנייה הבאה. זה הרגע להרפות את לחץ היד מבורר ההילוכים הקטנטן ושמנמן, פעולה שתשגר את ה-M5 למיאוץ מרבי. ללא החלקת צמיגים דרמטית, אבל בקול רעם מתגלגל שמשחרר V10 בנפח חמישה ליטר, עם 507 כוחות סוס. שאגת הזינוק הופכת ליללה צווחנית באזור החלפת ההילוכים האוטומטית, בקרבת ה-8,200 סל"ד, וכך עוד הילוך, ועוד אחד.
את קו ה-100 קמ"ש עוברת ה-M החדשה והחזקה מכולן תוך 4.7 שניות. את קו ה-200 תוך 15 שניות בלבד. עוד הילוך והופ, מגביל מהירות אלקטרוני (גדוד גמדי מילואים כנראה) נכנס לפעולה ב-268 קמ"ש בדיוק על צג החיווי העילי בתחתית השמשה הקדמית. זה 250 קמ"ש אמיתיים, אם התעניינתם.
צניעות, עלק...
נשמע לכם כמו המון טכנולוגיית על, מורכבות תפעולית וביצועי-שיא? נשמע לכם טוב. ה-M5 בה הוזמנו לנהוג לפני ימים אחדים בגרמניה, היא בדיוק מכונית כזו. בעבר כבר סיפרנו רבות על הפוטנציאל האדיר שמציגים המספרים היבשים. דיווחנו לכם בשנתיים האחרונות שב.מ.וו עומדת ללכת לא צעד אחד, אלא ארבעה לפנים. מושכת עוד ועוד לכיוון טכנולוגיית המירוצים, עם מכללים שעד עתה נראו לא שייכים לרכב עם חמישה מושבים, ארבע דלתות ומראה של מכונית סלון לכל דבר ועניין.
בסדר, עם חישוקים גדולים יותר ("19) עם קליפרים מוגדלים, צמיגים רחבים יותר (255/40 מלפנים, 285/35 מאחור) וארבעה צינורות מפלט מזדקרים בשני זוגות, כתפיים מעט תפוחות, מרכב מעט נמוך וכיתוב אלגנטי-דיסקרטי "M5" על העכוז והכנפיים. מי שממש מתעקש יזהה גם ספוילר קדמי עמוק במיוחד עם כנפוני אווירודינמיקה ייעודיים בקצוות, עיצוב עם דגש על יעילות טיפול במערבולות אוויר גם מאחור. אופס, גם המראות שונות במקצת...
שינויים? לאו דווקא...
בתא הנוסעים לא ניכר שינוי מיוחד. זו סדרה 5, בגרסת גימור ואבזור גבוהה במיוחד, עם דיפון עור מכל עבר, כולל עור הפוך ואיכותי במיוחד על התקרה ויריעות אדירות ממדים על חלקה העליון של הקונסולה. אפשר להזמין את ה-M הגדולה בגוון יוקרתי יותר, עם עץ פה ושם, ואפשר להעדיף את הסגנון המתכתי, עם אלומיניום בגימור מט.
הנהג עשוי להבחין בפריטים נוספים, כמו בורר הילוכים אחר, המשודך לתיבת ה-SMG המוכרת של ב.מ.וו. אלא שכאן היא מציעה פיתוח מתקדם של זו המוכרת לנו, עם שבעה הילוכים במקום שישה, 11 מפות החלפת הילוך (שש לסיקוונסיאלי-ידני, חמש לאוטומט-מלא) ומהירות החלפת הילוכים גבוהה ב-20%, המתקרבת עוד יותר לקצב של פורמולה 1. ואם כבר בורר הילוכים, לצדו ממוקמים מספר מתגים חדשים. האחד קובע אם לגלגלים האחוריים יגיעו 400 או 507 כ"ס, האחר שולט על מערכת בקרת היציבות, השלישי אחראי על שלושה מצבי שיכוך במערכת המתלים.
בסיס צבאי...
תראו. אני לא יודע מה דחף את ב.מ.וו להעביר את כל מוזמני השקת ה-M5 לשדה תעופה צבאי, מרחק שתי החלפות הילוכים, האצה ובלימה ממקום חנייתן המקורי של המכוניות. בדרך כלל משלחים אותנו לחופשי, הפעם סגרו אותנו מאחורי שמירה הרמטית. אולי זה היה הרצון לבחון את ביצועי "בקרת השיגור" המתוארת מעלה כדי להרשים את הנוכחים בפלאי הטכנולוגיה.
אולי זו הייתה הכמיהה להעניק לנו דקות ארוכות של חדווה במגרש שליטה צפוף, עם מכונית של כמעט שני טון עם נוזלים ונהג (1,830 ק"ג בלי). ביצוע האקט הזה, למעט העובדה שזמני ההקפה נמדדו בו, עורר ויכוח ביני ל-M. היא טענה שעם 507 כ"ס ומשקל-על, מסלול סלאלום שמתפתל על חצי דונם לא עושה עמה חסד. אני טענתי לעומת זאת שהוא אינו אומר דבר. זאת אומרת, שום דבר מחמיא, למעט העובדה שהמעבר בין מצבי בקרת האחיזה השונים אכן משפיע על הסיכוי להחליק במקום עם מעט יכולת לנוע לפנים.
במקרה הראשון התרשמתי, ומייד השתעממתי. נראה כי הגימיק המיותר-לחלוטין קיים ב-M5 רק מכיוון שהוא אפשרי. תראו לי בעל מכונית של למעלה מ-100,000 יורו באירופה שחוזר פעמיים על ביצוע השיגור, עם מכות המתכת המיוסרת מאחור שמתלוות אליו, צווחות המנוע ויללות התמסורת, ואראה לכם פוליטיקאי אמין.
זה באמת אקט מרשים עד אין קץ, אבל כדי להבין בדיוק מה הוא מעולל למכונית הזו צריך היה לנסות אותו פעמיים ברציפות. בואו ונאמר את זה כך – בפעם השנייה הוא סירב. בתשובה לתמיהה הסביר האחראי על תיבות ההילוכים: "הגיר מתחמם, המצמד צריך לנוח, ובכל מקרה צריך להגיע מכונאי שילחץ על "Reset" במחשב... והייתה גם מכונית אחת שפשוט סרבה לזוז ממקומה. בירור מאוחר עם ב.מ.וו גילה חיישן סל"ד סורר שהשתחרר. כמה שכיח זה יקרה? לטכנולוגים של ב.מ.וו הפתרונים. עם מכונית כה מסובכת ומורכבת, כולי תקווה - עבור ראשם - שלא תכופות...
מרשימה למדי...
כך שצריך היה להמתין עד הרגע בו ניתן היה להריץ את המנוע האדיר, ולהעמיס על מתלים ובלמים וגיר מותחכם, כדי להרגיש מה ספינת הדגל הזו מסוגלת לעשות. והיא מסוגלת, או מאמא כמה שהיא מסוגלת. על-פני כמה מאות קילומטרים של כבישים מהירים לא-מוגבלי מהירות, כבישים בין עירוניים ובין כפריים, שבילי יער צרים, תחת גשם סוחף או כאשר יבש לחלוטין, המכונית הזו היא כנראה אחד הכלים המהירים ביותר מנקודה לנקודה.
הכביש חלק מאד? נניח אספלט צר ורטוב, במרכזו של יער המשיר עלים וענפים חלקלקים, עם ראות בעייתית וללא שוליים? השף של ב.מ.וו ממליץ להשליך בלחיצת כפתור 107 כ"ס לתא המטען ולהישאר עם 400 "בלבד", לכייל את תיבת ההילוכים לאוטומט עם העברות איטיות, להותיר את כל בקרות האחיזה פועלות ולכייל את מצב בולמי הזעזועים ל"רך". בתנאים כאלה מומלץ לנהוג בזהירות. למעשה, לעיתים מומלץ אפילו להישאר בבית וזהו.
בהחלט יכול להיות שאפשר לנהוג כאן מהר יותר עם מכונית כפולת-הנעה משובחת. יכול להיות, בפירוש לא בטוח. הבימרית הגדולה צלחה את המסלול במהירות מדהימה, מאפשרת לי להבין כי לא משנה כמה אלחץ, כל עוד שלא אזלזל לחלוטין בחוקי הפיזיקה, היא לא תזוז אפילו מילימטר מהכיוון הנבחר על ידי.
על היכולת בכביש המהיר אין צורך להרחיב. באמת שלא. הפאסאט V6 שלפני מחליטה סוף סוף לפנות את המסלול ב-200 קמ"ש? לחיצה עם כל הלב על הדוושה, 7,000 סל"ד ומעלה, מניפה את חרטום ה-M הגדולה אל על ודוחפת אותה בקצב מדהים לכיוון הגבלת המהירות שמגיעה מספר שניות מאוחר יותר.
זה המקום לציין אגב שמבחינה זו, ה-M5 דווקא לא שוברת שיאים מיוחדים. תאוצות הביניים מרשימות מאד אמנם, אך מעניין יהיה לעמת אותה עם ה-100 קג"מ-פלוס של ה-AMG הגדולות מבית מרצדס. בכל הנוגע למהירות מרבית, מוטב שפורשה לא תהיה באזור. החברה היחידה שאינה שותפה להחלטה ההתנדבותית על מגבלה-מרצון ל-250 קמ"ש, תצבע את פניו של בעל M5 באדום לוהט כשתחלוף על פניו באדישות. להגנתם טוענים הבאווארים כי ל-5 פוטנציאל של 330 קמ"ש, וכי אלה נמדדו מספר פעמים במספר מכוניות. אפשר להירגע.
לא מושלמת...
כצפוי, ה-M5 מרגישה מעט כבדה ומגושמת לעומת ה-M3 למשל. אישית הייתי מעדיף אותה עם תיבת הילוכים ידנית (שאין) והגה יותר מדויק ומתקשר. אבל אלה באמת שאיפות של פינוק. כי המכונית הזו כה מרשימה, כה עוצרת נשימה, עד שהבעיות הקלות נעלמות חיש קל תוך אנחת התפעלות ארוכה וקולנית. היא חזקה מאד-מאד, יציבה למופת, בטוחה או פרועה, בהתאם לרצון הנהג. היא מכונית ששווה היה לחכות לה, ומבחינות רבות הופכת באחת את ה-M5 המוחלפת, עם 400 כ"ס ורעיון דומה, ל"מכונית די-חזקה" וזהו.
אבל, הב.מ.וו הזו אינה מכונית מושלמת כלל ועיקר. לא כי מישהו טעה היכן שהוא, לא כי פספסו איזו נקודה עליה צריך היה לתת את הדעת. ראשית היא כבדה למדי, וזה מורגש יותר מדי. שנית היא יקרה מאד, ובואו נניח לרגע שזה רלוונטי עבורנו גם. אבל הכי חשוב, היא מכונית שמשתמשת באופן קיצוני ביכולת המחשוב שרתמה תעשיית הרכב לטובתה, ומפקיעה במידה רבה את יכולת השליטה של הנהג. ומישהו הזכיר שאין גיר ידני במכונית ספורטיבית?
ככה שעכשיו, אחרי מחמאות מקיר לקיר, מה שבא לי לעשות זה לתפוס את האחראי על הפיתוח, להתקרב אליו וממרחק של סנטימטרים ספורים לומר בקול שקט: "אז בסדר. הראיתם לעולם שאפשר לעשות הכול עם אשפי תוכנה וקוסמי מתכת, או להיפך. עכשיו, בבקשה, ולפני שזה הופך יותר מדי, תפסיקו עם זה לאלתר. אם לא שמת לב, אתם מתקרבים לנקודה בה הרבה יהפוך יותר מדי. לא חבל?".