"בואו לראות את הנחל שהרכבת תהרוס"
הצמחיה ובעלי החיים בנחל יתלה, שטח ירוק שיד אדם טרם החריבה, נתונים בסכנה: קו הרכבת בין ירושלים לתל-אביב עומד להיסלל בדיוק בתוואי הנחל. הארגונים הירוקים מארגנים סיורים במקום בחול המועד. ברכבת טוענים שהחלופות שמציעים אותם ארגונים יגרמו לייקור הקו ולעיכובים בהקמתו
הארגונים הירוקים החליטו לנצל את חול המועד לארועי הזדהות למען שימור נחל יתלה בהרי ירושלים, שעומד לספוג פגיעה עם הקמת קו הרכבת המהיר לירושלים (A-1). "אנחנו מזמינים אנשים לבוא ולראות את המקום המדהים שהרכבת הולכת לפגוע בו, זו שטות שתהרוס את קו הנחל", הסביר גידי בשן, רכז קהל ויער בקרן קיימת לישראל. ברכבת ישראל טוענים מנגד שהם מודעים לערכי הנוף, אך החלופה שמציעים הארגונים הירוקים יקרה מדי ותגרום לעיכובים בהקמת הקו.
קרן קיימת לישראל, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים ועמותת תיירות יואב - יהודה, פועלות לשינוי התוואי למען שימור הסביבה הירוקה של נחל יתלה. מדובר בשטח ירוק, שעד היום יד אדם לא פלשה אליו.
תוואי הרכבת אמור להיבנות בשנה הקרובה, והוא צפוי לעבור מתחילתו של קניון הנחל, הייחודי מסוגו בהרי יהודה. המשכו יעבור באמצע שטחים ירוקים תוך פגיעה בחי ובמיני צמחים מיוחדים במינם. לצורך העבודות ייסלל כביש גישה לשטח העבודות שיעבור בתוך הקניון עצמו, ויישאר בו גם לאחר סיום העבודה. הכביש ישמש במשך כחמש שנים לעבודות העפר הגדולות ביותר שנעשו עד היום בארץ, ולאחר סיומו יאפשר דרכי גישה, אך יפגע בטבע ובסביבה.
בשן הסביר: "זה האזור הכי שמור בהרי ירושלים והכי בלתי פגוע. יש בו צבאים, חזירי בר, צבועים, תנים, שועלים, אלפי חסידות מקננות, וחורשים טבעיים של אלון ואלה. הרכבת, שאנו מברכים עלי אאמורה לעבור בסדרה של מנהרות וגשרים, כשהמקומות בהם יוצאים הגשרים סמוכים לעמק איילון ולמעלה החמישה".
הדמייה של תוואי קו הרכבת (באדיבות רכבת ישראל)
הוא הוסיף כי בנייתו של הגשר המתוכנן "הולכת לדפוק הכל. יצטרכו להעביר עודפי עפר שלא יהיה אפשר לפנות. קשה להסביר את זה, צריך לראות בשטח. דרישתנו היא להנמיך את קו המנהרה, להפוך אותה למנהרה רצופה של 17 ק"מ במקום שני הגשרים שאמורים להקים. זו טכניקה זולה יותר, אך חשוב יותר - היא תמנע את הנזק שתגרום הקמת גשר, מה שיפגע בכל מארג החיים באזור נחל יתלה".
בשן הדגיש שמנהרה רציפה מעמק איילון עד ירושלים שלא תחצה ואדיות, תאפשר למנוע את הפגיעה בטבע. "הכל שאלה של רצון טוב, לא צריך להתעקש על תוכנית שאבד עליה הקלח".
אם הפתרון שמציעים אנשי קק"ל והרשות זול יותר ולא יפגע בטבע, מדוע הוא לא מקובל על רכבת ישראל? בשן טוען כי "אנשים שמכינים תוכנית מתאהבים בה. לרכבת יש היסטוריה של גוף כושל, ודוגמה לכך ניתן למצוא בקו הרכבת בנחל רפאים ושורק. זה קו ישן, אף אחד לא נוסע בו, אבל הרסו חצי מהשמורה על מנת לשדרג מסילה שאיש לא משתמש בה".
"ברכבת לא עובדים על אמוציות"
אך סמנכ"ל תכנון ופיתוח ברכבת ישראל, איליה וולקוב, הסביר: "הנושא נדון מספר פעמים במועצה הארצית לתכנון ובנייה שמלווה את פרוייקט הרכבת המהירה. ברגע שרשות הטבע והגנים פנתה אלינו והציעה את החלופה, נערכה בדיקה מעמיקה על-ידי חברות חיצוניות בינלאומיות שמתכננות את הפרוייקט. משרד האוצר הפעיל חברה אמריקאית שערכה בקרה נוספת".
וולקוב הסביר כי החלופה בעייתית כיוון שהיא יקרה יותר. "מדובר על סדר גודל של 400 מיליון שקלים, והביצוע יתארך בשנתיים וחצי נוספות. בנוסף, יש קשיים שקשורים להסדרי בטיחות וקושי בביצוע פרוייקטים תחתיים כה ארוכים. הפילוסופיה המקובלת בתכנון היא להימנע מפרוייקטים תת-קרקעיים ולהעדיף עלייה לגובה".
וולקוב אמר כי ברכבת "מודעים לרגישות הנופית של המקום. הנחל הזה הוא בעל ערך טבע גבוה, אבל הפכו אותו למאבק על שינוי כל תוואי הרכבת. כדי לטפל בכך הפעלנו יועצים נופיים שבוחנים אופן הביצוע בכל נקודה רגישה מבחינת ערכי טבע ומוצאים פתרונות כדי למזער פגיעה בטבע".
לדבריו: "אנחנו גוף שממונה על תכנון וביצוע פרוייקטים, אנחנו לא עובדים על סמך אמוציות אלא על סמך הנדסה ושיקולים נכונים. מי שמקבל החלטות זו המועצה הארצית לתכנון ובנייה בתיאום עם הגופים הירוקים. הנושא הובא להכרעה של הגוף המאשר של המועצה, וגם שם השתכנעו שהחלופה המקורית עדיפה. נציגי קק"ל נכחו בדיונים והתייחסותם התקבלה".