מישהו מחנך פה?
אילו ערכים מקנים בבתי-החרושת לציונים? מי מחנך למוסר וליהדות, מי מפתח סקרנות? למה כיתה בת 40 תלמידים זוכה לאותם תקנים כמו כיתה עם 17 בלבד, ומדוע מקופח המגזר החרדי בתקציבים? פאנל לרגל פתיחת שנת הלימודים
| שולמית אלוני |  | אברהם רביץ | | | | |
שולמית אלוני
שוב נפתחת שנת לימודים חדשה, ויש הרבה חדש: ממשלה חדשה ושרת חינוך חדשה, משכילה ובעלת הכשרה רחבה לתפקידה החדש. ודאי שהיא ראויה לברכה ולעידוד, אך כדי שתוכל לקדם את החינוך ולהפוך את בית-הספר למקום שטוב להיות בו, היא זקוקה לראש ממשלה שמאמין בחשיבות החינוך היום ולעתיד לבוא, ובשר אוצר המבין שהשקעה בחינוך חשובה יותר מעוד גיחות נוספות של מטוסי קרב המחסלים חשודים (ראיות נגדם אין ומשפט גם אין, ויחד עם אותו מבוקש מחסלים משפחות שלמות ועוברי אורח - כל זאת בעלות של אלפי דולרים).
כללי וסיכום הדיון. רק דוגמה קטנה: מהגיל הצעיר ניתן לחנך לאחריות תוך הקניית הרגשה של ערך עצמי של התלמיד. הנה, כבר בגיל הצעיר מלמדים תנ"ך מבראשית. שאלה: למה גורש אדם מגן-העדן? תשובה: כי אכל מעץ הדעת... לא בדיוק. על הפרת הפקודה הם כבר נענשו: "בזיעת אפיך תאכל לחם, בצער תלדי בנים" וכדומה. ויש לדעת שאין מענישים פעמיים על אותה עבירה, והנה בפסוק כ"ב בפרק ג' אנו למדים: "ויאמר ה' אלוהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע, ועתה פן ישלח ידו ולקח מעץ החיים ואכל וחי לעולם". זו התשובה לגירוש מגן-העדן. הנה האדם כאלוהים מבחין בין טוב לרע.
חזור למעלה
בהיותי שרת חינוך, האוריינטציה של ממשלתי הייתה להידברות ולפריצת דרכים לשלום. ראש הממשלה ושר האוצר היו שותפים לדרך שקבעה כי "ישראל מאמינה בחינוך", ותקציב החינוך גדל ב-70% ריאלית (במספרים הכפיל עצמו, אך הייתה אז אינפלציה). אחד הדברים החשובים הוא להעלות את מעמדם של המורים בעיני עצמם ובעיני התלמידים, אבל הכסף לא יפתור את הכל. הסתדרויות המורים מן הדין שיקדישו מאמץ, זמן והכשרה לא רק לצרכים התקציביים והפרסונאליים של המורים, אלא גם להעלאת רמת ההוראה.
חשוב שחדר המורים יהיה חדר לומד, משתלם בהשכלה ומפתח אמפתיה לבית-הספר, להוראה ולתלמידים. למרות הכיתות העמוסות בחינוך הממלכתי הכללי, מורים האוהבים את אשר הם מלמדים יקבלו מתלמידיהם אוזן קשבת. מורים המשתפים תלמידים ומטילים עליהם מטלות הקשורות ללימודים - הכיתה והם ירוו נחת. כל-כך קל היום להטיל על תלמיד להכין הרצאה על קטע מנושא הנלמד בהיסטוריה, אם זה המהפכה האמריקנית ואם הצרפתית, ואולי מגילת זכויות האדם, או לקיים דיון על "ארבע האמהות" ועל מעשה רבקה ויעקב בהונאת יצחק העיוור. או דיון על משפט שמתקיים, או עריכת משפט ספרותי. אין תחום שבו אי-אפשר לשתף תלמידים בהכנת חומר לכיתה: על הרצל, על ביאליק, על בן-גוריון ואפילו על גולדה ומלחמת יום-הכיפורים. גם בכיתה של 40 תלמיד אפשר לעורר סקרנות, אם אמנם המורה אוהב ומכבד את מקצועו.
אשר לכיתות הגדולות - זו חרפה שלאלו הקטנות של החרדים והדתיים יש אותו תקן כמו לכיתות העמוסות. הגיע הזמן לקבוע תקן לתלמיד. כיום כיתה של 17 תלמידים זוכה באותם שירותים, באותו מספר שעות, באותו מספר מורים כמו זו של 40 תלמיד. זה אולי סידור קואליציוני, אך מאוד לא חינוכי.
ועוד הערה: אי-אפשר לחנך לערכים על-ידי שיעורים מיוחדים והטפות מוסר. ערכים נלמדים מתוך ההוראה הכללית, דיון
הזירה הקודמת
הנשיקה שהלכה לאיבוד
יורם קניוק, בילי מוסקונה
בצומת קריטי הוא בטוח שהיא מרגישה כמוהו - ופועל בלי לברר. ואולי הפמיניזם הלך רחוק מדי, והפך את כל הגברים לפושעים? פאנל על פרשת רמון והלשון, ועל מה שבינו לבינה
האדם יודע לבחור מה נכון ומה לא נכון, ועל כן הוא אחראי למעשיו. כולנו, כל אחד מאיתנו - הורים, תלמידים, מורים, המנהל, שרת החינוך, ראש הממשלה, הרמטכ"ל ואפילו הנשיא - כולנו יודעים מה מותר ומה אסור, מה נכון ומה לא נכון, ועל כן צריך לזכור היטב: אמנם יש לנו חופש בחירה, אך אנחנו אחראים לבחירה שלנו, כי לכולנו יש תכונה אנושית בהיותנו בני-אדם להבחין בין טוב לרע. "בהיותנו בני-אדם" - ועל זה אמרו חכמים: כולנו צאצאיו של אדם הראשון, ועל כן איש לא יכול לומר: "ייחוסי גדול מייחוסך". לכן גם צריך להבטיח שוויון בין כל בני-האדם. ואגב, "אדם" זה גם אדם וחווה, איש ואישה, שנאמר: "זכר ונקבה בראם ויברך אותם ויקרא שמם אדם ביום הבראם" (בראשית, ה ב).
זו רק דוגמה להקניית ערכים - תוך כדי לימוד - הן על אחריות, הן על שוויון והן בכל הקשור לערכו העצמי של התלמיד והמורה.
שולמית אלוני, לשעבר שרת החינוך והתרבות
אברהם רביץ
חינוך זה לא רק העברת אינפורמציה טכנוקרטית. האל"ף של החינוך מתבטא בדוגמה אישית של המורה והמחנך, המתבטאת בדברים חיצוניים כמו לבוש, דיבור והפגנת מסירות לתלמידים. זה צריך להיות מורה שייחרת בזיכרונו של התלמיד כדוגמה לאישיות. לצערי, מערכת החינוך בעשרות השנים האחרונות הפכה במקרה הטוב למפעל הענקת אינפורמציה בנושאים שונים לתמידים.
הקיימת כיום אצל תוצרי החינוך היא מדהימה עד מעוררת השתאות לחוסר הידע הבסיסי של הנער או הנערה. אנחנו, בחברה כיום, סובלים משאלות יסוד כמו: הקשר שלנו לארצנו ולעמנו, והשאלה הנשאלת היא: למה ומדוע. לדעתי, חייבים באופן דחוף ביותר להעמיק במסגרות החינוך את הקשר שלנו אל העם ואל ארצנו, ארץ התנ"ך, הארץ המובטחת.
חזור למעלההדבר השני שיש לתקן: החינוך חייב להיות לערכים אנושיים ומוסריים עם דגש על נתינה לזולת, ליחיד ולחברה. כיום לצערנו, מוסדות החינוך מהווים חממה לגידול אנשים אגואיסטיים, שרק דואגים כיצד להגיע להישגים עבור עצמם.
עניין נוסף שאנו לוקים בו: בתי החינוך שלנו חייבים להתבטא בגישה חיובית ליהדות, להיסטוריה ולמסרים של דתנו לדורותיה. הבורות
שיטות לימוד
ליקוי למידה? ליקוי הוראה
רפי פוירשטין
במקום לאבחן רבים כל-כך כ"לקויים", כדאי שמשרד החינוך והמורים יבדקו אם הם מלמדים אותם לחשוב
יש להפסיק את ה"מלחמה" של היחיד והחברה נגד היהדות ונגד נושאי דגלה, אשר יוצרת פער עצום בין חלקי החברה הישראלית. ומנגד, בחינוך הדתי יש לגלות הבנה לכל המתרחש והסובב בחיי החברה על בעיותיה. ברצוני להעביר שני מסרים חשובים לשלטונות המדינה ולמשרד החינוך:
א. להפסיק סוף כל סוף את האפליה הגלויה והנסתרת נגד החינוך החרדי, אשר מתבטאת במבנים ובתקצוב שוטף, ולכבד את רצון ההורים לחנך את ילדיהם לתורה ויראת שמים כמדור דור לדורותינו.
ב. הנני פונה בכל לשון של הגיון כי יש לפחות לדחות את ביצוע תוכנית דוברת השנויה בין כה במחלוקת. רבים הגורמים הרואים בה כישלון ידוע מראש. השנה היא איננה שנה בה אנו יכולים להרשות לעצמנו לעסוק בניסויים בבני-אדם, ודאי לא בתלמידים. את מאות המיליונים שייחסכו מדחיית הביצוע, יש להעביר לתקציבי הילדים. ילד רעב איננו לומד. ילד ללא נעליים - קשה לו לחשוב בראש. לכל תקופה סדר עדיפויות משלה.
ח"כ אברהם רביץ (יהדות התורה), לשעבר סגן שר החינוך
לפנייה לכתב/ת 
חוזרים לכיתה
צילום: צביקה ישראלי, לע"מ
מומלצים
