4 סיפורים מהשטח: למה הרפואה הצבאית חולה?

מה הסיכוי שגבר בן 60 הסובל מעצירות יפנה לרופא המשפחה, יקבל את התוצאות בזמן ובין השאר אף ימצא שם אבחנה לגבי מחלת סרטן (או שלילתה של המחלה)? סיכוי טוב. מה הסיכוי שחייל עם עצירות יקבל אבחנה מדוייקת של מחלה

משמעותית בפנותו אל הרופא הצבאי שלו? נמוך ביותר. חולשותיה של הרפואה הצבאית אינה הסיבה העיקרית לכך.

בקרב מאות אלפי חיילי צה"ל נמצאים מאות מהם הנושאים מחלות חמורות, אך את אלו קשה מאד לאתר בקרב האלפים המציפים את מרפאות הרופאים הצבאיים בשל תלונות שווא. נוסף על כך, בשנים האחרונות גברה המגמה בקרב מפקדים, הורים וחיילים, לפנות לרופאים כמה שיותר, על מנת "לא לקחת אחריות" ו"ליתר בטחון". מה שבטוח - לא סביר שלפני כל מסע בשטח, רבע ממצבת החיילים בבסיס טירונים יעמדו בתור לרופא. וזה בדיוק מה שקורה בשטח.

אחוז המפגשים הרפואיים שעיקרם ענייני טפסים ומנהלה גם הוא עלה למימדים בלתי סבירים. עלינו להפנים עובדה פשוטה: ככל שיגבר אחוז הנבדקים הבריאים, כך יתקשו הרופאים והחובשים לאתר את החולים באמת, ומספרם היחסי יילך ויקטן. ידע, נסיון וטכנולוגיה לא יכולים לגבור על המכשול הסטטיסטי הזה.

"רק 5% מפניות החיילים מוצדקות"

מעבר לעבודתי האקדמית, אני משמש גם כרופא צבאי במילואים בדרגת סרן. מנסיוני שלי, לא יותר מחמישה אחוז(!) מהחיילים אותם בדקתי במסגרת שירות המילואים שלי, היו חולים או נזקקו לבדיקת רופא (השיעור המקביל בפניות לרופא המשפחה הוא 50%, ובפניות למרפאות מומחים כ-10%).

למפקדים בדרך כלל אין נסיון במגע עם רפואה ראשונית (צילום: איי אף פי)

החובש זייף חתימות על טפסי מחלה ומרשמים

חייל הציג לפניי במרפאה באזור חברון תוצאות בדיקה שמשמעותה היא ליקוי בהתפתחותו המינית. מעולם לא פגשתי את החייל קודם לכן ולא הבנתי מדוע לא ערכו לו שיחת הסבר יסודית במרפאת המומחים בה נבדק. תוך כדי שיחה

התפרץ לחדר החובש הגדודי ודרש שאסיים את שיחתי עם החייל כי הוא צריך צאת מיד חזרה לבסיס האם. כיוון שנכנס, קטע את השיחה שלי עם החייל, שמן הסתם היתה פרטית ואישית. החובש אמנם היה לוחם מעולה, אך היה חסר כל חינוך בנוגע לסודיות רפואית, ראיון רפואי, כבוד לרופא ופרטיות המטופל.

במקרה אחר באותה גזרה, נתפס חובש שהחתים ללא רשות מרשמים ותעודות מחלה בחותמת האישית שלי. העבירה היתה מספיק חמורה כדי שאותו חובש יישלח לכלא צבאי, אך מפקד המרפאה נמנע מלהעמידו לדין בשל החשש שייאבד כח אדם.

מחשוב התיק הרפואי הוא דוגמה למאמצים שעושה חיל הרפואה בשנים האחרונות במגמה לשפר את הרפואה הראשונית בצבא. אך בכך לא די, צודקים הרופאים הצבאים שקצה נפשם בלחץ ובאיומים. צודקים החיילים החולים בתלונותיהם על אזלת ידה של הרפואה הראשונית בצבא. הפתרון נעוץ באכיפה משמעתית כנגד הפרות משמעת של חיילים בתחום הרפואה, בחינוך החובשים לעבודה קלינית (בשונה מהערכות חירום) עם רופאים, ובהגברת המודעות של מפקדים לטיבה של רפואה ראשונית באופן כללי. 

• הכותב הוא מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב וכן סרן במילואים בחיל רפואה.