הטראומה שלנו: החילונים - רבין, דתיים - הפינוי

יום הזיכרון לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל מצליח לעורר מחדש את אותן התחושות שליוו את סתיו 95', אבל הזיכרון הישראלי קצר מתמיד. סקר מיוחד של ynet יהדות ועמותת גשר מגלה: הציבור תופס את ההתנתקות כמי ששברה את החברה יותר מהרצח הפוליטי הראשון, משבר המנהיגות בישראל מדאיג אותנו יותר מהמתחים בין חלקי העם, המגזר החרדי לא אהוב במיוחד ויש גם מי שיום הזיכרון לרצח מיותר מבחינתו.

סקר ynet-גשר נערך על ידי מכון "מותגים" וכלל 500 נשאלים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת דוברת העברית בישראל.

בתשובה לשאלה "מהו האירוע שגרם לשבר הגדול ביותר בחברה הישראלית" ציינו 34% את תוכנית ההתנתקות, ורק 25% בחרו ברצח ראש הממשלה יצחק רבין. גם המשך הדירוג מפתיע: 18% נקבו במלחמת לבנון השנייה ו-15% בלבד במלחמת יום הכיפורים.

בניתוח התוצאות לפי קבוצות הגיל ניתן לזהות מגמה ברורה, כשהנשאלים בגילאי 18-44 מדרגים בראש את ההתנתקות מרצועת עזה. מנגד, את המבוגרים (45 ומעלה) שבר רצח רבין יותר מכל, כשאת תכניתו של שרון הם דרגו רק במקום השלישי או הרביעי.

מפילוח להגדרות דתיות עולה כי החילוניים הם היחידים שמיקמו את רצח ראש הממשלה לפני פינוי היישובים בקיץ 2005. המסורתיים בחרו בהתנתקות, במלחמת לבנון השנייה ורק אחר כך ברצח רבין. אצל הדתיים "זכה" השבר לו גרמה ההתנתקות ל-71%, מלחמת יום הכיפורים ל-11%, מלחמת לבנון השנייה ל-9% ורק 4% בחרו ברצח הפוליטי הראשון. גם 67% מהחרדים דירגו בראש את ההתנתקות, ו-11% בלבד את רצח רבין.

בהמשך נשאלו המשתתפים מה דעתם על יום הזיכרון לרצח ראש הממשלה. 90% מהם השיבו כי מדובר ביום חשוב והביעו תקווה שהוא יצוין גם בדורות הבאים, ו-10% סבורים כי זהו יום מיותר. בחלוקה להגדרות דתיות יוצאים מן הכלל החרדים – 62% מהם אמרו כי היו מוותרים על יום הזיכרון לרצח. בעיני החילונים (97%), המסורתיים (89%) והדתיים (85%) מדובר במועד חשוב. 

ערב יום הזיכרון: מי שונא את מי?

ומיהו המגזר היהודי הפחות אהוב בחברה הישראלית? 21% אמרו כי הם אינם אוהבים חרדים, 11% בחרו במתנחלים, 9% בעולים, 4% בדתיים ו-4% בחילונים. הסיבה לאופטימיות נמצאת דווקא אצל מי שסירב לענות - 44% מכלל הנשאלים אמרו כי אין קבוצה שאינה אהובה עליהם.

מניתוח התוצאות עולה כי החילונים לא אוהבים חרדים (29%) ומתנחלים (15%), הדתיים אוהבים פחות מכולם עולים (22%) וחרדים (20%), וגם החרדים לא ממש אוהבים את העולים (29%) ו... את עצמם (10%).

ישראל זוכרת (צילום: אי.פי) 

בשאלה האחרונה בסקר נשאלו המרואיינים "מהו המשבר המרכזי שמטריד אותך יותר מהאחרים?". 37% ציינו את משבר המנהיגות, 19% את המתחים בין חלקי העם ו-18% את היחסים בין יהודים לערבים. 16% השיבו כי הם מוטרדים בעיקר ממצבם האישי.

פילוח להגדרות דתיות מגלה כי החרדים הם היחידים שלא הציבו את משבר המנהיגות בראש. במקום זאת הם מוטרדים מהמתחים בין חלקי העם (31%) וממצבם האישי (29%). הדתיים ביכרו את משבר המנהיגות ולאחר מכן את המתחים בעם. אצל המסורתיים המתחים הללו נמצאים רק במקום השלישי, כשלפניהם יחסי יהודים-ערביים. הדירוג בקרב הנשאלים החילונים הוא המנהיגות, המצב האישי, היחסים בין יהודים לערבים והמתחים בין חלקי העם.

מה בין ההתנתקות לרצח רבין? 

ד"ר אשר כהן, מרצה למדעי המדינה באונ' בר אילן, אומר ל-ynet כי הדתיים רואים בהתנתקות שבר גדול יותר מרצח רבין, משום שמה שהם זוכרים מתקופת הרצח זו בעיקר התקפה של חודשים ארוכים והכללה גורפת שייחסה להם את הפשע. לדבריו, "עם זיכרון כזה קשה לדתיים להתחבר לטראומה שברצח, לעומת ההתנתקות שמשחקת אצלם תפקיד משמעותי מבחינה אידיאולוגית".

ד"ר כהן מסביר עוד כי תופעת "הזיכרון הער" גורמת לכך שהאירועים האחרונים והקרובים אלינו כרונולוגית מצויים חזק יותר בתודעה וקל לנו להיזכר בהם. "18% בחרו במלחמת לבנון השניה כאירוע שגרם את השבר הגדול ביותר לחברה ורק 15% ציינו את מלחמת יום הכיפורים, למרות שברור לכולם שהטראומה של יום כיפור גדולה יותר. כך גם עם רצח רבין וההתנתקות. האירועים המאוחרים תמיד צרובים אצלנו חזק יותר". בנוסף הוא מזכיר כי עבור כל העולים החדשים ובני הארבעים ומטה מלחמת יום כיפור היא "חומר לימודי היסטורי", וגם את רצח ראש הממשלה זוכר חלק גדול מהנשאלים רק כילדים.

את הרוב החרדי שמגדיר את יום הזיכרון לרצח "מיותר" הוא מסביר: "החרדים לא אוהבים גם ימי ציון ממלכתיים אחרים, כמו יום העצמאות וימי הזיכרון לחללי צה"ל ולשואה".