דו"ח של האו"ם: עתיד האנושות בסכנה
דו"ח מיוחד של האו"ם: הצריכה האנושית עלתה מעל ומעבר למשאבים הקיימים, מארג בעלי החיים והמערכות האקולוגיות השונות נמצאים תחת איום חמור ועשרות מינים נמצאים בסכנת הכחדה, הממשלות אינן מכירות בדחיפות הנחוצה ונזק בלתי הפיך ייגרם לעולם אם לא נתעשת בקרוב. "את החשבון שיוגש לילדינו הם לא יוכלו לעולם לשלם", אמר ראש תוכנית הסביבה של האו"ם
דו"ח מיוחד של האו"ם מציג תמונה קודרת של מצב שימור הסביבה ברחבי העולם, ומונה שורה של כשלונות סביבתיים שלדברי המחברים "מציבים את עתיד האנושות בסכנה".
הדו"ח בן 550 העמודים, שחובר ונבדק במשך חמש שנים על ידי 1,400 מדענים מטעם תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP), מזהיר שממשלות ברחבי העולם עדיין אינן מבינות את החשיבות והדחיפות בטיפול בכמה נושאים סביבתיים בולטים. הוא מותח ביקורת חריפה על העדר ההתגייסות למאבק בהתחממות כדור הארץ ובקצב הכחדת המינים, ובהתעלמות מהצורך להאכיל אוכלוסיה גודלת והולכת. הדו"ח מזהיר כי אם לא יתחולל שינוי תפיסתי אצל מקבלי ההחלטות בזמן הקרוב, ייגרום לכדור הארץ נזק בלתי הפיך שהדורות הבאים יתקשו להתמודד עימו.
אנחנו מגזימים והעולם סובל
הדו"ח, שתפס הבוקר (שישי) כותרת בעיתונים בולטים בעולם, מצא שהצריכה האנושית עלתה מעל ומעבר למשאבים הקיימים. בשני העשורים האחרונים גדלה אוכלוסיית העולם ב-34 אחוז ל-6.7 מיליארד בני אדם. אולם כדי לספק את צרכיו, זקוק כעת כל אדם על פני כדור הארץ לשטח הגדול בשליש מכפי שכדור הארץ יכול לספק.
בה בעת, המגוון הביולוגי - מארג בעלי החיים והמערכות האקולוגיות השונות - נמצא תחת איום חמור כתוצאה מפעילות בני האדם. 30 אחוז מהמינים הדו-חיים, 23 אחוז מהיונקים ו-12 אחוז מהעופות נמצאים תחת סכנת הכחדה, בעוד אחד מכל 10 נהרות גדולים בעולם מתייבש מדי שנה.
הניצול המוגזם של משאבי הטבע הימיים והזיהום מסכן לטענת מחברי הדו"ח את קיומם של דגים למאכל, ואם יימשך הדיג המופרז בקצב הנוכחי לא יהיו יותר דגים למאכל בים עד שנת 2050. כיום נתפסת כמות דגים הגדולה ב-250 אחוז מכמות הריבוי הטבעי שלהם באוקינוסים, ומספר המינים שכבר נמצאים בתהליך של התמוטטות הוכפל לרמה של 30 אחוז בשני העשורים האחרונים.
הרס שיטתי של משאבי טבע (צילום: רויטרס)
תחת הכותרת "תשקיף סביבתי גלובלי מס' 4" (GEO4), בחן הדו"ח את הממצאים בהשוואה לדו"ח דומה "עתידנו המשותף" (דו"ח ברונדטלנד) שפורסם בשנת 1987 - דו"ח שהניח את היסודות לחקר הנושאים הסביבתיים המשפיעים על כדור הארץ.
מאז 1987 התגובה האנושית (לבעיות הסביבה) "הייתה לעיתים אמיצה ומעוררת השראה", כדברי ראש תוכנית הסביבה של האו"ם, אכים שטיינר. לדבריו, הקהיליה האנושית הפחיתה בצורה ניכרת את השימוש בכימיקלים המזיקים לאוזון, גיבשה את אמנת קיוטו לצימצום שיעורי פליטת גזי החממה ואמנות בינלאומיות אחרות, והגדילה את התמיכה באזורים הנמצאים תחת סיכון, שכיום מכסים 12 אחוז משטח כדור הארץ.
עוד בנושא:
- מחקר: התחממות כדור הארץ מהירה מהצפוי
- מחקר: 21 ערים בעולם בסכנת הצפה
- המומחים פסקו: אנחנו הורסים את כדור הארץ
- בחזית המאבק: כדור הארץ
אולם לרוב, אומר שטיינר, התגובה האנושית הייתה איטית ובשיעור שלא התאים או הכיר בעוצמות ובאתגרים הניצבים בפני האנושות והסביבה בכדור הארץ. "ההרס השיטתי של המשאבים הטבעיים והמשאבים המבוססים על הטבע הגיע לנקודת אל-חזור, שמעבר לה יכולת הקיום של כלכלות מאויימת, ואת החשבון שיוגש בבוא העת לילדנו, הם לא יוכלו לעולם לשלם".
נזק בלתי הפיך
על פי הדו"ח, עשוי להיגרם נזק בלתי הפיך לאקלים כדור הארץ אם שיעור פליטת גזי החממה לא יופחת במחצית ביחס לרמה בשנת 1990 עוד לפני שנת 2050. כדי להגיע לרמה זו, על המדינות העשירות להפחית את שיעור פליטת הגזים שלהן ב-60 עד 80 אחוז עד 2050, ומדינות מתפתחות צריכות גם הן להפחית באופן משמעותי את הפליטות שלהן.
עוד מתייחס הדו"ח לתחומים בהם השחיקה הסביבתית מאיימת על רווחתם של בני האדם וכדור הארץ כמו למשל השימוש במים, הדיג מעבר למכסות הקבועות ואבדן הגיוון הביולוגי. מיליוני בני אדם נמצאים בסיכון בשל הכישלון בפיתרון בעיות פשוטות כמו מאבק במחלות המועברות על ידי מים.
שטיינר אומר כי התחממות כדור הארץ צריכה להיות בראש סדרי העדיפות הגלובליים, ודורשת מנהיגות פוליטית, אך עד כה "נעדרה הדחיפות" מהתגובה האנושית - עובדה שהדו"ח מותח עליה ביקורת חריפה.
עוד כותב שטיינר כי מטרת הדו"ח אינה "להציג תרחיש קודר של העתיד אלא לעורר פעמוני אזהרה ולקרוא לפעולה דחופה". שטיינר כותב כי ברור שפיתרון הבעיה דורש עימות עם קבוצות חזקות בעלות אינטרסים, אך הסביבה חייבת להפוך להיות אבן יסוד של קבלת ההחלטות.
