חברת החשמל: תחנת הכוח לא תשפיע על אשקלון

הוויכוח סביב התוכנית להקים תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון התלהט היום (ד') בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. בסיכום הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), כי הוועדה מתנגדת להקמת התחנה בינתיים, אך ביקש מחברת החשמל את תסקיר ההשפעה על הסביבה שהוכן על ידם, ואמר שיקבע את עמדתו הסופית רק אחרי עיון בממצאים.

עיקר ההתנגדות לתחנה נשמעת מצד ארגוני סביבה ותושבי אשקלון, שטוענים כי תחנת כוח נוספת שתפיק חשמל מפחם תגרום לזיהום אוויר רב ולסיכון לבריאות התושבים. בחברת החשמל מנסים להרגיע את המבקרים וטוענים כי התסקיר שהכינו קובע בשורה התחתונה כי "תחנה פחמית נוספת לא צפויה לעורר בעיה סביבתית".

עוד בנושא:

• מפגינים באשקלון: תחנה פחמית אינה הפיתרון
• אור ירוק להקמת תחנת הכוח הפחמית באשקלון
• אנרגיה חלופית: בן אליעזר מפזר הבטחות
  

ארדן אמר כאמור שהוא מעוניין לעיין בממצאים, אך לא חסך ביקורת מעצם התהליך בו מבצעת חברת החשמל את תסקיר ההשפעה על הסביבה לגבי מתקן שהיא רוצה בהקמתו. ארדן התפלא בדיון על הממשלה ש"נותנת לחתול לשמור על השמנת",  ואמר כי היה צריך לדרוש מחברת החשמל את מימון ביצוע התסקיר, אך להטיל את ביצועו בפועל על גורמים מקצועיים בלתי תלויים, שיבטיחו תסקיר נקי מפניות של בעלי עניין.

רופא מחוזי: תהיה עליה בתחלואה

ואולם ארדן הוא קצת בעל עניין בנושא - בהיותו תושב אשקלון. ככזה, הוא תומך בעמדת ראש העיר שלו, רוני מהצרי, שאמר בדיון כי התחנה המתוכננת היא עוד הוכחה להפיכת עירו ל"פח הזבל של המדינה". מהצרי השווה את המצב לסגירת התחנה הפחמית רידינג בתל אביב, ותהה האם דמם של תושבי אשקלון סמוק פחות?

מהצרי הציג בדיון מחקר שבוצע בבית החולים "ברזילי" באשקלון, שמצא עליה בסיכון לתחלואה נשימתית, וקשר זאת לפעילות תחנות הכוח הפועלות כיום בעיר. "המדינה מזלזלת בבריאות אזרחי הדרום. אף שר בממשלה לא היה מעז להציע להקים תחנת כוח מזהמת באזור המרכז", אמר.

חיזוק לדבריו נתן ד"ר מיכאל גדלביץ, הרופא האזורי בלשכת הבריאות המחוזית של אשקלון, שאמר בדיון: "אני יכול להגיד בוודאות שקיים קשר ברור בין תחנת הכוח לעלייה בתחלואה. על פי תסקיר ההשפעה על הסביבה צפויה עלייה במדדי זיהום אוויר, ונוכל לתרגם את הנתונים לתחלואה".

המשרד להגנת הסביבה: צריך לבחון חלופות

המשרד להגנת הסביבה מתנגד להקמת התחנה הפחמית. מומחי המשרד סבורים שתחנה כזו מזהמת פי 10 מכל חלופה אחרת, וסבור כי בתסקיר ההשפעה על הסביבה יש לתת משקל גם לאמדנים של העלות הכלכלית של הנזקים לבריאות.

המשרד נדרש לתמרן איפוא בין הצורך להבטיח רזרבות אנרגיה למשק החשמל, ובין האילוצים להפחית בפליטת גזי החממה בעקבות החלטות ועידת באלי. מאחר שהמציאות במשק האנרגיה בישראל היא שהפחם ימשיך להיות בעתיד הקרוב המרכיב המשמעותי ביותר להפקת חשמל, סבורים במשרד שיש לפעול לקידום חלופות לייצור אנרגיה.

"בגלל ההשלכות הסביבתיות, יש לתת עדיפות אינטנסיבית גם לחלופות שמזניחים כרגע", אמרה בדיון ראש אגף זיהום אוויר במשרד, שולי נזר. דיון בסוגיה צפוי בסוף ינואר בוועדת האנרגיה הלאומית, ועל פי הנחיותיה תחליט המועצה הארצית לתכנון ובניה על המתווה - שיהיה פתוח להתנגדויות הציבור.  

חברת החשמל: הביקוש עולה ואין חשמל

בחברת החשמל טוענים כאמור שהתחנה דרושה על מנת להגדיל את כושר ייצור החשמל ולתת מענה לביקושי שיא. מנכ"ל משרד התשתיות, חזי קוגלר, טען בדיון שהתרחישים הפסימיים בתכנית האב למשק החשמל מחייבים להכפיל את כושר הייצור, תוך שאיפה לחיסכון של 20 אחוז, ולהפחתת השימוש בפחם במעבר לגז טבעי וניצול מרבי של פוטנציאל האנרגיה הסולרית. "צריך לנצל מה שיש והפחם הוא בינתיים המקור היותר זמין ויותר זול", אמר.

ד"ר דוד מקאייס, ראש אגף התכנון בחברת החשמל, אמר כי בחלוקת המקורות בין פחם לגז, ישראל לא נופלת ממדינות בעלות נתוני אספקה דומים. ביפן למשל השימוש בפחם הוא בשיעור 72 אחוז מהמקורות, והשימוש בגז באירופה, שיושבת על מקורות הגז הטבעי, הוא לא יותר מ-35 אחוז.

ארגוני סביבה: אין צורך אמיתי בתחנה המזהמת

מנגד טוענים ארגוני הסביבה כי רוב ימות השנה יש חשמל בכמות מספקת בישראל וביקושי השיא מעטים וניתן לתת להם מענה באמצעי חיסכון ולא בהקמת תחנה שתפיק יותר חשמל ותייצר יותר זיהום.

יעל פראן, מנכ"ל "הפורום הציבורי למדיניות אנרגיה" שחותר לחלופות הירוקות, טענה בדיון כי התחנה הפחמית תגדיל ב-10 אחוזים את נפח גזי החממה שפולטת ישראל, וניתן לחסוך את הקמתה באמצעות צמצום צריכת החשמל בתשע השנים הקרובות, על יד אמצעים חוסכי חשמל לתאורה, הסקה ומיזוג אוויר.

בדיון הוצגו נתוני ניסוי שערך הטכניון, שבאמצעות שימוש במנגנוני-פסק אוטומטיים חסך 16 אחוז מצריכת החשמל שלו בתשעה חודשים. "הולכים לבנות תחנה חדשה עבור 100 ימי אספקה בחורף ובקיץ, בהשקעה של 4.4 מיליארד שקלים, כשבהשקעה של 700 מיליון שקלים במנגנונים ניתן לחסוך בשעות השיא כמחצית מתפוקת התחנה, ובתהליך של אגירת חשמל ניתן לחסוך את המחצית השניה".

נציג חברת החשמל, ד"ר מקאייס, התייחס לסוגיית זיהום האוויר ואמר כי כמות המזהמים הנפלטים מהתחנות הפחמיות בארץ ירדה באופן ניכר על ידי שימוש באמצעי סינון, אך ניתן לשפר את 10 היחידות הפחמיות בישראל, עד להפחתה מכסימלית של 70 אחוז מכמות המזהמים הנפלטים כיום.

אלא שמחיר המשימה הזאת לדבריו, מחייב השקעה של 1.5 מיליארד שקלים, והשבתת כל יחידה במשך חצי שנה - כלומר אובדן של חמש שנות ייצור בעשור הבא על כל המשתמע מהפסקות החשמל למשק. "אבל אם שר התשתיות יורה על הפסקת הייצור לטובת הפרויקט הסביבתי, נאלץ לעשות זאת".