חוקר טוען: תאורה חסכונית חשודה כמסרטנת
מכתב של חוקר בכיר מאוניברסיטת חיפה עיכב דיון בהצעת חוק על התקנת תאורה חסכונית במוסדות ציבור. החוקר, פרופ' אברהם חיים, טוען: תאורה פלורסנטית אמנם חסכונית בחשמל אך מחקרים מלמדים שהיא תורמת לעליה בתחלואת סרטן. בשיחה עם ynet אמר חיים: "יש למעלה מ-50 מחקרים בעולם בנושא". משרד הבריאות: הנושא מוכר בספרות המדעית
ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת הייתה אמורה היום (ג') לדיון בהצעת חוק של ח"כ אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו) שמציעה לחייב מוסדות ציבור להחליף את נורות הליבון הרגילות שלהם בנורות פלורסנטיות חסכוניות (CFL). אך ברגע האחרון הורד הנושא מסדר היום בעקבות מכתב שקיבל יושב ראש הוועדה, ח"כ אופיר פינס (עבודה), הטוען כי הנורות החסכוניות ולמעשה כל תאורה פלורסנטית מסוכנת לבריאות.
כותב המכתב הוא פרופ' אברהם חיים, המשמש כראש החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה ודיקן הפקולטה למדעים לשעבר. חיים, החוקר בעשור האחרון את השפעתה השלילית של תאורה פלורסנטית כגורם מסרטן, שיגר לפינס את המכתב ובו בקשה בהולה לעכב את ההחלטה בהצעת החוק.
חיים התריע בפני פינס כי מדובר בהצעת חוק המהווה "אסון סביבתי", וכי ישנו חשש שלמרות הכוונות הטובות והתרומה למאבק בהתחממות כדור הארץ, הצעה זו תביא דווקא לעליה בתחלואה בסרטן.
תורמת לסביבה - פוגעת בבריאות
במכתב, שעותק ממנו הגיע לידי ynet, כותב חיים: "אני פונה אליך בכל לשון של בקשה למנוע אסון סביבתי שעשוי להתרחש במידה והחוק יעבור". חיים מציין כי הוא "מסכים בהחלט שיש חשיבות עליונה בהפחתת גזי החממה, אך האם עלינו להחליף צרה אחת בצרה בריאותית נוראית?".
בהמשך מספר חיים על מחקריו ומציין כי בעשור האחרון הוא חוקר את ההשפעה השלילית של תאורה על נברנים כאמצעי להדברתם. לצד זה, ביצע חיים מספר מחקרים הבוחנים את השפעת תאורה בתנאי חושך על המערכת החיסונית של בני אדם, וכן את התאורה כגורם המעלה את הסיכון לחלות בסרטן שד וסרטן הערמונית.
"נושאי מחקר אלה בארץ הם בפיגור מדהים לעומת מה שמתרחש בתחום בארצות הברית ובסקנדינביה", כתב חיים, וציין כי ממצאי המחקרים שבידו מצביעים על כך שהאפקט השלילי טמון בעיקר באורכי הגל המשתחרר מהנורות החסכוניות.
פרופ' חיים הוסיף כי המחקר הרלוונטי האחרון שהתפרסם בנושא היה של דוקטורנט בהנחייתו, איתי קלוג, בירחון המדעי Chronobiology International, והצביע על קשר הדוק בין עוצמות תאורה לשכיחות סרטן השד. מחקר זה בחן את שכיחות סרטן השד אל מול רמות התאורה בלילה ב-214 ישובים נבחרים בישראל, ובנוסף ביצע סקר בהשתתפות 100 חולות סרטן השד ו-100 נשים בריאות.
בשיחה עם ynet הסביר פרופ' חיים: "ישנם למעלה מ-50 מחקרים בעולם בנושא הזה. מבחינה זו, אינני קול בודד בקהיליה המדעית. הוא ציין כי אופיה הפיסיקלי של התאורה הפלורסנטית גורם לשינויים ברמות הורמונים וחומרים אחרים בגוף, מחליש את המערכת החיסונית ועלול להגביר את הסיכון לסרטן. הוא ציין כי מדובר בעיקר על שימוש בתאורה בתנאי חושך, וציין בהקשר זה בתי חולים ומוסדות דומים, שם עובדים בלילה. חיים ציין כי מחקר אמריקני מצא לאחרונה קשר בין תחלואת סרטן בקרב אחיות בבתי חולים.
תאורה פלורסנטית חסכוניות יותר בחשמל
נורות חסכוניות (CFL) - ותאורה פלורסנטית באופן כללי - נחשבת כיום למוצר התורם להגנה על הסביבה. תאורה פלורסנטית, בשונה מנורות ליבון רגילות, אינה פולטת חום אלא אור בלבד, וצריכת החשמל שלה קטנה בעשרות אחוזים. נורות חסכוניות למשל, שמוזכרות בהצעת החוק של טרטמן, חוסכות, על פי מחקרים, בין 60 ל-80 אחוז בצריכת החשמל לעומת נורת ליבון רגילה. הן אמנם יקרות יותר בשל תהליך ייצורן המורכב, אולם תחשיבים מצאו כי החיסכון בחשמל מחזיר את ההשקעה תוך מספר חודשים. יתרה מזאת, הנורות החסכוניות עמידות יותר ואינן נשרפות, ועל פי רוב יש עליהן אחריות יצרן.
עוד על תאורה חסכונית:
הצעת החוק של טרטמן ביקשה כאמור לחייב מוסדות ציבור לחסוך בחשמל על ידי החלפת הנורות שלהם מנורות ליבון לנורות חסכוניות. בעקבות המכתב שקיבל החליט ח"כ פינס לדחות את ההצבעה על הצעת החוק, ותחת זאת לקיים בקרוב דיון נוסף בהשתתפות נציגי משרד הבריאות ומומחים מהאקדמיה. "אני אמנם מברך על הרעיון, אבל המטרה שלנו היא בריאות הסביבה ובריאות הציבור", אמר פינס. "חייבים לבדוק כל היבט שעשוי להזיק. איננו רוצים לעשות מעשה טוב מצד אחד, שיגרום לנזק מצד שני".
בשיחה עם ynet הודתה ח"כ טרטמן כי הופתעה מהתפנית שחלה בדיון. "הופתעתי משום שלא ידעתי על קיומו של המכתב,
שהגיע רק אמש לידיעת הוועדה", אמרה. טרטמן הוסיפה כי היא איננה בקיאה בהשלכות הרפואיות של הסוגיה, אך תמתין לדיון המורחב שיתקיים בקרוב בנושא. עם זאת, טרטמן הביעה ספקנות באשר לקביעת פרופ' חיים ואמרה: "בסופו של דבר מדובר רק על מחקר אחד. על כל מחקר יש חמישה מחקרים נגדיים. יש לזכור שהצעת החוק הזו מיושמת במדינות רבות - בהן אנגליה, אוסטרליה, ארצות הברית ואירלנד".
ממשרד הבריאות נמסר כי הנושא מוכר בספרות המדעית. "אכן ישנם מחקרים המצביעים על קשר בין תאורה מלאכותית (ולאו דווקא פלורסנטית) לבין סוגי סרטן המושפעים מהורמונים כגון סרטן השד. יחד עם זאת ההשפעה של תאורה מלאכותית על התחלואה בסרטן השד היא מוגבלת".
לפנייה לכתב/ת 
