שתף קטע נבחר
 

סקס על השעון: אורגזמה פוריה או אמצעי מניעה

אם הגבר מגיע לאורגזמה לפניכן, אתן חייבות להגיע לאורגזמה בתוך 45 דקות כדי לשאוב את הזרע עמוק יותר. אם תחכו 45 דקות ויותר לפני שהאשה תגמור, היא תחסום את הזרע. מתוך הספר "זרעים הם מגברים, ביציות הן מנשים"

במחקר שביקש למדוד את כמות העור שחושפות נקבות הרוקדות במועדוני לילה (מדובר בנקבות הומו ספיינס, כן?) הבחינו החוקרים בשינויים מחזוריים בשיעורי העור החשוף. בזמנים מסוימים בחודש לא היתה שום חשיפה כמעט, ובזמנים אחרים - הרבה יותר. החוקרים שאלו את הנשים מתי הן מקבלות את המחזור החודשי, והתברר שנשים בוחרות שלא במודע בגדים חושפניים יותר בעת שהן מבייצות.

 

אוי, תפסיקו להעמיד פנים שאתן טהורות כל כך, יונקות נקבות שלי. בעת הביוץ מוכנות נקבות החולדה לזחול מעל גדר חשמלית כדי להשיג לעצמן בן זוג. אני מכיר כמה נקבות הומו ספיינס שסבלו גם כאבים גדולים יותר כדי להניח את טלפיהן על זכר. אולם אם אתן חושבות שהתת–מודע הנקבי הערמומי שלכן בוחר את הבגדים בלבד, צפויה לכן הפתעה גדולה.

 

אם אתה גבר, כמוני, ואתה רואה ספר שכותרתו "תחרות הזרע האנושית: הזדווגות, אוננות ובוגדנות", מייד תשלוף אותו מהמדף. הרי מדובר בשלושת תחומי העניין המרכזיים בחייך ובתחביביך העיקריים. עם זאת, אותי הספר הזה רק בילבל עוד יותר: איך אני אמור להבין נשים, אם אפילו הן אינן מסוגלות להבין את עצמן? יש נשים שאינן יודעות איפה הדגדגן שלהן, אחרות אינן יודעות מתי הן מבייצות.

 

למעשה, אין שום צורך לדעת: בעת הביוץ נשים הבוגדות בבעליהן מעדיפות בלא מודע את המאהבים שלהן. במחקר שנערך בבריטניה בקרב 3,679 נשים נמצא כי לנשים נשואות סיכוי גבוה יותר לבגוד בבעליהן בארבעת הימים שבהם מגיעה פוריותן לשיאה, וגם סיכוי גבוה יותר להגיע לאורגזמות סימולטניות בעת הבגידה. הממצא הזה הביא לפריצת דרך של ממש בהתפתחות לימודי הוואגינה.

 

אם נקבות של לטאות, של ציפורים ושל שימפנזים יכולות לפתח שיטה מיוחדת משלהן לחלוקת תאי זרע, למה שאנחנו לא נעשה זאת? קוראים לזה "האורגזמה הנשית".

 

וככה זה עובד: אורגזמה של אשה יכולה לבלום את תאי הזרע או לשאוב אותם עמוק יותר פנימה, תלוי איך היא מתוזמנת. אם אשה מגיעה לאורגזמה יותר מדקה לפני הפליטה הגברית, האורגזמה שלה תחסום את הזרע שלו; אם היא מגיעה לאורגזמה ממש לפני שהגבר פולט, היא שואבת את הזרע אל תוך השחלות שלה.

 

אולם רוב הגברים מגיעים לאורגזמה מוקדם מדי, ואפילו לפני כן. איך אפשר לנבא זאת? אל תדאגו, בנות, אתן לא צריכות לקרוא עתידות. אמא טבע כתבה עבורכן תוכנית גיבוי. אם הגבר מגיע לאורגזמה לפניכן, אתן חייבות להגיע לאורגזמה ב-45 הדקות הקרובות כדי לשאוב את הזרע עמוק יותר. אם תחכו 45 דקות ויותר לפני שתגיעו לאורגזמה, שוב תחסמו את הזרע.

 

בנים, אם תיכנסו למיטה עם שעון עצר, אולי תגלו עד כמה אתם מוצאים חן בעיניה. אורגזמות סימולטניות אין פירושן רק שהבחורה מחבבת אתכם, אלא שגם האורגזמות שלה מחבבות אתכם. לעיתים רחוקות מסכימות ביניהן הבחורה והאורגזמה, אבל אם מפתים את שתיהן, קל יותר להשיג התעברות. אם האורגזמות שלה מגיעות מוקדם מדי או מאוחר מדי, היא לא רוצה את הזרע שלכם, אלא את התמיכה שלכם.

 

אורגזמה עם המאהב – פי שלושה יותר פרודוקטיבית

גברים נשואים, הכינו את עצמכם לגילוי מדעי מרעיש. אתם יושבים? הנה זה בא: אשה החווה אורגזמה עם המאהב שלה קולטת בממוצע פי שלושה תאי זרע מבאורגזמה עם בעלה. אולי זה קשור לכך שאם לא ראיתם את נשותיכם במשך כמה ימים, אתם פולטים תאי זרע בכמות העולה פי שלושה על הממוצע. סקס עם הבעל משמש, בראש ובראשונה, לתחזוקת הקשר; סקס עם מאהב סודי משמש, בראש ובראשונה, להשגת גנים, ובה בעת - ליצירת קשרים עם תחליף-בעל אפשרי. אז אולי תפסיקו לרגע לקרוא ותלכסנו מבט פרנואידי אל האשה?

 

חזרתם? יופי. בלי פאניקה. נשים רוצות מונוגמיה, משום שהן רוצות להרגיש מיוחדוֹת. קצב האורגזמות של אשה גבוה פי שניים במערכת יחסים מונוגמית מאשר במערכת יחסים פתוחה, ופי ארבעה או חמישה בסקס עם הבעל מאשר בימי רווקותה. עם זאת, לנשים יש יותר סיכויים לבגוד בעת הביוץ, והאורגזמות קולטות יותר "תאי זרע בוגדניים" מאשר "תאי זרע נשואים"; כלומר, אם לשפוט לפי מד האורגזמות שלנו, נשים הן פחות אורגזמיות אם לא גורמים להן לחוש מיוחדות, יותר אורגזמיות במערכת יחסים מונוגמית ואורגזמיות במיוחד אם הן נשואות, אבל האורגזמות שלהן פרודוקטיביות הרבה יותר בעת שהן בוגדות.

 

רוב הנשים רוצות יותר סקס לקראת גיל 50

וזכרו: מידת האורגזמיות של אשה בעת קיום יחסי המין אינה קשורה בהכרח לתכיפות שבה היא רוצה לקיים יחסי מין. יש נשים שרוצות יותר סקס לפני הנישואים מאשר אחריהם, ורוב הנשים רוצות יותר סקס ככל שהן מתקרבות לגיל 50, אבל האופן שבו משתנה החשק המיני של האשה מיום ליום ובמשך כל חייה - זה כבר סיפור אחר, ולזה גם ספר שלם לא יספיק. את השינויים בדחף המיני של הגבר במשך חייו אפשר לסכם בכמה שורות של שיר הייקו:

 

לפני גיל שלושים,

הזין העיר אותי.

עכשיו הוא לא קם.

 

הגורם המשמעותי באמת בכל העניין הזה - תחרות הזרע, בחירות הלבוש של הנשים ועיתוי האורגזמות הנשיות - הוא שהכל קורה לגמרי בלא מודע. זה פשוט קורה. כמות תאי הזרע של הבעל יכולה לגדול ולגדול כדי להתחרות עם זרעו של המאהב, בלי שהבעל יידע כלל על קיומו של המאהב; נשים בוחרות סגנון לבוש מסוים, משום שכך הן מרגישות ביום מסוים, ולא משום שהן רוצות, רציונלית, להיכנס להיריון מזרעו של זר שאולי יפגשו בליל הביוץ המסוים הזה; כולנו כבר שאלנו את עצמנו למה באה האורגזמה ולמה אינה באה, וכולנו ניסינו לשלוט בה, במידה זו או אחרת של הצלחה; אבל זה לא באמת תלוי בנו. בכל הנוגע לאינטרסים הרבייתיים של הגנים שלנו, מה שנראה כמו החלטות מודעות אינו אלא חוטי המריונטה של הביולוגיה האנושית בפעולה.

 

קשר-זוג שמשר-זוג, תכניס לשם זרע, ועכשיו!

לגברים יש בעיה דומה כשהם מנסים להימנע מלהגיע לאורגזמה: מוח היונק של הגבר דורש ממנו להישאר שם עוד קצת כדי לענג את האשה שלו, בעלת האורגזמה החמקמקה, ולחזק את הקשר-זוג ביניהם; האורגזמה הזוחלית, לעומת זאת, אומרת: קשר-זוג שמשר-זוג, תכניס לשם זרע, ועכשיו! האורגזמה הזכרית הגיעה לעולם הרבה לפני מערכות היחסים העמוקות. המתח בין האורגזמה שלו לבין האורגזמה שלה אמור להיות שווה בערכו למתח בין הפחד שלו ממחויבות לבין הזהירות המינית שלה. זו הסיבה לכך שנשים מסוימות צריכות להתרכז כדי להגיע לאורגזמה, ושגברים מסוימים צריכים לחשוב על דברים אחרים כדי לעכב את האורגזמה. השיטה שלי היא להיזכר בממוצע החבטות של כל שחקן בייסבול של "היאנקיז". בשנייה שבה הגבר חושב על מה שהוא באמת עושה, זה נגמר. ולכן, הדרך היחידה לגבר ליהנות מסקס היא לא לחשוב על מה שהוא עושה.

 

מי יוכל להאשים אותנו על שאנחנו מיישמים את האסטרטגיה הזאת גם במערכות יחסים?

 

(...) יש לי חברה מאוהבת. היא ביוכימאית מבריקה, קיבלה ציונים מעולים בכל המבחנים המדעיים של החנונים; היא כל כך חכמה, שהיא יכולה לספר לכם על כל התגליות המדעיות שלה בלי שתבינו מילה אחת. אבל כשהיא מדברת על הבחור שלה היא אומרת דברים כמו: "ראית איך הוא מורח חרדל בסנדוויץ' שלו? כאילו, חרדל! זה כל כך הוא!"

 

זו האורגזמה שלה מדברת. גאונים מאוהבים מתנהגים ממש כמו אידיוטים, משום שהאפים שלהם קלטו ריח של פרומונים ממערכת חיסון שתשלים את המערכת שלהם. המוחות הזוחליים שלהם החליטו שזהו האחד, והניאוקורטקס האנושי שלהם יעשה הכל כדי להסביר בהיגיון מה רומנטי בחרדל. כשהגנים שלכם זקוקים לכם כדי להתרבות, מחשבה צלולה היא הדבר האחרון שהם צריכים מכם.

 

  • מתוך הספר "זרעים הם מגברים, ביציות הן מנשים", מאת ג'ו קווירק (הוצאת מודן, תרגום: גיא הרלינג)

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אם תצטיידו בסטופר, אולי תגלו עד כמה אתם מוצאים חן בעיניה
צילום: ויז'ואל/פוטוס
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים