בלי לוקשים: קניידלך כמו שסבתא מכינה
רותי קינן מכה על חטא ומודה שלמרות שהיא עדיין נוטה חסד לאטריות כשרות לפסח שהיא הגישה בשבוע שעבר, גם היא אוהבת קניידלך
היתה לי כוונה טובה: כל מה שרציתי הוא לשתף את קוראי, מוקירי וידידי במסורת משפחתית נחמדה שאני יודעת שלא כולם שותפים לה בליל הסדר. כו-לה אטריות. כשרות לפסח. עם המון פוטנציאל גם לימי החג כולו. ומה נהיה? פתאום הפכתי לעוכרת ישראל (לפחות). מכחישת מסורות. בועטת במוסכמות – או ליתר דיוק בכדורים הקטנים האלה, הקניידלך. ידידים מסתכלים עלי בבוז, חברים כמעט מפנים לי עורף. מזל שהמשפחה שלי לא כל כך בעניינים.
אז תרשו לי להתוודות וגם להכות על חטא: אין לי שום דבר נגד קניידלך. להיפך. אחד מתחביבי הגדולים ביותר הוא התעסקות בגלגול כופתאות והשלכתן לרותחין בתקווה שיצופו במהרה. ואני גם מתה על טעמן המצתי, על מרקמן המוצק–צמיג עד אוורירי (אני ממש סובלנית בעניין הזה) ונגיסותן החד פעמית. בשבילי, כמו בשביל רבים וטובים, הן אחת הפסגות הקולינריות של הפסח כולו.
וזה לא שלא יצא לי להתנסות בכמה מפגעים בליסטיים בעלי השפעה ארוכת טווח במהלך הפסחים הרבים שידעתי. וגם לא נחסכו ממני כל ההמצאות והגיוונים היצירתיים, המנסים לעקוף את אפקט יציקת הבטון, שהוא כידוע חלק כמעט בלתי נפרד מהמוצר הסופי. לא אחת ניסיתי את התערובות המוכנות, שלזכותן יש לציין שהשתפרו ללא היכר בשנים האחרונות, אך בכל זאת נותר בהן איזה שמץ של תיבול או שארית טעם מחשידים (ובכנות – מה הן כבר חוסכות? מדידה של כמות קמח המצה ואבקת האפייה? הרי את כל היתר יש להוסיף ממילא לתערובת המוכנה). לאחרונה יצא לי להיתקל אפילו בתערובת להכנת קניידלך בסגנון יאפי, בטעמים (בצל ועשבי תיבול, פסטו, עגבניות מיובשות... בחיי!). בהוראות ההכנה נרשם שיש להוסיף לתערובת ביצים ו...שמן זית. לא התעצלתי – הכנתי בצייתנות ואכן יצאו כופתאות שנראו ממש כמו הדבר האמיתי. אבל הטעם והמרקם – תשכחו מזה. התקן פשוט לא מקבל את המרקם הספוגי מדי והטעם ששום סבתא ממרכז אירופה ומזרחה היתה מאשרת.
(צילום: אסף רונן)
אז נחזור לקניידלך המסורתיים. המתכון שתמצאו כאן נוסה ונבדק ואפילו קיבל מחמאות לא מעטות במהלך השנים מבשלניות ובשלנים מגוונים. אל תשאלו אותי אם אפשר להמיר את המרגרינה בשמן – קרוב לוודאי ששלוש כפות שמן (לא זית!) יעשו את אותה עבודה אבל עם היד על הלב – לא ניסיתי. אולי בטוח יותר להשתמש פשוט במרגרינה מהסוג המשופר (ללא שומן טראנס). הכמות המתקבלת תלויה בגודל הכדורים. מי שמתעצל – יכין כדורים גדולים ויגיש שניים מהם לסועד. החרוצים יכולים להכין אותם קטנים יותר.
חשוב מאוד: כדי שהכופתאות יתפחו ויהיו אווריריות יש להניח להן להתבשל לפחות 10 דקות. אחרי 10 דקות אפשר להוציא אחת ולחצות אותה – אם המרכז עוד נראה מוצק מדי, ממשיכים לבשל עוד כמה דקות. בתיאבון.
כופתאות קמח מצה (קניידלך)
המרכיבים (ל-8 -10 מנות):
200 גרם קמח מצה
1 כוס מים רותחים
1 שקית אבקת אפייה
50 גרם מרגרינה
2 ביצים
מלח, פלפל
אופן ההכנה:
- מניחים את קמח המצה בקערה ויוצקים עליו את המים הרותחים. מערבבים וממתינים 5 דקות. מוסיפים את אבקת האפייה, המרגרינה, הביצים, מלח ופלפל ומערבבים היטב.
- מרטיבים את הידיים וצרים כופתאות אחידות בגודלן (אפשר ליצור כופתאות גדולות או קטנות, לפי הטעם וההעדפה).
- מרתיחים בסיר גדול 2 ליטרים מרק או מים עם מלח. מנמיכים את הלהבה ומחליקים חלק מהכופתאות לנוזל הרותח. מקפידים לא לצופף את הכופתאות בסיר, שכן הן תופחות בבישול.
- מבשלים כ-10 דקות או עד שהכופתאות תופחות וצפות. מוציאים בכף מחוררת וממשיכים לבשל את יתר הכופתאות במספר מחזורים.
