תינוקי, היציאה בכיוון השני

רוב התינוקות מתייצבים לקראת סוף ההיריון עם הראש לכיוון היציאה, וממתינים ללידה. ומה עושים כשרק חיימק'ה שלך מתעקש להמתין ללידה כשישבנו הענוג פונה ליציאה, או בקיצור – הפוך?!

אז קודם כל, חיימק'ה דנן הוא אחד מהאחוזים הבודדים של העוברים – 3-4% בלבד, אשר מגיעים ממש עד הלידה כשהם במצג עכוז. כל העוברים מבלים את מהלך ההיריון במצגים משתנים, כולל מצג עכוז, מאחר ועד שבוע 32 להריון יש לעובר הרבה מקום ברחם להסתובב ולשנות מצגים ומנחים. אולם רובם המכריע מתייצבים במצג ראש לקראת הלידה. בהריונות ראשונים הם עושים זאת מוקדם יותר, מסיבות של טונוס הרחם בעיקר, ובהריונות חוזרים יכול המצג המיוחל להגיע ממש בסוף ההיריון ואפילו בעת הלידה עצמה.

לא מזיק לנסות

ומה קורה כאשר רק התינוק שלך לא מחובר לסטטיסטיקות ומסרב להיות מוכן? במשך השנים הצטברו המון הצעות מעניינות וטריקים שאמורים לעזור לך לעזור לו להתהפך. ההצעות לא מבוססות על מחקרים, אבל לכל אחת מהן יש נשים שימליצו מנסיונן האישי (והמוצלח, כנראה).

בין השיטות תמצאו את שיטת הפנס (שמאירה לתינוק את הכיוון הנכון ליציאה), שיטת הרמקול (גליל נייר טואלט המוצמד לבטן התחתונה ודרכו קוראים בני המשפחה לעובר ומכוונים אותו לכיוון הנכון), שיטת הספרים (בודקים אם יש ספרים הפוכים בבית, בעיקר ספרי קודש), שיטת מעיין הסטף (הבעל משקה את אשתו מפה לפה מיים מהמעיין), שיטת השירה (אמא שרה הרבה בסוף ההריון וזה נותן לתינוק כיוון) וכמובן שיטות יוגה ותנועתיות שונות (הליכות, נענועי אגן, כדור פיזיו, תנוחות הפוכות) ועוד.  

להחזיק את העובר בידיים

אבל חוץ מלסמן לו את היציאה ולהגיד: "תינוקי, היציאה בכיוון הזה", ישנה אפשרות להפוך אותו בהליך שמתבצע על ידי רופא בבית חולים. יצאתי לצפות בהליך כזה, שביצע ד"ר חגי קנטי, מנהל חדר הלידה ומ"מ מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי "מאיר" בכפר סבא, המחזיק בסטטיסטיקה משובחת במיוחד של הצלחה בהפיכת עוברים ממצג עכוז למצג ראש. פגשתי שם את יעל, אמא לעתיד, אשר עומדת לעבור היפוך.

"ניתוח קיסרי זה משהו שמאוד לא רציתי", מספרת יעל. "אני חושבת שלתינוק יותר טוב לעבור לידה. לא מדאיגה אותי בכלל ההחלמה והקושי שבניתוח, רק מאוד חשוב לי לעבור יחד עם התינוק את חוויית הלידה".

היפוך חיצוני מבוצע בחדר הלידה, על מנת להיות מוכנים לכל מקרה שלא יבוא, בקרבת מקום לחדר ניתוח מוכן וצוות מיומן. התהליך מתחיל בביצוע מוניטור קפדני של לפחות שעה. לאחר מכן, מבצע הרופא בדיקת על-קול (אולטרסאונד), על מנת לבחון את התנאים להיפוך – מצג נוכחי של העוּבּר, כמות מי השפיר, מצב חבל הטבור, מיקום ומצב השליה וכמובן מצבו הכללי של העוּבּר.

ד"ר קנטי מסביר ליעל מה הוא מתעתד לעשות, מדבר בקול שקט ורגוע. יעל עוצמת את עיניה ומתמסרת להרפיה, על מנת לסייע עד כמה שניתן.

הרופא שם את הידיים על הבטן, תופס את התינוק מבחוץ, דוחף אותו במניפולציות מאוד עדינות והופך אותו. ניתן לראות את הרופא ממש מחזיק את התינוק בידיים - דרך הבטן. זהו מחזה מדהים. תוך כדקה (במקרה בו צפיתי) ההיפוך הסתיים בהצלחה והרופא מכריז – "את גדולה! עשית את זה".

"זה לא כאב" מסכמת יעל. "הכנתי את עצמי לכאב די אינטנסיבי, כי קראתי בפורומים ובכל מיני מקומות שזה ממש כואב. לי זה לא כאב. זה הרגיש כאילו הוא מחפש את הנקודות הרכות בבטן ודרכן הוא עובד. הרגשתי שאנחנו פשוט עובדים יחד".

"הרגשתי מצוין עם זה שהכול היה טבעי. בלי עירוי, בלי תרופות, פשוט כך, בטבעיות. חשבתי לעצמי שבימי קדם בטח היתה באה המיילדת של המשפחה או הכפר ועושה את אותו דבר..."

"הרגשתי מצוין עם זה שהכול היה טבעי" צילום: ויז'ואל/פוטוס

"מיהרנו להמליץ על קיסרי"

יעל לא טועה. תינוק במצג עכוז היה מקובל בשנים עברו ליילד בלידה רגילה, דרך הנרתיק. עם השנים, הלך ופחת הניסיון המקצועי של הצוותים בחדרי הלידה ביילוּד שכזה וכיום לא רבים הרופאים היודעים איך לקבל לידה נרתיקית של תינוק במצג עכוז.

כיום, מסיבות שחלקן נעוצות באורח החיים המערבי, נראה כי ישנה עלייה במצגי העכוז והנושא מטריד את מנוחתן של נשים הרות רבות. בישראל, כמו בכל העולם המערבי בשנים האחרונות, קיימת העדפה לביצוע ניתוח קיסרי כאשר התינוק נמצא במצג עכוז, על פני ניסיון לידה נרתיקית. העדפה זו מבוססת על מחקר שהתבצע בקנדה, אשר הראה כי ניתוח קיסרי הוא בטוח יותר ליולדת וליילוד מאשר לידה נרתיקית, כאשר התינוק נמצא במצג עכוז.

ואולם, לאחרונה פירסם פרופ' מרק גלזרמן, מנהל בית החולים לנשים ע"ש הלן שניידר בקמפוס בילינסון בפתח תקווה, כי אפשר שמחקר זה התבסס על תהליכים ושיטות מחקר מהם לא נכון היה להסיק את המסקנות שהוסקו, והצטרף בכך לביקורת רבה שנמתחה בקרב אנשי מקצוע בתחום המיילדוּת על כך ש"מיהרנו מדי לאמץ את מסקנות המחקר ולהמליץ באופן גורף על יילוּד בניתוח קיסרי, בעוד לא בטוח כי אכן זו הדרך הנכונה. בוודאי לא עבור כל הנשים וכל התינוקות ה'עכוזיים'".

חשוב לזכור כי לפני שבוע 32 להיריון אין כל משמעות למצג התינוק והסיכויים הם כי בכל מקרה יגיע התינוק בכוחות עצמו למצג הרצוי. בהריונות חוזרים, אף מאוחר משבוע זה, משום שטונוס הרחם מאפשר לתינוק לתקן את המצג מעכוז לראש גם בהמשך וסמוך יותר ללידה.

בישראל, בבית החולים "ביקור חולים" אשר בירושלים, קיים ניסיון רב בלידות וגינאליות של תינוקות במצג עכוז. בית החולים מציג סטטיסטיקה מרשימה של 30-40% מבין התינוקות ה"עכוזיים", אשר אמהותיהם מצליחות ללדת אותם בלידה וגינאלית. ועדיין, קיימת הסכמה בקרב אנשי המקצוע וכן בקרב היולדות עצמן, כי עדיף להגיע ללידה עם תינוק במצג ראש.

כל אחת יכולה?

אבל האם בכל הריון ניתן לבצע את ההליך ולהפוך את התינוק? ד"ר חגי קנטי, מפרט מהם התנאים האופטימאליים להיפוך חיצוני – ECV - של תינוק ממצג עכוז למצג ראש: רחם רך, עדיף ללא צירים; דופן בטן רכה ולא עבה; יחס בין משקל התינוק לבין כמות מי השפיר – לטובת המים; חלל רחם תקין".

וקנטי מפתיע: "בניגוד למה שיש החושבים – שליה קדמית או ניתוח קיסרי קודם, אינם מהווים בהכרח הוראת נגד להיפוך חיצוני, אלא עלולים להפחית את אחוזי ההצלחה. בנוסף, מבין מצגי העכוז ישנם סוגים. סיכויי ההצלחה אינם זהים בכולם".

"כל מצב שאינו מאפשר לידה נרתיקית, מהווה גם הוראת נגד להיפוך חיצוני".

קדימה, אני מוכן לצאת! צילום: איתי גל  

היפוך אלטרנטיבי

במקרים בהם לא ניתן לגשת להיפוך חיצוני, או כשהאישה אינה מעוניינת לנסות זאת, ניתן להיעזר בכלים מתחום הרפואה המשלימה, בעיקר הרפואה הסינית: שיאצו, דיקור ומוקסה. כבר לפני עשור פורסם מחקר רפואי שבוצע בבתי חולים בסין והראה כי לטיפול באמצעות מוקסה (מעין "סיגר" העשוי מצמחים), בחימום למטרת סטימולציה של העובר להתהפך למצג ראש, הייתה הצלחה מרשימה של 75% היפוכים. זאת ללא כל התערבות נוספת, לעומת פחות מ-48% מהעוברים בקבוצת הביקורת. כמו כן, העוברים בקבוצת המחקר נשארו במצג הרצוי עד הלידה.

"הפעולה מתבצעת לאחר שהרופא בודק באמצעות על-קול (אולטרא סאונד) מה מיקום השליה, מה כמות מי השפיר ועוד", מסביר ד"ר קנטי. "אולם עדיין קיים סיכון לסיבוכי חבל טבור ולהיפרדות השליה. מסיבה זו אין לבצע היפוך חיצוני מחוץ למוסד רפואי ובו חדר ניתוח זמין וצוות מיומן.

"חשוב לציין כי פחות מאחוז בודד מניסיונות ההיפוך מגיעים לניתוח קיסרי וחשיבות רבה נודעת לבחינת כל מקרה לגופו על ידי הרופא המיועד לבצע את הפעולה. ניתן לומר כי הפעולה הינה בעלת פוטנציאל סיכון אשר בפועל הניסיון הרב שנצבר מראה כי אינו מתממש".

עניין של טיימינג

אם מחליטים לבצע היפוך חיצוני של העובר, נודעת חשיבות לבחירת עיתוי ההיפוך. עד כה, העיתוי שהומלץ להיפוך היה שבוע 37 מלא להריון, מתוך חשש מלידות מוקדמות עקב ניסיון ההיפוך, כלומר השאיפה הייתה לבצע היפוך של עוּבּר בשל ללידה, אם יידרש ליילד.

עם הצטברות ניסיון רב בארץ ובעולם בהיפוכים חיצוניים, התגבשה ההכרה כי למרות שפעולת ההיפוך הינה פוטנציאלית לסכנת לידה מוקדמת, הרי שבפועל לא אירעו לידות מוקדמות בקרב האוכלוסיה שניגשה להיפוך חיצוני. כיום מתקיים מחקר בינלאומי, שמטרתו לקבוע מהו העיתוי המיטבי להיפוך, אך מסקנותיו טרם פורסמו.

חשוב לבחור היטב את הרופא המיועד לבצע את ההיפוך. כשמדובר ברופאים אשר להם מוניטין משמעותי בפרוצדורת ההיפוך, אחוזי ההצלחה נעים בין 65% ללמעלה מ-80% הצלחה, ההבדלים מושפעים מסוג האוכלוסייה בו מטפל כל רופא. בהריונות חוזרים נוכל לראות אחוזי הצלחה גבוהים יותר מאשר בהריונות ראשונים.

זהר כרמי היא אמא לשלושה, דולה ומדריכת הריון ולידה, מקימת האתר "זהר כבר בדקה ", עוסקת בייעוץ אישי לקראת לידה, ללידה ראשונה או לחוויות מתקנות, מרצה בקורסי דולות ופעילה למען חופש הבחירה בלידה. 

לכל הכתבות של זהר כרמי