חשש ממחסור במוצרי מזון רפואי לתינוקות

יבואני מזון רפואי לתינוקות מתריעים כי בתוך שבוע עלול להיווצר מחסור במוצרי מזון רפואי לתינוקות בבתי החולים, בקופות החולים ובבתי המרקחת. זאת, בעקבות שינוי דפוסי העבודה של עובדי משרד הבריאות, שלאחר הגשת כתבי התביעה בפרשת רמדיה, החלו לבדוק בדקדקנות ולשלוח לבדיקות מעבדה כל מזון מיובא שמגיע לארץ.

מדובר במוצרי מזון החיוניים לבריאותם של תינוקות חולים ולעיתים אף מהווים אצל חלק מהתינוקות חלופה להזנה. המזון הרפואי בו צפוי מחסור מיובא על ידי החברות פארמה בסט ומגה פארם. המזון נועד לטיפול במחלות כגון PKU - הפרעה מטבולית תורשתית, אלרגיה לסוגי מזון שונים, ריפלוקס ומחלות מטבוליות אחרות.

תזכורת - פרשת רמדיה

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, פנה בשבוע שעבר ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בדרישה כי יתערב במשבר. "מחובתך להוציא הנחיות ברורות לעובדי משרד הבריאות כיצד לנהוג בנמלים. נושאי משרה הצפויים לתביעה פלילית מוכרחים לדעת כיצד עליהם לנהוג על מנת לעמוד בחובת הזהירות המוטלת עליהם בהתאם לחוק. זוהי זכותם וזו גם חובך להשכיל אותנו בתחום זה", כתב לין.

הפרשה שהובילה למות תינוקות

הפרשה התפוצצה לפני כ-4.5 שנים. חברת הומנה הגרמנית, שייצרה את הפורמולה, הודתה שטעות בחישוב הובילה לכך שתחליף החלב לא הכיל את כמות הוויטמין שעליו הצהירה.

טיוטת כתב האישום נשלחה למעורבים כבר לפני כשנה וחצי, אך רק לפני כחודש הודיעה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז כי כתבי האישום בפרשה יוגשו לפני הפסח. למרות הזמן שעבר, גם במועד זה לא הוגשו האישומים. ל-ynet נודע כי הסיבה לעיכוב היתה הלבטים בנוגע לאנשי משרד הבריאות. הטיוטה ייחסה אישומים חמורים - גרימת מוות ברשלנות, חבלה ועוד - נגד בכירים ברמדיה.

הפרקליטות טענה שמילר ולנדסברגר סמכו על בלק וראו בו סמכות מקצועית עליונה, למרות שהיה חסר ידע מקצועי מספק בתחומים קריטיים לטכנולוגיית מזון, לרבות חשיבותם של הוויטמינים החיוניים להתפתחותו התקינה של התינוק. בין היתר נטען כי רמדיה הצהירה כלפי הצרכנים הצהרות מטעות וכוזבות.

באותו זמן התחייבה רמדיה להיות "חברת המזון האמינה ביותר בישראל, הדואגת לבריאות והתפתחות התינוקות והפעוטות בישראל ומשקיעה מאמצים מתמידים בפיתוח וייצור מזון באיכות הגבוהה ביותר, תוך התאמה לצרכים התזונתיים הייחודיים של התינוקות”.

בפרקליטות טענו כי רמדיה הסתמכה על היצרנית הגרמנית באופן מוחלט, ומילר כלל לא הקים מנגנון בדיקה משום שהניח שמשרד הבריאות אישר את חברת הומנה כיצרנית מזון תינוקות - הנחה שלא היה לה שום בסיס במציאות.

עוד נטען בעבר כי פקחי משרד הבריאות, ובהם ראש שירות המזון במשרד הבריאות ד"ר דורית ניצן קלוסקי, ועוד ארבעה מעובדי המשרד, "שיחררו את הפורמולה מבלי שניתן לה אישור מוקדם, ובכך יצרו סכנה ברורה ומיידית להפצת המחלה". טענה זו חוללה סערה, שכן, בטיוטת כתב האישום נטען שרמדיה העבירה למשרד הבריאות מסמך שקרי, ואם כך מדוע להאשימם?