"הורים, בואו נאריך את החופש הגדול"

אם בשנה שעברה כתבתי חדורת תחושת שליחות מאמר שלם על הצורך לקצר את החופש הגדול, הרי ששנה חלפה ו... שיניתי את דעתי מן הקצה אל הקצה. הפעם אני יוצאת בקריאה חדשה. הסכיתו הורים ומורים ושמעו: "האריכו את החופש הגדול!"

כמות הטוקבקים והמיילים שקיבלתי בשנה שעברה הדהימו אותי. הורים רבים כורעים תחת עומס החודשיים המלחיצים בשנה, צרחו והתחננו לקצר את החופשה. ומנגד, הורים רבים ששאלו: "למה לא חופש?" לתומי חשבתי כי אלפי אמהות ואבות הנמצאים במצוקה יחתמו על עצומה לקיצור החופש הגדול, ואם ארבע אמהות הצליחו להוציא את צה"ל מלבנון, ולשנות את מפת ההיסטוריה בארץ, קל וחומר שאלפי אמהות יצליחו להכריע את משרד החינוך ובא לציון גואל.

עם ישראל אוהב את ילדיו

הראשון ביולי הפציע שוב והביא בכנפיו את בשורת החופש. עולם כמנהגו נוהג. השנה החלטתי כי עם ישראל אוהב את ילדיו, ואנחנו ממש לא מחפשים לקצר את החופשה הגדולה. אנחנו דווקא רוצים אותה, אוהבים אותה, מחכים לה ושמחים לשהות במחיצת ילדינו המקסימים.

אדרבא, אני יוצאת בקריאה: תאריכו את החופשה הגדולה, כי אין כמו הרוגע המשפחתי של לקום בבוקר בנחת, לאכול ארוחת בוקר משפחתית ובכלל לקחת את היום באיזי, מבלי לדאוג להגיע ללימודים בזמן, ומבלי להיות מוטרדים משיעורי הבית של הילדים, מהמבחנים ומשאר המטלות שבית הספר ממציא.

לפני שהורים זועמים יארגנו הפגנה ספונטנית מאחורי חלון ביתי, אבהיר ברורות: תאריכו את החופשה הגדולה, אבל בתנאי אחד: תנו לנו ההורים חופשה מהעבודה!

השבוע קראתי כי במוסד לביטוח לאומי רובצים עודפים גדולים של כסף. הכסף הזה מגיע מאיתנו האזרחים, בין היתר, מאיתנו ההורים המפרישים מדי חודש מיסים. אם כך, מדוע שלא יקומו ח"כים איכפתיים (גם הם הורים לילדים בעבר או בעתיד) ויחוקקו חוק, שחודש מהחופשה הגדולה יוכר על ידי ביטוח לאומי כחופשה לאחד מההורים המפרישים דמי ביטוח, וכך לפחות אחד מההורים (ניתן יהיה לבצע רוטציה) יוכל לבלות עם ילדיו. חשבתם על זה פעם?

חופשה להורים

החודש השני נטול הקייטנות, מותיר הורים רבים חסרי אונים. אין ספק כי הם מעדיפים לבלות אותו עם הילדים ולא לחפש מדי ערב סידור עבור הילדים ליום הבא. בימינו אלה, אופציית השהייה אצל סבא וסבתא, הולכת ונמוגה. רוב הסבים והסבתות בדורנו הם צעירים ועובדים בעצמם ואי אפשר לרתק אותם בגלל החופשה של הנכדים.

"הקיץ החלטתי לקחת חופש מהעבודה, חופשה ללא תשלום", מספרת לי חברה בעיניים נוגות.

"בחשבון שערכנו, החלטנו כי עדיף לוותר על משכורת של חודש. תביני, הקייטנות, הצהרונים, השמרטף והסידורים לילדים, עולים לי פי שניים מהרווח. אני רק מקווה שהחודש הזה לא יעלה לי באיבוד המשרה שלי", היא אומרת בכאב.

ואני חושבת על החודש שמתקרב, בו אעבוד בלילות על כתבות ובימים אתרוצץ טרוטת עיניים מעייפות, להעסיק את ילדי, לבלות איתם ולהשתדל ליהנות. ועוד עלי לומר תודה, כי יש לי האפשרות להיות גמישה בשעות העבודה שלי. ומה תעשנה כל האמהות העובדות האחרות, שיכולות לקחת שבוע, לכל היותר שבועיים חופשה מהעבודה?

חופשה רשמית גם להורים, תביא בכנפיה בשורה נפלאה לתא המשפחתי. אני רק מדמיינת איך זה יהיה: להתעורר בבוקר רעננה לילדים, לטגן ביצים לפי הזמנה. רוצה מקושקשת? לך מתחשק אומלט עם פטריות? אתה מעדיף עם עירית קצוצה? ריח הלחם הטרי הנפרס נטול מיילים מצפצפים וניידים מטרידים, בלי הוראות מהבוס ובלי דפוסי עבודה נוקשים ודד ליין והספקים.

אחר כך לצאת לבריכה, להשתכשך עם הקטנים במים, לרבוץ על הדשא ולשמוע אותם, לספר סיפור וסתם להנות, להיות איתם באמת, עם כל הלב ועם כל הראש. לשחק איתם משחקי קופסה שבמהלך השנה אין זמן אליהם, לארוז מפה משובצת וצידנית ולערוך פיקניקים בטבע.

זו הזדמנות גם לקדם את הילדים שזקוקים לתגבור במקצועות מסויימים, לסיים את טיפולי השיניים, להכין אותם לקראת שנת הלימודים הבאה בשמחה ולא בתשישות שהיא תוצאה של ניסיון לשרוד את החופש פלוס עבודה.

בלי לחץ, בלי צעקות של "מה אני אעשה, אין לי זמן לשחק איתך כעת, אני חייבת לסיים את העבודה, לכו לשחק בחדר שלכם".

אם אכן כך יקרה, מובטח שכל טורי הקיטורים למיניהם, של הורים עובדים אובדי עצות, היו יורדים מן האוויר עוד טרם עלו. כי כמו בכל דבר בחיינו המורכבים, הכל עניין כלכלי.

אל דאגה. עוד יקומו הכלכליסטים בשיתוף עם הסוציולוגים והפסיכולוגים ויודיעו שהמשק לא יפסיד מהרעיון אף לא אגורה אחת. העובדים יחזרו מרוצים לעבודה, פנויים רגשית ופיזית לעבוד, בלי טלפונים מהילדים שנמצאים אצל הדודה ובלי ילדים שמסתובבים במשרד ומפריעים גם לעובדים האחרים לעבוד. העבודה תזרום, שלא לדבר על כך שהאלימות בארץ תפחת. הילדים שלנו יהיו מטופלים באופן אישי על ידי ההורים שלהם, שיקדישו את זמנם ומרצם לחינוכם.

אז אולי הפעם, אני מקווה, אצליח לשכנע אלפי הורים וכולנו יחד נרים את דגל המהפכה. קדימה, לעבודה! (עם הילדים. בבית. בחופשה).

• מלי גרין, סופרת ועיתונאית. נשואה פלוס תשעה.
  

• לכל הטורים של מלי גרין