האם המהלך של פישר יצליח?
המהלך של בנק ישראל להגביר את קצב רכישת הדולרים עורר סערה בשוק ההון הישראלי. האם המהלך של פישר יצליח? האם באמת נראה את הדולר מתחיל להתאושש ואת השקל מוריד את ראשו? מה חושבים על כך בבתי ההשקעות בישראל ולאיזה כיוון יפנה הדולר? ynet פנה אל בתי ההשקעות ושאל לדעתם על הנושא
החלטתו הדרמטית של נגיד בנק ישראל סנטלי פישר להעלות את קצב רכישת הדולרים של הבנק המרכזי ל-100 מיליון דולר ביום כדי לחזק את הדולר ולהציל את הייצוא, נראתה ביומיים הראשונים כהצלחה מסחררת: בתוך יומיים עלה המטבע האמריקני ביותר מ-5.6% תוך שהוא סוחף עימו כלפי מעלה גם את המטבעות האחרים.
הצעד הדרמטי מעורר גל תגובות רחב ומגוון במיוחד בקרב הכלכלים. עם פתיחת שבוע המסחר הבוקר, נראה כי הדולר שב לסורו ומגביר את אי הוודאות באשר להצלחת המהלך. השאלה הגדולה היא, כמובן, האם הצעד של בנק ישראל יצלח לאורך זמן.
מבדיקה שערכנו בקרב בתי ההשקעות עולה כי הדעות חלוקות: מרבית בתי השקעות סבורים כי התערבותו של פישר תעזור להתחזקות השקל, אך גם בין המאמינים בהצלחת מהלכו של פישר יש המבקרים אותו בצורה חריפה.
"למרות המשקל המהותי יותר של הבנק המרכזי במסחר במט"ח, לאורך זמן אין בכך כדי להשפיע על שער החליפין" אומר אלדד ברק, מנהל מחלקת ההשקעות של אפריקה ישראל בית השקעות. לדבריו רק תנועות הון הן המשפיעות על שערו של הדולר.
דעה דומה נשמעת גם בכלל פיננסים: "מהתערבויותיו הקודמות של בנק ישראל בשוק המט"ח למדנו כי התערבויות אלו אינן מחזיקות מעמד וכי הכוחות הכלכליים שמחזקים את השקל ממשיכים לפעול", אומר אורי גרינפלד ממערך ניהול נכסים ומחקר של כלל פיננסים.
גרינפלד מוסיף כי התחזקותו של השקל בשנה האחרונה נבעה בעיקר מהחזרת השקעות של ישראלים בחו"ל הביתה.
לדבריו, כל עוד המשבר העולמי נמשך, לא סביר להניח כי המשקיעים הישראלים "ירוצו" להשקיע בחו"ל ולכן אין סיבה שכיוון המגמה הנוכחי בשער החליפין יתהפך.
ההיחלשות של השקל - לא בגלל פישר
בכלל פיננסים מותחים ביקורת על מהלכו של פישר וטוענים כי "בנק ישראל פוגע באמון הציבור בו כיוון שהוא עלול ליצור רושם כי שמירה על יעד האינפלציה לא בראש מעייניו וכי הוא מתערב בשוק המט"ח בדרכים הלוקות בחוסר שקיפות".
אייל קליין, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי מסביר מדוע בכל זאת ראינו היחלשות של השקל בסוף השבוע האחרון: "ההיחלשות היא השפעה של מומנטום וסנטימנט, ואינה נובעת מהרכישות עצמן בגובה 100 מיליון דולר ביום".
קליין מדגיש כי אין שום סיכוי לבנק ישראל להזיז משמעותית את השער שנקבע במחזור של 4.5 מיליארד דולר ביום, מה שאומר שהיקף הרכישה של הבנק עומד על כ 2% מהמחזור ולא יותר.
למרות הקביעות השוללות שינוי במגמת היחלשות הדולר אליה הורגלנו בשנה האחרונה, דווקא מרבית בתי ההשקעות אותם שאלנו מעריכים כי צעדו של פישר אכן יצליח.
"אני מעריך שהמהלך של פישר נכון" אומר ד"ר מיכאל שראל ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל בית השקעות, "יש סיכוי טוב שזה יעזור, מדובר בסכום משמעותי מאד בהשוואה לפרמטרים כגון סך ההשקעות הזרות ביום המגיע ל-50 מיליון דולר, או תנועת הסחורות והשירותים ביום המגיעה
ל- 100 מיליון".
גילי כהן מנהל השקעות ראשי באקסלנס נשואה מעריך כי המהלך מחזק את האפשרות שהשקל ייחלש בהשוואה לדולר: "השקל נמצא לדעתנו בכיוון של שינוי מגמה. אין היום סיבות כלכליות אמיתיות לייסוף השקל מול הדולר".
גם דני פישמן מנכ"ל משותף בבית ההשקעות תמיר פישמן מצטרף להערכתו של כהן: "למהלך של בנק ישראל תהייה השפעה חיובית והיא תקטע את התחזקות השקל בתנאי שהבנק ימשיך לאותת שהוא נחוש בהחלטתו".
דומה להתערבות באירופה
פישמן גם לא רואה כל פסול בעצם החלטתו של הנגיד להתערב: "במצב שוק קיצוני כפי שמתרחש בעולם, הבנקים המרכזיים מתערבים כיום בתהליכי שוק שונים כגון תנועות מט"ח, גיבוי סקטור פרטי בכשל כגון נושא 'ביר סטרנס' ובנקים בארה"ב. ישראל אינה יכולה לדבוק בתיאוריה הכלכלית של "היד הנעלמה" ולהפקיר את הייצוא הישראלי".
תמיכה דומה בעצם ההחלטה משמיע גם רביב חאיק מנהל ההשקעות בגאון בית השקעות: "ניתן למצוא דמיון רב בין התערבות הבנק האירופאי המרכזי באירו בשנת 2000, לבין המקרה הנוכחי".
"התערבות הנגיד האירופי הביאה בזמנו להתחזקות האירו מול הדולר מרמה של 0.83 עד הרמה בה הוא מצוי היום, קרוב ל-1.6 דולר לאירו", אומר חאיק. "אנו סבורים שנחישותו של פישר להילחם בחולשת הדולר מול השקל תפחית במידה רבה את מספר הגופים הזרים שהימרו על פוזיציית שורט בדולר ובכך תסייע לעלייתו".
בלידר שוקי הון גם כן מעריכים כי יש סיכוי טוב שההתערבות של בנק ישראל תצליח: "רכישות של 100 מיליון דולר ליום במשך 6-5 חודשים תניב תוצר של כ- 5% המעיד על היקף משמעותי בהחלט. בנוסף, המשק הישראלי עובר מעודף בחשבון השוטף לגרעון במגמה אשר תתמוך בהחלשות מתונה של השקל".
הצעד של פישר - קריאת כיוון
גם בפריזמה מצטרפים להערכות החיוביות אך שם מסבירים זאת בסיבה אחרת: "הכוח הדומינאנטי שהשפיע על הייסוף המתמשך בשנה באחרונה היה דווקא הסקטור העסקי המקומי, שנהג בעבר לרכוש דולרים בעת של ייסוף ואילו בשנה האחרונה "נשבר" והקטין באופן משמעותי את הביקוש למט"ח".
לדברי פריזמה, לפעילות שחקן חזק ומשמעותי בשוק המט"ח כמו בנק ישראל, תהיה השפעה של ממש על מכלול השיקולים של הסקטור העסקי המקומי, מה שמעלה את סיכויי ההצלחה של התוכנית.
בחלק מבתי ההשקעות מאמינים גם כי צעדו של פישר ירסן את כוחם של הספקולנטים ויסייע בקריאת כיוון ברורה לגבי דרכו של הדולר. בתי ההשקעות מדגישים עם זאת, כי תנאי להתחזקות הדולר בארץ הוא התרחשות של מגמה דומה בעולם, דבר שכרגע לא ממש קורה.
אז לאן יפנה הדולר בשבועות הקרובים? "השער שקל-דולר צפוי לשמור על יציבות ברמה הנוכחית של כ-3.4 שקל לדולר" אומר ירון זר, מנהל מחלקת המחקר של ישיר בית השקעות.
בלידר מעריכים כי שער החליפין בטווח הקצר ינוע בין 3.5-3.4 שקל לדולר, זאת מבלי להכניס אלמנטים פוליטיים או ביטחוניים שעשויים להשפיע ואלו כידוע לא חסרים.
לפנייה לכתב/ת 
