אזעקת אמת
הסערה שמעורר השעשועון "הפוליגרף" לא התחילה אצלנו. באמריקה התפרקו משפחות ובקולומביה אישה הודתה בניסיון התנקשות בבעלה. ובהכל בכלל אשמות תוכניות הבוקר. האמת מעולם לא כאבה יותר
"או שתאהבו את זה או שתחשבו שזהו קיצה של התרבות המערבית. וזה החומר שעובד בטלוויזיה", כך תיאר נשיא תחום הבידור האלטרנטיבי ב"פוקס", מייק דרנל, למגזין "טיוי וויק" את התוכנית החדשה של הרשת, "רגע האמת". הראיון עמו נערך בימי שביתת התסריטאים הגדולה בהוליווד, עת תחום הבידור האלטרנטיבי זכה לרגעי עדנה. באותם ימים אפלוליים, הותרו הרסנים וב-23 בינואר שוחרר לשידור "רגע האמת".
"רגע האמת". הרגע הכי נמוך בטלוויזיה?
הסערה היתה ברורה טרם עלה השעשועון לאוויר. השבוע עלה התאום הישראלי שלו, "הפוליגרף", ועורר כאן מחלוקות משל עצמו. אז מה קרה עם הפורמט הזה מעבר לים? והאם הפכנו לאנשי העולם הגדול כשאימצנו אל חיקו את הפורמט הזה?
בארה"ב זכה השעשועון לביקורות צוננות. המנחה שלה כונה "מתנקש
אין ספק שמי שאוהב לצפות בחברויות, אהבות, קשרי משפחה, אמון והגינות מתפוררים לנגד עיניו, יאהב מאוד את "רגע האמת" וודאי חיבב את "הפוליגרף". מסתבר שיש רבים כאלה, מפני שרשת פוקס הצליחה לנצח בזכות "רגע האמת" את שאר הרשתות. יתכן ששיבוצה אחרי "אמריקן איידול" סייע, אבל "רגע האמת", שהחליפה את "האם אתה חכם יותר מתלמיד כיתה ה'", הביאה הרבה יותר צופים ממנה והפכה למשאבת רייטינג בפני עצמה. אחרי שהסקרנות סופקה, הרייטינג ירד בהדרגה, מה שלא מנע מהרשת להזמין עונות נוספות.
הרבה דולרים והמון שנאה
ב"רגע האמת", המתחרים עוברים מבחן במכונת אמת, פוליגרף, בו הם מתבקשים לענות על 75 שאלות. למשל: "האם באמת אכפת לך מילדים רעבים באפריקה?", "האם אנשים שמנים דוחים אותך?" "האם אתה נמשך לאשתו של חבר שלך?" "האם שילמת על סקס?" עברות קטנות על עשרת הדיברות וצו המוסר הנוצרי, אבל לא שאלות נועזות יותר על גילוי עריות, שנאת שחורים ותחביבים מיניים משונים, וגם המילה "פאק" לא תושמע בה לעולם. בכל זאת, תנו לתרבות האמריקאית כמה טאבואים לשמור עליהם ולרשת לשמור את המפרסמים שלה.
מארק אל וולברג. כונה "מתנקש במערכות יחסים"
תשובות העונים נבדקות על ידי בוחן מקצועי ונשמרות בסוד מהנבחנים. כעבור יומיים המשתתפים מצטלמים לתוכנית בה הם נשאלים על ידי המנחה, מארק אל וולברג, 21 שאלות מתוך המאגר הקודם, מול משפחתם וצופי הטלוויזיה.
כמשתתף, הכרוניקה של התשובות ידועה מראש. כל מה שצריך לעשות זה לומר את האמת. אבל איך תוכל לומר לאשתך שבגדת בה חודש אחרי החתונה? מסתבר שתמורת הרבה כסף, תוכל. הפרס הגבוה ביותר על אמירת האמת הוא 500 אלף דולר, כלומר חשבון בנק מלא דולרים ובית מלא שנאה.
ולמרות קלות הזכייה, לפי דרנל, חצי מהמשתתפים לא עומדים בזה ועוזבים באמצע. אחרים מנסים לנצח את המכשיר. זו דינאמיקה פסיכולוגית מעניינת, כמעט ריאליטי באצטלה של משחק. יוצריה אומרים שהמטרה אינה שעשוע בלבד, כי אם חשיפתו של מכאניזם אישיותי ופרישתו של סיפור משפחתי בפני הצופה.
ריח רע של בוקר
הריח שעולה מהשעשועון הזה, מוליך את הזיכרון לתקופה אחרת, אמצע שנות ה-90, בה תוכניות האירוח של הבוקר לבלבו והפיצו הרבה ריח רע. ג'ני ג'ונס אירחה בתוכנית שלה שני חברים, שאחד מהם התוודה על אהבתו הגאה לחברו ההמום, שבתגובה רצח אותו אחרי התוכנית. ג'רי ספרינגר אירח אחים שנישאו זה לזו. שם למעשה החלה תופעת אמירת האמת בטלוויזיה, ובאמת הכוונה לכל האמת, ושום דבר חוץ מהאמת, כה יעזור להם השטן. רבים דיברו אז על היטשטשות הגבולות.
הגבולות המשיכו לגווע בתוכנית הריאליטי "מי רוצה להינשא למיליונר". אחת
מסדרות הריאליטי הראשונות שעוררה רעש ציבורי כשנשים נהרו אליה כדי להינשא למיליונר שאינן מכירות. מוסרית זה נראה מפוקפק, מעשית זה נראה אפשרי: אישה אחת, אחות במקצועה, זכתה במיליונר. הם נסעו לירח דבש, התגרשו כעבור ימים ספורים ולתוכנית לא היתה עונה שנייה, אבל היה המשכון: "מי רוצה להינשא למולטימיליונר".
בתוכנית הזאת האמת לא היתה סלע המחלוקת, אלא ההעזה לעשות הכל כדי להרוויח כסף ולהופיע בטלוויזיה. כולל הליכה באזורי הדמדומים של המוסר. שנים אחריה באה "קיד ניישן", בה ילדים נדרשו לבנות חברה חדשה. יוצריה עמדו ברוב החוקים העוסקים בעבודת ילדים אבל בעיני הצופים התוכנית נכשלה בקריטריונים של נאותות.
אבל לעומת תוכניות ריאליטי, "רגע האמת" היא שעשועון שמשתתפים בו אנשים מן היישוב, ומלהקי התוכנית אף שמים דגש על כך. בארה"ב החלו ויכוחים לגבי רצון חופשי ודטרמינזם טלוויזיוני, כי האנשים האלה הרי הגיעו לתוכנית מרצונם החופשי, בהעדר כפיה, תוך שהם אוזרים את מירב התובנה שלהם להחלטה הזאת.
מלבד על אופייה הנכלולי, בארה"ב קמו לה גם טענות אחרות, למשל שהיא מבוססת על גניבת פורמט, מפני שקדמה לה תוכנית דומה מאוד, "גלאי האמת" בהנחייתו של עורך הדין פרנסיס לי ביילי ששודרה ב-1983 וכשלה, אולי מפני שהקדימה את זמנה. פינות פוליגרף היו גם בתוכניות האירוח כדוגמת זו בהנחייתה של ריקי לייק, וגם בתוכנית הרדיו של הווארד סטרן יש פינת פוליגרף שערורייתית במיוחד.
גילוי ששווה מאה אלף דולר
אם הפורמט הזה מסמן נקודת קיצון נמוכה במיוחד בתולדות הטלוויזיה, או את תחילת שקיעתם של ערכי המוסר המערביים, אפשר להאשים בכך רק את אמריקה. הפורמט יוּשם לראשונה בקולומביה, אבל הוא נהגה על ידי מפיק אמריקאי, הווארד שולץ, שחשף את טעמו הטוב כיוצר של "אקסטרים מייקאובר" - גרסת הניתוחים הפלסטיים. "רגע האמת" היה אמור לעלות ב-NBC אולם אנשיה ויתרו עליו, המציאו גרסה מרוככת והכחישו את הדמיון בין השתיים. הגרסה הרכה, "אמנזיה" שמה, כללה שאלות משעממות כמו: "האם אתה זוכר את הצבע של המכונית הראשונה שלך?" ולא נגעה באמיתות שעלולות לפרק משפחות.
ומשפחות אכן התפרקו. בתוכנית הראשונה, מאמן ספורט הכחיש שנגע בנשים יותר מהראוי במסגרת תפקידו. לפי הפוליגרף הוא שיקר. את הכסף הוא הפסיד, אבל מה הדבר אומר לגבי שמירה על מקום עבודתו? אשתו אגב, כבר החווירה הרבה קודם לכן, כשגילה לעולם שהסיבה בגללה אינו רוצה ילדים היא משום שהוא לא בטוח שיישאר עם אשתו. חברתה שישבה עמה בקהל, שאלה אותה: "האם הגילוי הזה היה שווה לך מאה אלף דולר?"
לבני המשפחה והחברים שיושבים בקהל יש אפשרות להציל את קרובם משאלות קשות או חושפניות מדי על ידי לחיצה על כפתור. והם עושים זאת, בעיקר כשהשאלה נוגעת להם עצמם. משתתפת אחת נשאלה האם תימשך יותר לבעלה אם ישיל 20 פאונד ממשקלו. בעלה לחץ אז על הכפתור בטירוף.
בתוכנית החמישית, לה הוספה אזהרה לגבי התוכן הקשה שהיא מכילה, מתמודדת בשם לורי קלרי הודתה שבגדה בבעלה. אחותה הצילה אותה בלחיצת כפתור מהשאלה: "האם היית עוזבת את בעלך לטובת החבר לשעבר שלך (שישב בקהל), אם הוא היה רוצה בך בחזרה?" אבל האחות לא יכלה להציל אותה מהשאלה הבאה עליה אחותה ענתה ב"הן": האם היא מאמינה שהיתה אמורה להינשא לחבר לשעבר שלה במקום לבעלה הנוכחי? אחר כך נשאלה האם היא חושבת שהיא אדם טוב והתשובה שנתנה: "כן", לא הלמה את תוצאות הפוליגרף. במאי 2008, פרנק קלרי, בעלה של לורי, הגיש תביעת גירושין מאשתו אחרי שגילה שהמשיכה לשכב עם האקס שלה ועם גברים אחרים במקביל ואפילו בו זמנית, לטענתו.
זה נגמר ברצח
אבל זה לא רק אנחנו והאמריקאים. הפורמט המקורי נוצר בקולומביה, ונמכר גם לספרד, גרמניה ובריטניה. גם בקולומביה, שם נקראה "שום דבר מלבד האמת", שידורו לא לווה בשתיקה. בקולומביה המתחרים הודו או לפחות נשאלו על הכל, מהברחת סמים ועד זנות הומוסקסואלית, בפני קהל מלא בקרובי משפחה וידידים שלא חשדו בדבר.
התוכנית גרמה לפריחה בשימוש בפוליגרף במדינה ועוררה מרבצם מומחי פוליגרף , קבוצות שפועלות למען ערכי משפחה ומומחים משפטיים, שהשוו את העניין לקרקס רומאי שמציב במרכזו בני אדם שאריות משחרים לטרפם. תלונות על חוסר מוסריות החלו זורמות לוועדת הטלוויזיה הלאומית של קולומביה.
לאחרים רוח התוכנית הזכירה את זו שנשבה מ"לתפוס טורף" האמריקאית, תוכנית המרדף אחר הפדופילים, משום שגם זו תוכנית שמזכה אנשים בכסף על אמירת אמת, אבל בדראון עולם אם האמת לא נעימה. באופן אמריקאי מאוד, היא שמה שקרנים וחוטאים על הכוונת המצולמת.
ב-2 באוקטובר 2007, רוזה מריה סולאנו התוודתה בתוכנית ששכרה מתנקש לרצוח את בעלה. סולאנו זכתה ב-25 אלף דולר והמחאה הציבורית שנוצרה הורידה את "שום דבר מלבד האמת" מהאוויר.
בגרסה האמריקאית, אגב, נזהרים שלא לשאול על מעשים פליליים. בארצות הבית של אמריקה לכל אחד יש זכות לשאת נשק, ואת התחמושת הזאת בפוקס מעדיפים שהמשתתפים ישאירו בבית.
