המאבק בפסולת הבניין - "על הנייר בלבד"
הממשלה אישרה תוכנית וגם מבקר המדינה התריע מפני "מכת המדינה" של השלכת פסולת בניין בצידי הדרכים ובשטחים פתוחים, אך רק לפני שבועיים קם צוות בין-משרדי לטיפול בבעיה. בדיון בכנסת היטיבו המעורבים בנושא להציג את הבעיות, הקשיים והמכשולים - ולא את הפיתרונות
תכנית לטיפול בנושא אושרה בממשלה לפני כשש שנים אולם מעט נעשה. מנגנון היטלי הטמנה הוכנס לפעולה, אך עדיין לקבלנים משתלם יותר להסתכן בהיתקלות בפקח, אפילו אם יאולצו לשאת בעלות הניקוי בשטח. בדו"ח שפירסם לפני כשנה מתח על כך מבקר המדינה ביקורת חריפה, וכינה את התופעה "מכת מדינה". אלא שרק לפני שבועיים הוקם הוקם צוות בין-משרדי לטיפול בנושא.
אך גם הקמת הצוות לא מבשרת את פיתרון המצב. בדיון בנושא היום (ד') בוועדה לביקורת המדינה, שנועד לבחון אם הופקו כבר הלקחים מממצאי הדו"ח, התברר שהצוות המשותף קיים "על הנייר בלבד". נציגי המשרדים השותפים לא תרמו פתרונות כמו שהסבירו את הקשיים שעומדים בדרכם, והוכיחו כי הם חלק מהבעיה.
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, שי אביטל, אמר בדיון כי העדר שיתוף פעולה מצד משרדי הממשלה האחרים הוא ש"תוקע" את הטיפול בנושא. "במקום לזרוק לכלא את הפושעים האחראים להר הפסולת בין כביש 6 לכוכב יאיר הם צוחקים לנו בעיניים כי לא הצלחנו עד היום להגיש נגדם כתב אישום. אמרנו למשרדים כי רק אם הם יעמדו אתנו בחזית אחת נוכל להתגבר על המכשולים. אכן רק לפני שבועיים קם הצוות הבין-משרדי אבל תוצאות נראה לפחות אחרי שנתיים של שיתוף פעולה".
אביטל ציין לחיוב את העובדה שגם משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי נכנסו לתמונה, אולם רוב הרשויות המקומיות עדיין מתנערות מאחריות לטיפול בפסולת ובמזהמים. גיל יניב, סמנכ"ל בכיר לתשתיות במשרד, סבור עם זאת שקשה להפיל על הרשויות המקומיות את מלוא האחריות במצבן הכספי.
הפיתרון: מס אשפה לקבלנים
לפיכך שוקלים במשרד לאלץ את קבלני הבניין והשיפוצים לשאת בנטל, שכן חלקם אחראים ישירות להשלכת הפסולת בשטחים הפתוחים. אחד האפיקים שנשקל הוא להטיל עליהם קנסות כבדים - בגובה מאות אלפי שקלים - במענה לחוק "המזהם משלם" של ח"כ דב חנין שעומד להתקבל בכנסת.
הרעיון הוא לחייב את הקבלנים בתשלום מראש של "אגרת פסולת" גבוהה, בצמוד לקבלת רישיון הבניה. הכסף יוחזר להם תמורת אישור של מטמנה מוסדרת שקברה את הפסולת שלהם.
אלא שברחבי הארץ קיימות רק שבע מטמנות חוקיות; חסרות לפחות עשר נוספות כדי לקצר את מרחק הנסיעה מאתרי הבניה לכדי 30 ק"מ. נציגת מבקר המדינה, חנה יזרעלוביץ, האשימה את מנהל מקרקעי ישראל שלא מקצה את השטחים לנושא. מנהל אגף הפיקוח במנהל, ישראל סקופ, אמר שנמצאו כבר 13 אתרים מתאימים, אבל רובם עדיין בשלבי תכנון. "המנהל עובד לאט. זה אחד הפקקים החשובים", הגיבה יזרעלוביץ.
אך הטמנה אינה הפיתרון היחיד. יניב אמר בדיון כי ניתן למחזר 90 אחוז מהפסולת, והפתרון הזה שעולה 27 שקל לטון אפילו זול מההטמנה, שעולה 35 עד 55 שקל לטון (ללא עלות ההובלה). החברה הלאומית לדרכים (לשעבר מע"צ) קבעה לפני כשנה תקן למחזור פסולת בניין עבור סלילת כבישים, אבל אין ביקוש לחומר. יוסף רזי ממשרד השיכון טען בדיון שהפסולת היא עדיין חומר בעייתי לשימוש חוזר.
אביטל אמר בתגובה כי התקשה לרתום לנושא מיחזור פסולת הבניין גם את רכבת ישראל והנמלים. "דרוש שידוד מערכות עמוק לחיסול הביורוקרטיה במשרדי הממשלה", אמר. "מי שכבר מקים מפעל למחזור נדרש לשלם מסים וארנונות שאוכלים לו את כל הרווח. אם לא יתנו פטור ליזמים לא ניתן להתקדם כאן".
