חוק ההסדרים בשיטת "מצליח"
האוצר נתפס בקלקלתו בנסותו לבטל את מענקי הלידה, כמו גם לקצץ בחופשת הלידה בחוק ההסדרים - אך מה עוד מסתתר שם? בפני ח"כ ברוורמן, יו"ר וועדת הכספים החדש, עומדת משימה קשה בנסותו להשאר חברתי ולהתייצב מול האוצר. ומה לחינוך חילוני ולידע, או לחינוך חרדי ובערות?
האוצר נתפס השבוע עם המכנסיים למטה. הוא נגרר לתגובות מבולבלות אחרי חשיפת מזימתו לקצץ את ההטבות ליולדות בחוק ההסדרים המתגבש עם תקציב 2009. פרישת הדובר המיתולוגי אלי יוסף לפני חצי שנה הותירה חלל שטרם התמלא. פקידה היסטרית נזפה ב-ynet על מתן ה"במה לספינים של חברי כנסת" לפני שאמרה כי אין זו דרכם להתייחס לשמועות.מאוחר יותר הסגנון התרכך והתברר כי יש דברים בגו. בדיוק כפי שפרסמו הח"כים שלי יחימוביץ (עבודה) וגדעון סער (ליכוד).
לעצבנות האוצר היתה סיבה. יחימוביץ הובילה את המהלך וזו השנה השניה שהיא חושפת את סודותיהם ועולה להם על העצבים. אשתקד היא חשפה ב-ynet סדרת גזירות מביכות שהופיעו בטיוטת חוק ההסדרים של 2008, בראשן ביטול הפטור בדיוטי פרי לישראלים חוזרים. הגזירה נגנזה אחרי הפרסום, אבל ראשי האוצר חגגו על ההדלפה. יחימוביץ סיפקה להם תירוץ להיפטר מהחשב הכללי ירון זליכה.
הם טענו שהוא המדליף בלי שמץ של ראיה והכריזו שככה אי אפשר לעבוד אתו. בינתיים זליכה פרש ואין להם שעיר אחר לעזאזל. את מי יאשימו עכשיו? אבל מה שעצבן אותם במיוחד זה שההדלפה גם עשתה צחוק מאמצעי האבטחה המתוחכמים שבהם נקטו כדי להגן על חשאיות הגיבוש של חוק ההסדרים המתקרב. טיוטות החוק לא הופצו במתכונת אחידה אלא עם סימנים וצבעים ייחודיים לעותקים השונים כמספר המכותבים, בהנחה שההדלפות יצביעו על המקור. בינתיים זה לא עבד.
לטענות האוצר כאילו מדובר בשמועות - לא היה שחר. ראשי האוצר ידעו כי יחימוביץ לא בדתה את מזימת הפגיעה ביולדות, והיא אכן מופיעה בטיוטה שהגיעה לידיה. התגובה המתלהמת של לשכת הדובר חשפה רק את העובדה המביכה שהפעם הם לא בתמונה, לא כמו בימי אלי יוסף.
כי מי שבקי בהתנהלות אגף התקציבים יודע שלא מדובר בגחמה. טיוטות חוק ההסדרים נוצרות ונערמות לאורך השנה במגירות אגף התקציבים, כמעיין המתגבר, ונשלפות בדיוני התקציב. לא כולן מתקבלות בממשלה. גזירות שלא נכנסו לחוק או לא עברו בכנסת, חוזרות למגירה וינסו את מזלן בשנה הבאה.
מה שהיה צריך להדאיג את יחימוביץ וסער הוא לא האינטרס הפוליטי האישי להגן על מאמציהם להיטיב עם היולדות. הם יזמו את החוק להארכת חופשה הלידה ל-14 שבועות שהתקבל לפני שנה ועתה .מזימת האוצר להחזיר את הגלגל ל-12 שבועות, שנקבעו בחוק המקורי מלפני 54 שנים, תוכננה כבר לפני שנה.
מה שצריך להדאיג לא רק אותם אלא את כל חברי הכנסת הוא עצם המהלך של האוצר להמשיך להעלות גירה עם שיטתו הפסולה לנצל את חוק ההסדרים כדי לטרפד חוקים שהתקבלו בהליך דמוקרטי בניגוד לדעתו. שבעתיים מדאיג שהאוצר ממשיך לצפצף על פסיקות בית המשפט העליון, שכבר נפנפו מול עיניו ב"כרטיס צהוב" נגד החקיקה האנטי-דמוקרטית הזאת, לפני הוצאת "כרטיס אדום" של ביטול החוק.
האוצר גם לא הפנים את התגובה חסרת התקדים של הכנסת לחוק ההסדרים בשנתיים האחרונות, כשנזרקו מהחוק שני שלישים מהגזירות שלא היה להן קשר ישיר לתקציב השוטף. חלקן נגנזו. חלקן עברו למסלול החקיקה הרגיל במקום למסלול החפוז של החוק בתוך ימים ושבועות ספורים.
מאז התחלפו השר והממונה על אגף התקציבים והמשרד כמנהגו נוהג. השליטים האמיתיים נשארו הפקידים. השר רוני בר-און מדקלם את משנתם וספק אם לא יחזור לימים שבהם נלחם לצדם כיו"ר ועדת הכנסת. ראש האגף רם בלינקוב אמנם הבטיח לוועדת הכספים "להפוך כל אבן" בדרך לתקציב הבא, אבל מעדיף ככל הנראה את נוחיות הדרך הסלולה במקום לנער מהפקידים את אבק שמרנותם.
אגף התקציבים ממשיך לתפקד כמועדון סגור שחבריו המתחלפים עולי ימים חסרי ניסיון חיים. השקפת עולמם מעוגנת בספרי הכלכלה דרך החור של הגרוש, וכמה שפחות בחייהם של בני האדם. גזירות הקיצוצים של חוק ההסדרים לשם התאמת התקציב למסגרת, היא דרכם הפשוטה והקלה במקום להשקיע את האנרגיה להשגת הכסף הגדול החסר בקילוף שכבות השומן המרפדות תקציבים קיימים בעיקר של מערכת הביטחון.
ליחימוביץ יש בקנה עוד מספר גזירות שהודלפו לה. היא אומרת שתפרסם אותן במועד, כלומר לפי צרכיה הפוליטיים. אבל אין לה זמן לחשבונות אישיים. עליה להביא בחשבון שאולי מדובר בהדלפות מגמתיות אשר נועדו להסיח את דעתה מגזירות מזיקות פי כמה למרקם החברתי, כדי לשמור על גורם ההפתעה.
יחימוביץ', סער ומתנגדי החוק הרבים שבכנסת, ובראשם דליה איציק, והיועצת המשפטית, נורית אלשטיין, לא צריכים להמתין עד להגשת החוק לכנסת עם תקציב 2009. שכן, הם עלולים לאחר את הרכבת אם ירצו לחסום את דרכו כליל. אם האוצר מתכוון להציג לאישור הממשלה את טיוטת החוק התמתגבשת בימים אלה במתכונת ובתוכן שנפסלו בבג"צ - לחץ מיידי על שרי הממשלה יקדים תרופה למכה.
ברוורמן. על חבל דק בין הטיפות
ועוד באותו עניין. ההתייחסות לחוק ההסדרים תהיה מבחן הכוח הראשון של היו"ר החדש של ועדת הכספים אבישי ברוורמן (עבודה), והנאמנות לערכים החברתיים עליהם נלחם עד כה על פי משנתו. משימה לא קלה.
נתוני הפתיחה של ברוורמן אינם מזהירים. אין לו גב של מפלגה עם עמוד שדרה יציב. לא פוליטי ובעיקר לא רעיוני. למצע הכלכלי-חברתי פרי עטו עלול להיות משקל נוצה לעומת הנהנתנות האישית של שרי המפלגה שמתקשים לוותק על מנעמי שולחן הממשלה. לאגף התקציבים יש עדיפות בכוחו לקנות כל שר כדי שיאלצו אותו לקבל את תכתיבי האוצר בתחפושת של דין התנועה.
לברוורמן יש גם בעיה עם ח"כי סיעתו. רובם לא מפרגנים לו ותרמו לקשיים שעיכבו את בחירתו. לא כמו הטינה של נציגי ש"ס, שעשו הכל כדי לטרפד את המינוי, אבל נוצרו די והותר משקעים עכורים שעלולים לסכן את הרוב הקואליציוני השביר בוועדת הכספים.
לשרוד בין הטיפות על החבל הדק המצפה לו הוא יצליח רק באורך הרוח ונועם הליכותיו שעשו את הצלחתו כנשיאות אוניברסיטת בן-גוריון. האיש אמנם אקדמאי מטבעו ובניסיונו ולא פוליטיקאי-לוליין. אבל הפוליטיקה באקדמיה מכוערת לא פחות מהקרקס של הכנסת.
ברוורמן הצליח בבאר-שבע לא מעט הודות לתורמים שגייס עם הכסף הגדול שלהם. האם נוסחת הקסם האישי שלו תעבוד על הכיסים של פקידי האוצר אם יעמוד לעומתם על דעתו שהמיליארדים החסרים לתקציבים החברתיים יבואו מהגדלת הגירעון ל-2.5%?
קודמו, סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו), השתבח בנאום הפרידה שלו בסוף השבוע שעבר איך הפריך את החששות שיהיה חותמת גומי של האוצר, ואיך אילץ את האוצר להקשיב לוועדה. אבל הוא גם הודה בכישלונו לאלץ את האוצר לראות בוועדת הכספים גם שותף מלא ורלבנטי בתהליך בניית התקציב. הוא איחל לברוורמן שיצליח במקומו.
לא כדאי לו אפילו לנסות, כשלא ברורה תרומת האמביציות של מיסז'ניקוב להחלפתו. מוטב לברוורמן שיתמקד באיחולי זקן חברי הוועדה, חיים אורון (מרצ). ללמוד מנסיונו של מיסז'ניקוב כי ח"כ מתחיל מסוגל להצליח בתפקיד הקשה כבר בקדנציה הראשונה, בניהול ענייני והוגן שמכיר את יכולות הוועדה ומגבלותיה; אך לא פחות שילמד מעצמו לעשות את החיבור הנכון בין האידיאולוגיה, התיאוריה והמעשה היומיומי.
צעד גדול לאנושות - עכשיו תעביר ל"יפַה והחנון"
לחרדים יש סיבה למסיבה. הם קבלו השבוע חוק עוקף בג"צ שמבטיח מימון ממלכתי לישיבות התיכוניות, למרות שלא מלמדים שם מתמטיקה ומקצועות הליבה החילוניים האחרים. מגיע להם. יוזם החוק, משה גפני (יהדות התורה), ביקש רק 60% מהמימון המגיע לתיכוניים הממלכתיים.
זה מינון הוגן. המדינה לא תבזבז כסף על ציפיות ממקצועות שאינם בתוכנית הלימודים.
זהבה גלאון (מרצ) טעתה בכתובת עם המחאה שהחוק יגביר את הבערות במחנה החרדי. לא מדויק. מסתבר שגם בלי מתמטיקה יוצאים מהישיבות אשפי מחשבים, ברוקרים מצליחים בשוק ההון ושליטים בבורסות העולם ליהלומים. בוגרי הישיבות התיכוניות יוצאים לפחות עם מטען עשיר ובטוח של תרבות יהודית, שלא הולך ברגל.
ומה אנחנו מקבלים בתמורה ל-100% המימון הממשלתי שהמדינה שופכת על מקצועות הליבה בחינוך הממלכתי? את גיבורי התרבות של חידוני הטלוויזיה, אותם פגשנו השבוע, אשר היו בטוחים כי חורבן הבית השני ארע ב-1967 וקולומבוס היה האדם הראשון שדרך על הירח.
לפנייה לכתב/ת 
