החופש גדול עליכם? הצטרפו למאבק
בכל שנה בתאריכים הקשים הללו - אנחנו מקטרים, כועסים ולא מבינים איך אף אחד לא קם ועושה מעשה, איך עדיין לא התחילה מלחמת ההורים בחופש הגדול? אז הנה, קבוצת הורים החליטה להתחיל את המלחמה ואתם מוזמנים לחתום על העצומה. אם נאמין וננסה - יום אחד יגיע השינוי. זה תלוי בכולנו
באיזה מקום?
את בטוחה?
משנים את התוכנית. ביום, בשעה.
לאחר תיאומים לוגיסטיים אינסופיים שלא היו מביישים את מערכת הביטחון הישראלית המתכוננת לנחיתת ברק אובמה בארץ, הגענו למפגש. לכאורה, אנשים בלי שום קשר ביניהם, בלי היכרות מוקדמת, בלי קשר לאמונה, גזע ומין. עם מכנה משותף אחד – הורים לילדים בחופשה.
בזמן שכולם הציגו את עצמם, ישבתי וחשבתי לעצמי: הנה, ככה נולדים דברים. ופתאום הבליחה בי השאלה: האם החלטות הרות גורל, אכן נחרצו במפגשי פורום שכאלה?
יוזמה של אישה אחת
ורגע לפני שאתם שואלים את עצמכם על מה התקיימה הישיבה התמוהה שרוצה לשנות סדרי בראשית, אתחיל מההתחלה: זה התחיל במייל שקיבלתי. יוזמה של אישה צעירה ונמרצת, יערה ישורון, אם לשני ילדים, העובדת במשרה מלאה. בעצומה היא מבקשת מכל ההורים - הסובלים, המקטרים וחסרי האונים בעקבות החופשה הגדולה - לחתום על שינוי שיטת החופשה.
ישבנו שם מספר הורים, כל אחד והמקצוע שלו. האחד עורך דין, השני בעל תפקיד בכיר בתחום החינוך, השלישית רואת חשבון, הרביעית... מה זה משנה בעצם, כולנו באותה סירה.
יערה ישורון, זה ברור, מיד תוביל את המאבק. עם העט בידה, הלהט בעיניה, והרצון לגרום לשינוי מן הקצה אל הקצה.
"אז איך עושים את זה?" השאלה תלויה באוויר. כולם מסכימים כי הילדים זקוקים לחופשה ולהתאווררות, כולם מסכימים שמקצוע ההוראה שוחק וזו עבודה קשה, כולם מסכימים כי ישנה בעיה רצינית בהתנהלות החופשה הגדולה במתכונתה הנוכחית היום.
"אני רק עם שני ילדים, ועם זאת מתענה קשות", יערה פורשת את המצוקה שלה, המצוקה ממנה נולדה היוזמה.
"איך עובדים במשרה מלאה, ובו זמנית מתמודדים עם ילדים הנמצאים ללא מסגרת?" שואלת יערה. "מה עושים עם הילדים, האהובים עלינו ביותר, אלה הנמצאים בראש מעיינינו, שלמענם אנחנו עובדים ועמלים, אבל לא רוצים להפקיר אותם חודשיים תמימים?"
בטלה שמביאה לחטא
תאמרו קייטנות - גם הן מסתיימות בסופו של דבר. תאמרו חוגים - היכולת מוגבלת. ומה הלאה? הורים רבים מתקשים להתמודד נפשית-כלכלית עם התקופה הזאת.
לצד המצוקה ההורית, הנתונים מדאיגים. המשטרה מנופפת בגידול של ארבע מאות אחוז בתאונות דרכים בהם מעורבים ילדים בתקופת החופש הגדול, האלימות גוברת, השיטוט האינסופי, הבטלה שמביאה לחטא, כמו שאמרו חז"ל לפני אלפי שנים.
רבים כתבו, רבים התריעו, רבים מבקשים לשנות, אבל כל שנה הריטואל הוא קבוע: תלונות, קיטורים, סבל של הורים המחפשים סידור לילדים, חור בראש, חור בכיס, ואנחת רווחה כשהראשון לספטמבר מתחיל, ואז מדחיקים את הכל הצידה, ועסוקים חצי שנה בתיקון הנזקים שהותירה החופשה.
יערה פנתה אלי בעקבות הטורים שלי. כשקיבלתי את המייל שלה התרגשתי. יש מי שלא רק מדבר, אלא גם עושה.
התרגשתי גם מהעובדה שעדיין נותרו אנשים שמוכנים להילחם על שינוי צודק. הפרטנר ואני מיהרנו להביע את נכונותנו להצטרף למאבק. מה שהפליא אותי במיוחד היה, שאין קשר בין מספר הילדים של כל אחד מהמצטרפים לעצומה לקיצור החופשה הגדולה. גם הורים לילד אחד מרגישים מצוקה.
הילדים כבר לא עובדים בבוסתן
מובילת המאבק היא כאמור אם לשניים. העוזרת הצמודה שלה גם היא אם לשניים. כל המשתתפים אוהבים את ילדיהם אהבת נפש, רוצים בטובתם, וכן, חלק מהטובה שלהם זה לא לתת לשנה שלמה של חינוך להתפרק במספר שבועות.
לפני שחלקכם, במיוחד הנערים שביניכם, ירימו את דגל המאבק הנגדי, נבהיר ברורות: איננו מבקשים לבטל את החופשה הגדולה. אנחנו רק מבקשים לשנות את המתכונת שלה, לצמצם להורים עלויות והכל בשיתוף פעולה והסכמה הדדית עם משרד החינוך והגורמים הרלוונטיים. רק צריך מישהו לדבר איתו.
הזמנים השתנו, הילדים לא צריכים לצאת לשדות כדי לעזור בפרנסת הבית, וגם לא לבוסתנים לקטיף, שכן כידוע, כך נולד רעיון החופשה, כאשר בעבר נזקקו לילדים כידיים עובדות.
הילדים שלנו גדלים עם מזגן ומחשבים. מי שיעז להעסיק אותם לפני הגיל המותר על פי דין, מובטח לו שד"ר קדמן יטפל בו כחוק. לכן הגיע הזמן לשנות. מותר לשאוף להביא צדק.
נעקוב אחרי המאבק של יערה ונשמע עליו. אני בטוחה בכך ללא ספק. הורים רבים לצידה ומאחוריה, ומי מביניכם ההורים, שעדיין מקטר, מומלץ לו להתחיל לעשות.
נמאס לכם?
- מלי גרין,
סופרת ועיתונאית. נשואה פלוס תשעה.