בניגוד לההערכות: הריבית עולה ב-0.25% ל-4%
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, החליט על העלאת הריבית "כחלק מהמדיניות לשמור על יציבות המחירים. סביבת האינפלציה עדיין גבוהה, למרות המדד הנמוך של חודש יוני". הריבית עולה ברבע אחוז בפעם השלישית ברציפות
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, העלה אתמול (ב') את הריבית במשק ב-0.25% ל-4%, בהחלטה שלא הייתה ברורה מאליה בשווקים. הדעות במשק היו חלוקות - האם בסופו של דבר יותיר הנגיד את הריבית על כנה, בנסותו לצמצם את ההאטה בצמיחה במשק ולהקנות תמיכה לדולר ולייצוא, או שיעלה אותה על מנת לנסות למנוע חריגה מתקרת יעד האינפלציה השנתית, העומדת על 3%.
זה החודש השלישי ברציפות בו מחליט הנגיד להעלות את הריבית ברבע אחוז. בכך גדל פער הריביות בינינו לבין ארה"ב ל-2% וצפויה התחזקות בשקל לעומת הדולר. מבנק ישראל נמסר כי ההחלטה נעשתה "כחלק מהמדיניות לשמור על יציבות המחירים. סביבת האינפלציה עדיין גבוהה, למרות המדד הנמוך של חודש יוני".
על פי תחזיות בנק ישראל, צפויה האינפלציה בפועל, המחושבת 12 חודשים לאחור, לשוב ולהתכנס אל תוך היעד רק לקראת אמצע 2009. בנושא הצמיחה, מציין בנק ישראל, כי נתוני הייבוא והייצוא האחרונים מצביעים על המשך ההתרחבות, למרות נתוני סקר החברות והמדד המשולב, המצביעים על האטה בקצב ההתרחבות.
ב-12 החודשים האחרונים עלתה האינפלציה בקצב שנתי של 4.8%, והציבה את בנק ישראל בין הפטיש לסדן. מוקדם יותר החודש פירסם בנק ישראל כי האינפלציה הצפויה ל-12 החודשים הקרובים חרגה ביוני מהגבול העליון של היעד הממשלתי ועמדה על 3.4%, ובכך אותת על כוונתו להעלות ריבית.
עם זאת, איתות זה התבצע לפני פרסום מדד יוני הנמוך. נראה כי בנק ישראל שם דגש על ההאצה באינפלציה על אף האטה בקצב הצמיחה במשק והחשש מהשפעת המתרחש בשווקים הגלובליים על הכלכלה הישראלית.
מדד המחירים לצרכן עלה ביוני ב-0.1% בלבד, בה בעת שהציפיות היו גבוהות בהרבה ועמדו על כ-0.7%. רבים מהאנליסטים העריכו כי המדד הנמוך מאפשר בחינה מחודשת של הכוונות להעלאת הריבית. זו גם הסיבה שבניגוד לפעמים קודמות - המומחים היו בטוחים פחות בהערכותיהם.
הבנק רוכש עוד דולרים
נראה כי הנגיד נתן משקל נמוך יותר מהצפוי להיחלשות הדולר וקריאות הייצואנים להימנע מהעלאת הריבית. עם זאת על מנת לתמוך בדולר, וכן על מנת להגדיל את יתרות מטבע החוץ, בנק ישראל בחר לפעול בשוק ההון על ידי רכישת דולרים. הבנק הודיע מוקדם יותר החודש על העלאת סכום הרכישה היומי ל-100 מיליון דולר, מ-25 מיליון דולר שעליהם הודיע בראשית השנה.
התערבות בנק ישראל אכן נשאה פרי: שער הדולר ירד אל מתחת ל-3.2 שקלים לפני הודעת בנק ישראל על הגדלת התערבותו בשוק המט"ח, ומיד לאחר ההודעה זינק אל מעל 3.3 שקלים והמשיך במגמת ההתחזקות, כשלפני יומיים אף נסחר ברמה של 3.5 שקלים.
נראה כי ההתערבות בשוק ההון תרמה אף לעזיבה של ספקולנטים את השוק. הודעת חברת טבע על רכישת באר, עסקה בשווי 7.4 מיליארד דולר, הייתה גורם נוסף שבוודאי השפיע על שוק המט"ח ותרם להתחזקות המטבע האמריקני.
החשש מהאצה אינפלציונית עדיין עומד בעינו, על אף ההחלטה האחרונה, וכך גם התחזיות להמשך ההאטה בצמיחה. נראה שעל אף שמלוא השפעת המשבר עדיין לא זלגה למשק הישראלי, התחזית ל-2009 רחוקה מלהיות ורודה. אי לכך, העיניים תהיינה נשואות למגמות בשוק מטבע החוץ, לשוק הסחורות העולמי, ולמשבר האשראי בארה"ב ובאירופה. זאת, בנוסף למדד יולי שצפוי להתפרסם במחצית החודש הבא, כמו גם לנתוני הצמיחה במשק.
תיתכן הקלה מסוימת באינפלציה העתידית "המיובאת", שתשפיע אף היא על האינפלציה במשק. מחירי הסחורות החלו לרדת לאחר תקופת נסיקה, והנפט בתוכן. עם זאת, מידת ההקלה הריאלית על האינפלציה תלויה במתרחש בשוק המט"ח, שכן מחירי הסחורות נקובים בדולרים.
תמיכת המסחר
נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, תומך בהחלטת נגיד בנק ישראל להעלות את שיעור הריבית בשיעור מצומצם של רבע אחוז, זאת מאחר שנוצרו תנאים במשק הישראלי לייצוב האינפלציה מבלי לפגוע בשער החליפין. לדבריו, "ההחלטה מושפעת מתמונת המצב במשק ומכיווני ההתפתחות של המרכיבים העיקריים, המשפיעים על היציבות ועל שיעור האינפלציה".
גילי רגוטקוביץ' מ"איזי פורקס" אמר ל-ynet בתגובה להחלטה: "בנק ישראל החליט להילחם באינפלציה למרות היחלשות מחירי הסחורות בעולם ובעיקר הנפט, ועל אף ההאטה הכלכלית המסתמנת במשק. הנגיד נחוש להחזיר את האינפלציה אשר חרגה בהרבה מיעד האינפלציה הממשלתי, אל מתחת לתקרת היעד - 3% . נראה, כי הנגיד מעריך שהמשק הישראלי חזק מספיק על מנת לספוג העלאה נוספת בריבית - על אף סימני ההאטה המתגברים".
ההערכות שקדמו להחלטה
אורלי אברהם, אנליסטית ראשית בבנק אגוד: "אנו סבורים כי הנגיד יותיר את הריבית על כנה בשל מספר סיבות. הראשונה היא האינפלציה. מדד יוני היה נמוך מהתחזיות והאינפלציה, ולהערכתנו, ב-12 החודשים הקרובים תתייצב סביב 2.5%, כך שלנגיד קיימת סביבה נוחה להותרת הריבית על כנה החודש - מכיוון האינפלציה.
"סיבה נוספת היא שער החליפין שקל-דולר; הדולר התחזק באחרונה לאחר מגמה ארוכה של היחלשות מול השקל. מהלך אשר ייפגע אם תועלה הריבית בשל פער הריביות בינינו לארה"ב שיגדל מעבר ל-1.75%, יחזק את הדולר וייפגע בייצואנים - דבר שהבנק המרכזי מנסה להימנע ממנו על ידי רכישת דולרים.
סיבה נוספת הינה ההאטה הגלובלית וההשלכות על המשק הישראלי, שיורגשו ביתר שאת בחודשים הקרובים. העלאת הריבית עלולה לפגוע עוד יותר בצמיחה במשק".
מורן זיו, דילר בכיר ב"טריידספוט", חדר עסקאות למטבע חוץ: "מהפרוטוקולים של החלטת הריבית האחרונה של הבנק המרכזי ניתן להבחין בעמדה ניצית בעד העלאת ריבית, במידה ותימשך ההאצה באינפלציה. אך להערכתנו מדד יוני הנמוך, שפורסם לאחר קביעת הריבית הקודמת, סיפק מרחב תמרון רב יותר לבנק בבואו לקבוע את שיעור הריבית הנוכחית".
