פרנצ' טוסט כתשובה למיתון

גם אני קורא עיתונים כלכליים וגם אני נכנסתי לפאניקה בגלל הכותרות המזהירות מפני האטה במשק. מאחר שהקטנה (המכונה אצלנו 'הבלתי מוגבלת', מכיוון שאין הגבלה לכמות הוצאותיה), עברה חופש גדול מלא הוצאות, ולמרות הבטחותיה שתעבוד ותחזיר לי (חשבון פשוט הוכיח לי שבהתבסס על השכר הממוצע במשק, אם היא תעבוד עד גיל 65 ותזרים לחשבוני את כל הכנסותיה, אולי נהיה סדדים (פיטים, מאוזנים) כשהיא תגיע לגיל 65), כינסתי מיד ישיבת חירום משפחתית.

האמת? כולם נרתמו והגיעו לישיבה חדורי מוטיבציה. לרגע הרגשתי כמו אל בנדי. "אז מה, אבא", שאלו, "תתחיל להיות יותר בבית?"

"לא", עניתי.

"נאכל פחות בחוץ?"

"מה פתאום", ביטלתי.

"אולי סוף סוף אני אנסה להוציא מלגה?" שאלה האמצעית.

"אולי, אבל לא הייתי בונה על זה", עניתי בפירגון.

"אז איך נחסוך בהוצאות?", שאל הגדול, זה עם ההשכלה הכלכלית הנרחבת, שבעקבותיו נסעתי בחו"ל 30 ק"מ ועמדתי בפקקים כדי לפרוט 300 יורו בשער טוב יותר. הרווחתי 8.80 שקלים מהעיסקה.

"יש לי תוכנית סודית, שאם היא תעבוד במיקרו של המטבח שלנו...".

"מה, נתחיל לבשל במיקרו?!" התחלחלה הבלתי מוגבלת.

התעלמתי והמשכתי, "..נפיץ את זה במקרו של המדינה וכך אולי נציל את הכלכלה".

עיקרי התוכנית הכלכלית לבית אהרונוביץ'

1. מאחר שהוכח רשמית שאנחנו מבזבזים פחות בחו"ל בגלל השקל החזק, כדאי שנהיה פחות בארץ.
2. עוד סיבה לנסוע, בייחוד בקיץ - אתה חוסך מיזוג של 24 שעות.
3. ילדים זה אולי שמחה, אבל שמחה לא באה בזול.
4. הגיע הזמן לנצל שאריות.
   

ניצול שאריות

האמת שניצול שאריות זו אמנות. לדוגמא, כמה פעמים אכלתם כדורי שוקולד מדהימים, אולי עם מעט ויסקי או ליקר משובח בפנים, ואולי עם דובדבנים או פרי אקזוטי אחר במרכז, שיוצרו מעוגה שחורה או עוגת חנק לא מוצלחות? וכמה פעמים למשל אכלתם פסטה שהגברת בישלה למוות? הנה פתרון - מכניסים את הפסטה למחבת טפלון עמוקה עם מעט שמן זית וחמאה, מפוררים פנימה גבינה מלוחה (אפשר גם 5%), מוסיפים מעט פרמזן או משהו אחר שנשאר, למשל צפתית קשה, אמנטל או גרוייר ("אבא, תמחק את הגרוייר, בזמן מיתון כדאי להשתמש בעמק", אמר הכלכלן. טעות בני. בזמן מיתון משתמשים בגרוייר, בזמן מיתון עמוק משתמשים בעמק), גורסים פנימה מעט פלפל שחור טרי, מערבבים בכף עץ מספר דקות עד שהגבינה נמסה והופכת דקה ונמתחת, מוסיפים פנימה כף גדושה צימוקי זיתים, מבשלים עוד דקה-שתיים ומגישים עם סלט חסה (לא ממוחזר!).

או למשל, כמה פעמים נשאר לכם בשר בקר מבושל ("טוב, לא אצלנו", עניתי על מבטה השואל של הבלתי מוגבלת) אבל נניח שהיה נשאר, או לחילופין בשר עוף, מה הייתי עושה איתו? הייתי מפורר אותו לתוך תערובת של בצל, פלפלים ועגבניות, ויוצר יחד שקשוקה בשרית שהייתה סוגרת לנו בראנץ'.

"יש לך רעיון מה עושים עם הפירות והירקות שאתה סוחב הביתה ובסוף הם נרקבים?", עלתה השאלה בפורום המשפחתי. "כן", עניתי, "זורקים מהר לפני שאמא רואה". בזאת הסתיימה תרומתי למצב המשק.

מיד אחרי, רציתי לעשות מתכון מלחם ישן. לא מצאתי, אז קנינו חלה, פרסנו וקלינו ממנה טוסטים. לא סתם טוסטים, כאלה מתוחכמים כמו של הצרפתים, מושרים בחלב, טבולים בבלילה ומטוגנים בחמאה. במקביל הכנסנו לבלנדר הרבה תות שדה, הוצאנו לתוך הסיר (כן שזה עם התחתית המשולשת ומעלה), הוספנו סוכר ומעט (הדגש על מעט!) חומץ בלסמי ובישלנו על אש קטנה כ-15 דקות ללא מכסה.

הנחנו בכל צלחת 2 טוסטים, עליהם מצקת של האדום האדום הזה ומעל כמובן גלידת וניל וקצפת. התענגנו כאילו אין צרות בעולם. אגב, למי שהתערובת עדיין חמצמצה לו מדי, ניתן לפזר מסביב לצלחת אבקת סוכר.

לא צריך לזרוק. לחם מטוגן (צילום: אורן דאי)

טוסקנה למתקדמים

את טוסקנה, חברים, גיליתי מזמן כשטיילנו בעקבות ספרה המפורסם של הגברת פרנסיס מאייס. נסענו בעקבותיו ואפילו, בזכות התעוזה של הגברת, ביקרנו אצל המחברת בבית והתארחנו בגינה.

לאחרונה קניתי את הספר טוסקנה למתקדמים' של הגברת בת' איילון. הספר הזה עושה זאת בהחלט אחרת ומציע שילוב מעולה בעיניי של מסלולי טיולים, אוכל וטיפים קטנים - וזה מה שאני מחפש כשאני נוסע לחו"ל. הגברת איילון, שמתמחה באוכל איטלקי, מסיירת איתנו במקומות של מקומיים, עם מפות והמלצות שוות וכמובן מתכונים. ההמלצות של המסעדות ומקומות האוכל יעזרו לכם לדלג בקלילות על פני כל מלכודות התיירים ולטייל בטוסקנה כאילו אתם מטיילים עם מדריך מקומי.

על הכריכה נוף טוסקני אופייני שכבר עושה חשק לעזוב הכל, ובפנים צילומים משגעים שעושים את הספר לאלבום שמקומו בסלון, לפחות אצלנו, ליד הכורסא. הספר מחולק לאזורים, מה שיקל עליכם לתכנן טיול באזור נפלא זה . מניסיוני מלפני מספר שנים - עליו יש לי כוונה לחזור בקרוב - הכי כיף להצטייד במספר חברים טובים, לשכור בית במיקום מצוין, רצוי כזה עם מטבח מזווד, בריכה וגריל, וליהנות משני העולמות. גם לטייל, גם לבקר ביקבים, ומפעם לפעם לנסות להכין בעצמכם מטעמים ממוצרי האזור המופלאים.

'פודינג פארו' - Budino Di Farro

מתכון מתוך הספר

הקינוח הזה מזכיר פודינג אורז, ובחרתי בו מאחר שאני חולה על פודינג אורז.

המרכיבים:

2 כוסות אורז המתאים לריזוטו

4 כוסות חלב

מעט מלח

2 חלמונים

1 ביצה טרופה

1/4 1 כוס סוכר

1/3 1 כוס קמח לבן

1/2 1 כוס ריקוטה

2 כפות ליקר דובדבנים או אמרטו

אבקת סוכר לציפוי

אופן ההכנה:

1. מבשלים את האורז בכוס וחצי חלב עם טיפונת מלח, עד שהחלב נספג לחלוטין, בערך כ-15 דקות.
2. בינתיים טורפים את הביצה והחלמונים, יוצקים למחבת גדולה יחד עם הסוכר והקמח, וטורפים מעל אש נמוכה מאוד, עד שהסוכר מתחיל להימס. מוספים את שארית החלב ומביאים אל סף רתיחה.
3. מסירים מהאש וטורפים פנימה את הריקוטה והליקר (חשוב מאוד, מניסיון, לא להרתיח את התערובת, על מנת לא לקבל ביצה מקושקשת). מוסיפים את האורז המבושל.
4. מחממים תנור לחום בינוני, משמנים תבנית אפייה, יוצקים פנימה את התערובת ואופים עד שהפודינג מתגבש ומתחיל להשחים מלמעלה. מפזרים אבקת סוכר ומגישים חם. מניסיון, שילבתי בזה ריבת דובדבנים חמצמצה בסגנון רומני, אותה מכינה אימי פעם בשנה וחמש מצנצנות ממנה נגמרות אצלנו תוך חצי יום. עבד נפלא ביחד.