הריון: אילו בדיקות גנטיות צריך לעשות?

ההריון המודרני מציב בפנינו אתגרים רבים. יש הרבה אפשרויות וזה אומר שיש לנו הרבה על מה לחשוב. אנו חופשיות לבחור מה שאנחנו רוצות ועם

הבחירה, מגיעים הרבה "כאבי ראש". המחקר הרפואי מתקדם כל הזמן וגם כאן יש דברים חדשים ללמוד, לחשוב ולהחליט. ואם חשבנו שיש דברים שבלידה השנייה כבר לא יטרידו אותנו, הרי שאנו מגלות שבמקומם בהחלט צצו התלבטויות חדשות. יחד איתן, חלק מההתלבטויות הוותיקות בעצם לא הלכו לשום מקום.

מאז שילדתי בפעם הקודמת נוספו המון בדיקות גנטיות שלא היו בעבר. אילו בדיקות באמת צריך לעשות?

נושא הבדיקות הגנטיות, טרום או בתחילת כל הריון, מטריד זוגות רבים. פרופ' יובל ירון, מנהל היחידה לאבחון גנטי טרום לידתי במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, שופך קצת אור:

בדיקות הסקר הגנטיות נועדו לזהות זוגות נשאים של מחלות גנטיות, הנמצאים בסיכון יתר ללידת צאצאים עם מחלה גנטית. אצל זוגות אלו ניתן לבצע אבחון טרום לידתי במהלך כל הריון על ידי בדיקת סיסי שליה (שבוע 11-12) או דיקור מי שפיר (שבוע 16-20), על מנת לקבוע האם העובר בריא או חולה. במידה והעובר נמצא חולה, יש אפשרות לבצע הפסקת הריון. את בדיקות הדם מומלץ לבצע מוקדם ככל האפשר, רצוי לפני ההיריון, שכן כיום קיימת גם אפשרות של אבחון גנטי טרום השרשה.

עם התקדמות המחקר הגנטי מתגלה הבסיס הגנטי של מחלות נוספות ובהתאם, מתווספות בדיקות חדשות לסקר הגנטי. בשל ריבוי הבדיקות, העלות הגבוהה ואי-הוודאות העולה בקרב זוגות רבים, הוציא "איגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל" ניירות עמדה במטרה לדרג את הבדיקות על פי סדר חשיבות, והתאמתם לקבוצות שונות באוכלוסייה.

הקבוצה השנייה: בדיקות שניתן לבצע למחלות חמורות ששכיחותן נמוכה מ-1:60. מספר המחלות בקבוצה זו הולך וגדל כל העת בשל גילוי גנים חדשים למחלות נוספות. בקטגוריה זו נכללות, בין השאר: תסמונת בלום, אנמיה ע"ש פנקוני, אטקסיה טלאנגיקטזיה, נימן פיק, מוקוליפידוזיס מסוג 4, מחלת "מייפל סירופ" וניוון שרירים מסוג נמלין. את המדריך המלא מאת פרופ' ירון, הכולל הסברים על המחלות עצמן, ניתן לקרוא כאן.

אני נמצאת בשבוע 26 להריוני הראשון. מתי עליי להתחיל לעסות את הפרינאום בשמן שקדים והאם זה מומלץ?

הנושא של "איך ללדת בלי תפרים" הוא נושא שמעסיק כמעט את כל הנשים, בעיקר לקראת לידתן הראשונה. שלמות החיץ בלידה תלויה בגורמים רבים ולא רק בעיסוי הפרינאום. ישנו גורם גנטי של גמישות רקמות החיבור בגוף. מהלך הלידה משפיע באופן קריטי על השאלה האם תצאי ללא תפרים. מה שחשוב זה תנועתיות, שימוש בכוח הכבידה בעת הלידה, עבודה נכונה עם האגן וכמובן המיומנות והמוטיבציה של המיילדת.

עם כל זאת, בהחלט הכנה של איזור החיץ מסייעת הן לתחושת הביטחון של היולדת והן לתוצאות הלידה עצמן מבחינת קרעים או חתך יזום. בדיוק כשם שלא סביר לחשוב כי כל אחת מסוגלת לעשות תוך יום אחד "שפגט" ללא כל אימון מקדים, כך גם על איזור החיץ שלנו להתגמש באופן הדרגתי, כאשר חלק מההדרגתיות תקרה במהלך הלידה. ראש התינוק למעשה מבצע עיסוי פרינאום איכותי ביותר בעת צירי הלחץ וזו הסיבה שתינוקות יוצאים לאט ובהדרגה ולא בבת אחת. החלק הנוסף של הדרגתיות התגמשות האיזור הוא החלק שניתן לבצע בהריון עצמו והוא העיסוי או אפשרויות הכנה אחרות, כגון מאמן לידה מכני, אדים חמים, שמנים במריחה מקומית ושילובים שונים של כל אלו.

עיסוי פרינאום יש להתחיל לא לפני שבוע 34 מלא להיריון ולהמשיך עד הלידה. לא חייבים לעסות מדי יום. אפשר להסתפק ביום כן יום לא. העיסוי יבוצע עם שמן בסיס איכותי, כגון שמן שקדים, זרעי ענבים, חוחובה או אפילו שמן זית מהמטבח.

אני בשבוע 12 ורוצה להתחיל לתרגל יוגה. לא תרגלתי לפני כן, אבל שמעתי שזה עוזר בלידה. האם זה נכון?

החיבור בין יוגה להריון הוא חיבור הדוק ומצוין. יוגה היא פעילות גופנית ומנטלית מומלצת מאוד בהריון, ומאחר ואת בסיומו של הטרימסטר הראשון את בהחלט יכולה להתחיל לתרגל. חשוב למצוא מורה בעלת הסמכה וניסיון בתרגול יוגה לנשים הרות, מאחר וישנן אסאנות (תנוחות) שאין לתרגל בתקופה זו. ניתן למצוא חוג יוגה המיועד ספציפית לנשים הרות, ואז ישנו ערך מוסף חברתי של עוד נשים הרות איתן את נפגשת בתדירות חד או דו שבועית, ואולי אפילו תכירי חברות ל"חופשת הלידה".

כעקרון, לגבי פעילות גופנית, לא רצוי להתחיל בהריון פעילות גופנית שגופך אינו מורגל בה, אולם יוגה מותאמת עם מורה מוסמכת אפשר ורצוי לשלב בסדר היום שלך בתקופת ההיריון. היתרונות של היוגה כפעילות גופנית מועדפת להריון הינם הדגש הרב שיש ביוגה על נושא רצפת האגן, עליו הרחבתי במדור הקודם, נושא בעל חשיבות עליונה לגוף הנשי בכלל ובתקופות הריון ולידה בפרט. כמו כן, הנשימות שמתרגלים ביוגה יכולות להיות מאוד מסייעות במהלך צירי הלידה, וחשוב לתרגל אותן במהלך ההיריון.

גופנו זקוק בעת הלידה להרבה חמצן, כמו גם העובר שלנו, ונשימות היוגה – נשימה בטנית עמוקה – מספקות לו את זה. עם זאת, מאחר ובאופן טבעי אנו עושים את הדבר המוכר לנו, אם לא יתורגלו נשימות נכונות בעת ההיריון, לא ידע גופנו איך לנשום נכון בעת הלידה והנטייה לנשימה שטחית תשתלט. נשימה שטחית אינה רצויה במהלך הלידה מאחר ואינה מספקת מספיק חמצן לעובר ולשרירי גוף האישה העסוקים בעבודת הלידה.

ביוגה ישנן שיטות תרגול שונות, חלקן דינאמיות יותר וחלקן איטיות ועמוקות יותר. חשוב למצוא את התרגול שהכי מתאים לך.

לסיכום, במהלך הלידה ינהג גופך באופן בו הוא רגיל לנהוג, לכן טוב תעשי אם תתרגלי במהלך ההיריון נשימה נכונה, תנועתיות נכונה, עבודה עמוקה על רצפת האגן והרפיה – את כל אלו מעניקה היוגה.

גם לכם יש שאלות בנושא הריון ולידה לזהר כרמי? לחצו כאן .  

זהר כרמי היא אמא לשלושה, דולה ומדריכת הריון ולידה, מקימת האתר "זהר כבר בדקה ", עוסקת בייעוץ אישי לקראת לידה, ללידה ראשונה או לחוויות מתקנות, מרצה בקורסי דולות ופעילה למען חופש הבחירה בלידה. 

לכל הכתבות של זהר כרמי