המשבר בארה"ב: "אירוע של פעם בדור"

פשיטת רגל דרמטית של גוף ענק כמו ליהמן ברדרס מעוררת, מטבע הדברים, את החשש מהישנותו של מקרה דומה גם בתל אביב. שישה מנכ"לים של בתי השקעות ששוחחו עם "כלכליסט" שרטטו אמנם תמונת מצב קודרת, אך כולם תמימי דעים באשר לחוזקם של המוסדות הפיננסיים בישראל.

משבר כלכלי עולמי: כל האירועים והפרשנויות

ענק ההשקעות ליהמן ברדרס פשט את הרגל

מפוטרי ליהמן ברדרס: מרגישים סוג מוזר של הקלה

מערכת הבחירות בארה"ב עוברת לפסים כלכליים

האם המשבר יגיע לישראל?

וכיצד כל זה משפיע עלינו? 

קריסת בית השקעות? לא בישראל

"הפעילות הפיננסית האמריקאית שונה מאוד מהישראלית", מסביר רועי ורמוס, מנכ"ל בית ההשקעות פסגות. "יכול "יכול להיות שאם השיטה האמריקאית היתה פועלת עוד כמה שנים, גם אנחנו היינו מתקרבים לסיכון הזה", אומר רועי ורמוס, מנכ"ל בית ההשקעות פסגות. בארצות הברית בתי ההשקעות מגבים בעצמם את המכשירים ומייצרים לעצמם חשיפה במינוף גבוה, כמו למשל לשוק הנדל"ן. בתי ההשקעות בישראל אינם פועלים כך, ולכן הסיכוי שיתרחש כאן מקרה כמו של ליהמן ברדרס הוא נמוך מאוד".

ורמוס: "ישראל שייכת לרשימה קטנה יחסית של מדינות שמושפעות רק באופן מוגבל מהמשבר. המוסדות הפיננסיים בארץ אינם מנפיקים מכשירים כמו איגרות חוב מגובות. במשבר הנוכחי, ככל שהמכשיר מתוחכם יותר, כך הפגיעה גדולה יותר. רמת התחכום בשוק הישראלי אינה גבוהה וזה בא לידי ביטוי בשיעורי חשיפה נמוכים יחסית של הגופים הפנסיוניים בישראל למכשירים האלה".

גם צבי סטפק, מנהל השקעות ראשי ויו"ר מיטב, אינו מאמין שקריסה של בית השקעות יכולה להתרחש בישראל. "לפי דעתי, הסיכוי קטן מאוד כי השוק בנוי אחרת. אין לנו את המינוף והאיגוח המשוגע שהיה בארה"ב. אני מעריך שתהיה פגיעה נקודתית בתשואות של גופים מסוימים וברווחיות של חברות - אבל זה יהיה נקודתי; זה לא יהיה משהו מערכתי". 

"הכי קשה מאז 1929"

שוקי אברמוביץ', מנכ"ל כלל פיננסים, מתבונן באירועים במבט היסטורי: "מדובר במשבר דרמטי מאוד וגדול מאוד בתולדות הכלכלה המודרנית. אני חושב שאפשר להגיד שמאז 1929 לא היה משבר בעוצמה שכזו בתחום הפיננסי. מדובר בתולדה של טעויות קריטיות בסוגיית ניהול הסיכונים של כמה בנקאים. אני חושב שהייתי מכנה אותו 'משבר החמדנות' - כי כדי להשיג תשואות טובות יותר, הבנקאים היו מוכנים לעצום עיניים, לשקר לעצמם ולקחת סיכונים גדולים".

"הופתענו מעוצמתו של המשבר", מודה אברמוביץ'. "לא חשבנו שהוא יהיה כבד כל כך. הופתענו מרמת הסיכון שהמוסדות הפיננסיים האמריקאיים לקחו על עצמם וזה מצביע על חוסר אחריות מצדם".

האם זה הזמן להשקיע?

אלקבץ: "המשבר הנוכחי לא יתנדף כל כך מהר. צפויה תקופה של התאמת מחירים, והמשקיעים יפנימו שסיכון יכול להתממש ולגרום להפסד. ישראל היא כבר מזמן חלק מהגלובליזציה והיא קיבלה שירותים מאותם גופים שקרסו ופעלה איתם. כל אחד צריך לעשות הערכה מחודשת של רמת הסיכון שאיתה הוא יכול לחיות והשאלה האמיתית היא עד כמה הוא מוכן להפסיד אם השוק ממשיך לרדת. דווקא בתקופות כאלה הצורך בליווי מקצועי הולך וגובר".

סטפק: "מי שחושב לנצל את ההזדמנות ולקנות מניות, שלא יחשוב למכור עוד שבוע כי אי אפשר לדעת מה יהיה. רק מי שיכול להרשות לעצמו לספוג הפסדים בזמן הקצר, ומעריך שרמות השערים נמוכות, כדאי שיגדיל את אחוז המניות. התשובה לשאלה האם זה הזמן להשקיע תלויה בשאלה האם המיתון במשק האמריקאי יימשך לאורך זמן. אם זה סיפור של כמה שנים, ונגיע למשבר כמו ב-1929, אז זה לא הזמן לחשיפה גדולה למניות.

"יש בישראל האטה שנובעת מהמצב בארה"ב ובאירופה, וגם מסיבות פנימיות כמו הדולר הנמוך", ממשיך סטפק. "אבל בסך הכל המצב הכלכלי אצלנו טוב יותר מבמערב. עם זאת, ככל שההאטה העולמית תימשך, היא תורגש גם בישראל. בשנת 2009 המשק הישראלי יצמח, אבל בשיעור נמוך יותר מבשנת 2008. בשנת 2009 נגיד תודה אם המשק יצמח בשיעור של 2.5%–3%. זה לא מיתון, זו צמיחה מתונה, וזה טוב יותר ממה שקורה ברוב מדינות העולם".

סטפק מסכם ואומר שהמשק אינו חסין בצורה הרמטית ולא קיבל זריקות חיסון, אבל המשבר תופס אותו במצב טוב יחסית. "אם דבר כזה היה קורה בשנת 2002, אז היתה סכנה הרבה יותר גדולה".

אברמוביץ' מתעקש לשדר אופטימיות: "אסור להיכנס לפאניקה וצריך לנהוג בצורה אחראית. הציבור צריך להבין את הסכנה שבחשיפה לגוף כזה או אחר ולדעת שיש לפזר את ההשקעה על פני אפיקים ומוסדות שונים".

הכתבה המלאה היום ב"כלכליסט"