פרשנות: מה מטריף את המשקיעים?

שוקי ההון בעולם מתנהגים בימים האחרונים כאחוזי טירוף. דווקא בסופו של השבוע שבו קרס אחד מבתי ההשקעות הגדולים בעולם וחברת הביטוח הגדולה בעולם הולאמה, נרשמו בחלק מהבורסות ברחבי העולם העליות החדות ביותר שנרשמו מהן מאז הקמתן. היום כבר התחלפו העליות בירידות חדות. ואם לא די בכך, הרי שגם המסחר בנפט משתולל: לאחר שירד בתלילות בשבוע שעבר, רשם מחיר הנפט אמש (ב') את אחד הזינוקים הגדולים בהיסטוריה: 17% בערב אחד.  

מה עובר על המשקיעים? לא היה זה מפתיע לגלות ששוקי ההון הפגינו אופוריה ביום שישי, לאחר שהממשל האמריקני המליץ לקונגרס על תוכנית סיוע לגופים הפיננסיים הכושלים בארה"ב, שתהפוך אותם, למעשה, לגופים בבעלות חלקית של הממשל. העליות שראינו בשוק ההון לאחר הודעת הממשל היו תגובה פסיכולוגיות ספונטנית של המשקיעים, שעם הזמן יבינו טוב יותר את משמעות הדברים. אם העליות של יום שישי היו השיכרון, הירידות של היום היו ההנג-אובר.

אבל הזינוק במחיר הנפט מוכיח כי המשקיעים עדיין לא הבינו שתוכנית הסיוע של הממשל לא תשפיע רק על שוק ההון כי אם גם על הכלכלה כולה, ותביא לירידה בביקושים העתידיים לסחורות ובמיוחד לנפט. שוק המניות יורד? המשקיעים עוברים להשקעה בסחורות כמו נפט וזהב. כאשר יבינו המשקיעים את מלוא משמעותה של תוכנית הסיוע ירדו מחיר הסחורות, ממש כשם שמחירי המניות יורדים הערב.

החיפוש אחר העוגן הפסיכולוגי

מדובר בתופעה מוכרת בפסיכולוגיה של ההשקעות: מידע חדש המגיע לשוק אינו מקבל את הפרופורציה הנכונה בתהליך קבלת ההחלטות של המשקיעים; עובר זמן מה עד שהמשקיעים מבינים את משמעותו האמיתית של המידע ורואים נוכחה את השפעתו על שוק ההון. בעגה המקצועית קוראים לכך "עוגן פסיכולוגי".

אירועים דומים כבר קרו במהלך המשבר הנוכחי: זמן קצר אחרי תחילת המשבר הוריד יו"ר הבנק המרכזי האמריקני את הריבית ב 0.75%. שוק ההון הגיב בעליות משמעותיות, מתוך תחושה של אופטימיות. המשקיעים התרגלו שהורדות ריבית מביאות לעליות בהיקף ההשקעות ולכן מימשו את צפיותיהם בשוק ההון. אבל הורדת הריבית נבעה דווקא מתחושה של יו"ר הפד כי המשבר עמוק מאד, יותר ממה שחשבו המשקיעים עצמם. למשקיעים לקח זמן להבין את משמעות הורדת הריבית - אבל בהורדות הבאות השוק כבר הגיב אחרת.

החלטת הממשל אינה סיבה לחגיגה

תוכנית הממשל אינה סיבה לחגיגה. אם כבר, היא סימן לסופה של החגיגה ולתחילתו של כאב הראש. היא אינה מבשרת טובות לכלכלה האמריקנית והעולמית, ובוודאי שלא לשוק ההון העולמי. זאת, גם אם הצעד היה מתבקש, על מנת לייצב את המערכת, וגם אם העלות של אי-ההתערבות הייתה גדולה בעשרות מונים מעלותה של התוכנית.

שלא כמו בעבר, לא יוכלו עכשיו רוכשי דירות ולווים אחרים לקבל הלוואות ללא הצגת הון עצמי משמעותי. פרמיית הסיכון תעלה, מה שיביא לעלייה בשערי הריבית שיידרשו מלווים. המימון לרכישת הגופים הפיננסיים יגיע מעליית מיסים ומהפחתת סיוע החוץ של ארה"ב. אותו הדבר יקרה בכל העולם כולל אצלנו. חלק מזה כבר קורה עכשיו במערכת הבנקאית.

משמעות הדבר היא אחת: המיתון יחמיר והצמיחה תרד עוד, ואף תגיע לצמיחה שלילית. חברות ייסגרו בגלל בעיות מינוף והאבטלה תגדל. הביקושים העולמיים למוצרים השונים ירדו ואיתם גם המחירים.  קשה להעריך כמה זמן יימשך המיתון -  אך אין ספק שבסופו נחזור לצמיחה מבוקרת יותר ויציבה יותר.

חשוב לציין שגם הכלכלה הישראלית עלולה להיפגע קשות מהמשבר. אנחנו צפויים לירידה בביקוש העולמי למוצרי היצוא הישראלי; הריבית על הלוואות צפויה לעלות; הסיוע האמריקני עשוי לקטון; התנאים המוקדמים ללקיחת משכנתאות והלוואות יוחמרו; וכל אלה יביאו גם את הכלכלה הישראלית למיתון מתמשך.

ד"ר טל שביט הוא מומחה לניהול סיכונים ולפסיכולוגיה של השקעות במסלול האקדמי של המכללה למינהל