והרי התחזית
מה צפוי בעולם הדתי והחרדי בשנה הבאה? אורי אורבך מסתכן בתחזית. זו תהיה שנה של שינוי. בגלל תופעות שמיצו את עצמן, בגלל הכלכלה, בגלל המסורתיים
כדאי לכם להישאר עימנו גם בתשס"ט, כי בציבור הדתי הולכים לקרות כל מיני דברים מאוד מעניינים. לרגע אחד אתם מפנים את הראש, מחטטים באף, נרדמים בשמירה והופ – פספסתם. לא חבל?
אל תלכו לשום מקום כי בשנה הבאה תקום מפלגה ציונית-דתית חדשה. למה היא תקום? כי אין ברירה. המפד"ל והאיחוד הלאומי מנוהלות בידי אוסף של פלגים קטנים ובלתי חשובים. יצר ההישרדות יביא לשינוי, להתארגנות חדשה לפריש-מיש פוליטי. אחרת נמות משעמום.
הישארו עמנו כי בשנה הבאה תתגבר זרימה של צעירים דתיים אל הערים הגדולות והוותיקות, בעיקר לפריפריה ולשכונות הקצה שלהם. יפו, לוד וערי הפיתוח. הדתיים יגיעו כבודדים וגם בגרעינים תורניים. צעירי הציונות הדתית מתחתנים, מחפשים דיור זול יחסית, קרוב להורים ולמוסדות הלימוד התורניים והחילונים, בצד אתגר רוחני וחברתי. השפעה ציונית-דתית של בני ה-20-30 על הערים הוותיקות והדהויות תחבר אליהם גם אוכלוסייה ותיקה במקומות האלה.
חכו ותראו שבשנה הבאה ייחלשו מאוד נערי הגבעות והאלמנטים היותר רדיקלים בציונות הדתית. הם אולי יעשו יותר רעש בחוץ, ופוזות למצלמות של "בצלם", אבל תהילתם המפוקפקת של כמה תוקפי חיילים עומדת להסתיים. אפשר להיות אוונגרד אם יש לך מה למכור. מכות למילואימניקים זה תחביב רק אצל מעטים ורעשנים.
בשנה הבאה יתגברו שינויים משמעותיים בחברה החרדית האשכנזית. השליטה האשכנזית-ליטאית תיחלש בהדרגה, בבחירות למועצת הרבנות כבר הרגישו בכך, ושיתופי פעולה חדשים יבצבצו בתוך הציבוריות הדתית. בעולם הרבנות יירקמו הבנות בין רבנים מש"ס לרבנים סרוגי כיפה. גם כמה קואליציות מעניינות יוקמו בערים חשובות לאחר הבחירות המקומיות.
כדאי לכם להישאר, כי בשנה הבאה ש"ס תהיה פחות חרדית ויותר קשובה לציבור שלה. מאגר המצביעים שלה נמצא בליכוד ובמפד"ל ולא ביהדות התורה. היחלשותם של הרבנים החרדים ורבני ש"ס, תיקח את ש"ס לכיוון ממורכז יותר מבחינה דתית, וימני יותר מבחינה פוליטית.
חכו חכו, כי בשנה הבאה יתחיל את דרכו זרם החינוך החדש המשלב בין דתיים לחילונים. זו תהיה פתיחה מהוססת, ובמקביל ישובו להתחזק ולהתמלא בתוכן ובתלמידים בתי ספר ממלכתיים-דתיים. להורים דתיים רבים כבר נגמר הכסף והכוח לשלם לבתי ספר פרטיים והם יעשו עוד מאמץ להציל את בתי הספר ביישוביהם.
בשנה הבאה יתגבר ויתעצם הקול היצירתי שפרץ השנה למרכז הבמה. קולם של חוזרים בתשובה לסוגיהם: שולי רנד, אהוד בנאי ויוצרים מסורתיים שהתחילו לשיר יהדות. לעומתם, המוסיקה החסידית הקלאסית והישנה תמשיך לדשדש בתחנות הרדיו החרדיות. היא לא יכולה לפרוץ משם, משום שאין לה סוכני תרבות מספיק חזקים המדברים אל שני הקהלים.
עוד דקה נשוב, אבל בשנה הבאה המתירנות המתגברת בטלוויזיה ובעיתונים, תיאלץ את המשפחות הדתיות לצמצם את הצפייה והקריאה בכלי התקשורת החילונים. מי שייהנה מכך הם השבועונים הדתיים, עלוני השבת ואתרי האינטרנט.
אלו רק מעט מהדברים שייקרו בחברה הדתית בשנה הבאה, ואם לא בשנה הבאה, אז בתוך שנתיים-שלוש. מה משותף לכל התהליכים האלה? כמעט כולם נוגעים למסורתיים, לחוזרים בתשובה לייט, לכיפות שקופות, לדתל"שים שהקימו משפחות ומעוניינים בביטויי מסורת מודגשים. המסורתיים החדשים ממורכזים פוליטית, סולדים מקיצוניות, כמהים ליהדות מאירת פנים, מאסו במתירנות המוגזמת אבל מנגד חוששים מהתחרדות. השנה תתחזק ההתקרבות בין דתיים למסורתיים. כבר הוכשרו הלבבות ועוד נוצרים הכלים.
ואם כל זה לא יקרה בתשס"ט והמציאות לא תרצה להסתדר לפי התחזית הזו? בשנה הבאה פשוט אפיק את הלקחים ולא אסתכן בעוד תחזית.