שתף קטע נבחר
 

בלונדון המשבר נעשה יותר נוח

המשבר הכלכלי לא פסח על האיים הבריטיים, אך בלונדון לא נכנסו לפאניקה. ראש הממשלה, גורדון בראון, גייס אישיות שנויה במחלוקת לטיפול במשבר ויצא עם תוכנית חילוץ שהפכה מודל ליבשת הקלאסית ולעולם כולו. משבר עולמי - סוד הקסם הבריטי

בלונדון החל בשבוע שעבר מבצע ההצלה של הבנקאות העולמית מהשואה הפיננסית שאיימה עלינו בשבועיים האחרונים. הזדמן לי לעקוב מקרוב אחר לידתו הודות לחופשה. צודקת חווה אלברשטיין בשירה על לונדון שלא מחכה לה. אפילו הייאוש נראה שם הרבה יותר נוח.

 

 

הסיטי הלונדוני החדש נראה בכלל רחוק מייאוש. הבנקים ומרכזי העסקים הועתקו למגדלי זכוכית חדישים שהוקמו סביב עיקול נהר התמזה במקום המספנות ומתקני הנמל העתיקים. המסעדות, הפאבים והקניונים שבקומות המדרחובים ומתחתיהם, היו גדושים קונים, סועדים ושתייני בירה נינוחים ומחייכים. שערי הבורסה רצו על פס אלקטרוני מעל ראשיהם, אך לא עוררו את הפאניקה שאחזה בעמיתיהם מוול-סטריט עד אחד העם.


לא בפאניקה. הולכי רגל בלונדון (צילום: AP)

 

הימים שבין כסה לעשור היו השנה גם לסיטי ימי תשובה וחשבון נפש שבלמו את יום הכיפורים הכלכלי. משבר הסאב-פריים החל להכות באיים הבריטיים חודשים קודם לכן. אבל בשיא המשבר, כשגלי ההדף החלו לאיים על יציבות הבנקים, היה הטיפול האנגלי מהיר, חותך ויעיל מגרירת הרגליים של וושינגטון. לא במקרה הכתיר השבוע הניו יורק טיימס את ראש הממשלה גורדון בראון כמציל העולם הפיננסי.

 

אישיות שנויה במחלוקת

היתרון של בראון נבע מהיותו שר האוצר בממשלתו של טוני בלייר לפני שירש אותו בדאונינג סטריט 10. אבל עם כל הרקע והניסיון הכלכליים שאין ערוך להם אצל ראש ממשלה בשעת משבר כזאת, בראון לא הסתפק בגיבוי שלו ובצוות המקצועי של מחליפו באוצר, השר אליסטר דארלינג. תבונתו התבטאה בזיהוי התגבורת הדרושה להם, וגיוסה המהיר לקבינט, למרות הסיכון הפוליטי שנטל במינוי האדם המתאים לתגבורת זו.

 

פיטר מנדלסון, יהודי והומוסקסואל, היה ונשאר אישיות פוליטית שנויה במחלוקת, אבל אין הרבה חולקים עליו כאשף פיננסי. פעמיים היה שר בממשלה שנאלץ להתפטר בגלל מעורבות בפרשיות שחיתות. אחת כספית הכרוכה בהלוואה שקיבל מבעל הון והשנייה חוקית כשניסה לסדר דרכון בריטי לבן זוגו הברזילאי. אבל בראון לא ויתר על שירותיו ורק הרחיק אותו מהרכילאים של לונדון לתפקיד כלכלי במטה האיחוד האירופי בבריסל.

 

החדשות על השבתו של מנדלסון לקבינט לתפקיד שר לענייני עסקים, הגיעו לכותרות הראשיות בסוף השבוע של ראש השנה שלנו. הבריטים לא התעלמו מעברו אבל הזכירו את חטאיו רק ברמז וברפרוף. לא חיטטו בהם ולא ירדו לחייו מצד אחד, ומצד שני גם לא הציקו לו בשאלות המתבקשות לגבי תרומתו האפשרית, בידיעה שלא יצליחו לחלץ תשובות מפיו.

 

מראייניו הבריטים כנראה ידעו מה שהזכיר באותו סופשבוע למתפללים בבתי הכנסת של לונדון: "כשנזקקים לגנב מורידים אותו גם מעץ התלייה", כמאמר הפתגם העברי. זה אכן לא הזמן לבדוק בציציותיו של האיש הנכון שהוזעק למקום הנכון בזמן הנכון. הרי המשבר איים על הכיס של כולם ומכרים שלי בסיטי ידעו לומר כי המסכים האדומים של הבורסה אינם רק מגפה עולמית אלא לא מעט פרי מעללי ספקולנטים, המחייבים אחד שמכיר אותם.

 

כעבור יומיים הובהל מנדלסון לבית החולים בגלל אבן בכלייה. הרופא המליץ על טיפול כירורגי אבל מנדלסון הסתפק במשכך כאבים. הוא מיהר לישיבת החירום הלילית של הקבינט כדי להצדיק את מינויו.

 

הישיבה נמשכה כיממה מסביב לשעון. היא הולידה את רשת הביטחון של הממשלה לבנקים בהיקף של 500 מיליארד ליש"ט (850 מיליארד דולר). הבשורה החזירה את הירוק למסכי הבורסה אחרי המפולת של היום הקודם בעיצומם של דיוני הקבינט.

 

אתיקה מסורתית

ישיבת הקבינט כונסה בחשאי, ללא הספקולציות המוקדמות המוכרות מהתקשורת שלנו. השרים הגיעו אליה באישון לילה. מעונו של ראש הממשלה בדאונינג סטריט ניצב ברחוב צר לא הרחק מבניין הפרלמנט - לא ניתן לקיים בסביבתו מארב המוני של עיתונאים וצלמים. מהקבינט הבריטי גם אין הדלפות בדרך כלל - עניין של אתיקה מסורתית. אבל במהלך הדיון המרתוני רמז הבי.בי.סי. כי "הצלת הבנקים צפויה בימים הקרובים".  

 

שרות השידור הממלכתי נזהר מהדלפות ממקורות לא רשמיים. הוא ניזון מטיפ מבוקר שהודלף כבלון ניסוי. הפירסום החיש את מפולת הבורסה. ספק אם זו היתה כוונת המדליף ואם המפולת היתה כה חריפה לו נודע כי בשורת ההצלה היא רק עניין של שעות. בסיטי טענו בחכמה לאחר מעשה שעוצמת המפולת סיפקה לקבינט אבן בוחן לצורך הפסיכולוגי בתכנית ההצלה, והון פוליטי שהושג בנסיקת הבורסה לאחר פרסום התכנית.


העיתונות הבריטית מגיבה לתוכנית (צילום: AFP)

 

התכנית נראתה גאונית בפשטותה. הביטחון העצמי חזר לסיטי לפני שהממשלה הוציאה את הפני הראשון מהסכום שהקציבה. אבל היא גם לא התחייבה לשפוך את הכסף הגדול במכה אחת. תחילה רק 5 אחוז (25 מיליארד ליש"ט) לתזרים המזומנים והאשראי של הבנקים. 40 אחוז הבאים (200 מיליארד ליש"ט) נועדו לשיקום הבנקים שיסתבכו. היתרה תשוריין לאותן מטרות לפי הזמן והצורך.

 

הכסף יינתן בתמורה למניות הבנקים שיעברו לממשלה, בכמות יחסית להון שיוזרם. כלומר, הלאמה חלקית או מלאה, כפי שאכן נדרש תוך פחות משבוע, להלאמת הבנק המלכותי של סקוטלנד - הגדולה בהיסטוריה הבנקאית האירופית. הממשלה לא התחייבה להבטיח את הפיקדונות או החסכונות של הציבור. התכנית נועדה רק להחזיר את אמון המשקיעים והמפקידים באספקת החמצן להחייאת הבנקים והחזרתם לפעילות סדירה, תקינה ובריאה מבעבר.

 

התכנית נפתחה לכל הבנקים שיזדקקו לה אבל חייבה את הממשלה לתפוס בנק בדקה ה-89 לפני קריסתו. בנק שנקלע לקשיים ברמה פחות קריטית ייכנס לתכנית מרצונו תמורת הלאמה יחסית להזרמת ההון הממשלתי, פיטורי המנהלים האחראים למשבר ומינוי חדשים תחתיהם בשכר סביר ורחוק מהבונוסים השמנים של קודמיהם.

 

השר דרלינג הבהיר כי הממשלה לא תחזיק במניות הבנקים לנצח, ובראון קרא להסדר פיננסי בינלאומי חדש במקום המתכונת הקיימת שנקבעה בשלהי מלחמת העולם השנייה, וזמנה עבר.

 

לונדון לא עיכלה מיד את מלוא המשמעות של תכנית ההצלה, אבל הביקורת היתה מאופקת. כמה עיתונים נתפסו בהגזמה לעניין ההלאמה וחששו כי האזרח הקטן נדרש לשלם מכיסו את מחיר הצלת הבנקים הכושלים. אבל גם בעניין זה לא נפקד מקומו של ההומור האנגלי, כשאחת הכותרות הראשיות הכריזה שהתכנית הופכת את משלמי המסים מ"אומה של חנוונים לאומה של בנקאים".


"אומה של בנקאים". הכותרת על שער העיתון "מטרו"

 

בסיטי התקבלה התכנית ביום הראשון בהרמת גבה. "מעט מדי, מאוחר מדי ואוורירי מדי", צוטטו הדילרים בני ה-30 פלוס-מינוס, ילדי התפנוקים של החגיגה הבורסאית שטרם השלימו עם פקיעת הבועה. אבל בחצי פה גם הם הודו שאולי "הזקנים" מהקבינט יודעים טוב מהם איך לנווט, כי הצגים האדומים של הבורסה אינם סוף העולם.

 

סוד הקסם הבריטי

אירופה דווקא עלתה מהר על קסם הנוסחה הבריטית הפשוטה והאפקטיבית יותר מתכנית החילוץ הכושלת של ארה"ב. ממשל בוש התבסס תחילה על רכישת הנכסים הרעילים של הבנקים הקורסים, אבל תגובותיו הלא עקביות השרו אווירה של חוסר אמון ואי ודאות שרק האיצו את הסלמת המשבר העולמי. מדינות אירופה מיהרו לאמץ את הפטנט הבריטי, למרות שממציאיו מסרבים להצטרף לגוש האירו, וארה"ב הלכה בעקבותיהן בלית ברירה.

 

סוד הקסם הבריטי לא נבע רק מהשמרנות המסורתית. למקדשי השוק החופשי בעבר השני של האטלנטי, עצם המחשבה על הלאמה גרמה להם עד כה שיתוק מוחי. לעומתם, ההלאמה היתה חלק מהאידיאולוגיה של הלייבור הסוציאליסטי הבריטי. היא לא נמוגה לחלוטין גם בלייבור החדש, הסוציאל-דמוקרטי, שהתמסד בממשלות טוני בלייר וגורדון בראון, אשר מתנגדות לשוק חופשי משולח כל רסן.

 

אפילו האופוזיציה השמרנית התקשתה להספיד את התכנית כשהוצגה בפרלמנט, לפחות כעזרה ראשונה שנועדה למנוע חורבן פיננסי. גם במחנה היריב החלו להבין את הצורך בהפרדת הפתרון הדחוף למשבר הפיננסי, מהטיפול העמוק לטווח ארוך במשבר המתפתח מהמיתון העולמי.

 

"המשבר הכלכלי עוד רחוק מסיום", נאנח בפנינו מכר בנקאי. "הבורסה תמשיך לזגזג מעלה ומטה, אבל היא כבר לא תהיה לב הכלכלה אלא המשחק שהחוקים שלו השתנו. המגדל של ליהמן ברדרס שהתרוקן מולנו מהיום למחר הוא מעכשיו המגדלור של הסיטי, והלוואי שיתמלא מחדש או יישאר אנדרטה יחידה לעולם שלא ישוב עוד".

 

את פיטר מנדלסון לא ראינו ולא שמענו מאז ישיבת הקבינט המרתונית. קרוב לוודאי שנוסחת הקסם התגבשה שם לא מעט בהשראתו או שהיא נושאת לפחות את טביעת אצבעותיו. האיש לא צריך להתפאר כי שמו הולך לפניו והדיסקרטיות שלו היא חלק מנשמת הממשל הבריטי, החד-מפלגתי, המאפשרת בין השאר, תחת הנהגה חכמה ונחושה, לקבל מהר החלטות קשות כמו תכנית ההצלה כשהן נקיות מפוליטיקה קטנה.

 

חמש שעות טיסה משם נחתנו במדמנה הפוליטית שלנו. הופתענו לגלות שעדיין לא קם הממשל היציב המיוחל, ובממשל הקיים אין קול משכנע שירגיע את החוסך הקטן החרד לערך כספו. לא הופתענו לפגוש את השדרנים שהציקו לשר האוצר בחקירות סרק, ורק הרבו רעש ומהומה. ברוכים הבאים למדינת הגמדים.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הבורסה בלונדון
צילום: AP
דמות שנויה במחלוקת. פיטר מנדלסון
צילום: רויטרס
מציל העולם הפיננסי? בראון
צילום: רויטרס
מומלצים