נו, את לא אמורה כבר ללדת?

אין הריונית שלא הגיעה לחודש התשיעי והתחילה לספוג אמירות מלחיצות הן מהחברות והמשפחה (המורחבת) והן מהגורמים המטפלים הרפואיים, שהגיע הזמן כבר ללדת.

שאלות רבות מגיעות למדור בנושא זירוזים שונים, בבית החולים ומחוצה לו. בחרתי להתייחס השבוע לכמה שאלות שחוזרות ונשנות בואריאציות שונות, בנושא סיום הריון בזירוז. חשוב להבין קודם כל כי מה שאנו ההריוניות מכנות "זירוז" נקרא בלשון הרפואית "השראת לידה" (או "גרימת לידה") ושיעורי התערבות זו עולים כל העת.

בשנת 2005 היו בישראל 14% השראות לידה ואילו בשנת 2006 כבר היו כמעט 17% מהלידות ש"זורזו", כלומר התחילו באופן לא עצמוני אלא התערבותי-רפואי. הנתונים הללו לא כוללים את כל הזירוזים ה"טבעיים" למיניהם, שאינם מתועדים ברשומות הרפואיות של בתי היולדות.

אז מה קורה כאן? האם ההיריון הישראלי הולך ומתקצר? התשובה היא שסטטיסטית בהחלט כן והתקצרות זו מלווה גם בעלייה ההדרגתית בשיעור הניתוחים הקיסריים.

שאלה:

אני בשבוע 39+4 לקראת לידה ראשונה ו"מתה" כבר ללדת. בנוסף, בחלק מהבדיקות רואים אצלי מיעוט מי שפיר, בעוד לאחר מכן בבדיקה נוספת הכול תקין. כמה זמן זה יכול להימשך כך? איך אפשר לזרז את העניינים והאם בבית חולים בכלל מזרזים במצב שלי?

תשובה:

ראשית, בוודאי שבסוף תקופת ההיריון את כבר עייפה, כבד לך ואת "מתה" ללדת. אבל מי שמחליט מתי הלידה מתחילה זו לא את אלא העובר שלך וגם כשהוא יהיה בחוץ הוא יחליט די הרבה דברים (למשל, כמה את תשני בלילה), אז אולי זו הכנה לא רעה להמשך.

מיעוט מי שפיר שמתואר כאן על ידך נשמע כמו מיעוט יחסי, כלומר מצב שבו בחלק מהבדיקות רואים אצלך מיעוט מים ולאחר מכן מופיעה תוצאה תקינה. הסיבה לכך היא שכמות מי השפיר היא דבר דינאמי וגם אופן הבדיקה (מדידת "כיסי מים" ברחם) משפיע על המצב שאת מתארת של תוצאות משתנות. ראשית, חשוב להתייעץ עם רופא שילווה אותך בכל תהליך. ההמלצה הכי טובה שתוכלי לקבל בשלב זה היא לשתות הרבה ולבקש בדיקה נוספת בכל פעם שנצפית כמות קטנה באופן יחסי של מי שפיר.

מבחינת מדיניות בחדרי הלידה, יש בהחלט חדרי לידה שמזרזים, כלומר משרים את הלידה במצב שלך, בעוד אחרים ינקטו בניהול ממתין תוך מעקב אחר המדדים החיוניים שלך ושל העובר. כל זמן שהכול במעקב והתוצאות תקינות אין סיבה לסיים את ההיריון.

בחדרי לידה שמשרים לידה במצב כזה, יעשו זאת בכפוף לתנאים הספציפיים אצל כל יולדת, ובהחלט יש שוני בפרוטוקולים וגם בהתנהלות בשטח בין חדרי הלידה השונים. על כל התערבות שמציעים לך, כדאי לך לבקש הסבר מלא, הכולל את סוג הסיבוכים הכרוך בהתערבות זו, למשל במקרה של השראת לידה כדאי לדעת שהוא מעלה את שיעור הניתוחים הקיסריים.

הסבר מקיף של הפעולה המתוכננת, כולל סוג הסיכונים ושיעורם, כמו גם הסיכונים שבהמתנה ללא התערבות, הינו חלק מחוק זכויות החולה החל על כל יולדת והוא נקרא "הסכמה מדעת".

שאלה:

אני בשבוע 34 אחרי ניתוח קיסרי בלידה הראשונה. לאחר שהתחלתי עם ירידת מים ללא צירים והלידה לא התקדמה, לבסוף ניתחו אותי. אני בלחץ כבר עכשיו אם הלידה שלי לא תתחיל לבד כי שמעתי שאחרי קיסרי לא מזרזים. האם זה נכון והאם זה כך בכל חדרי הלידה?

תשובה:

קודם כל, לגבי הלידה הקודמת שלך, לא ציינת באיזה שבוע ירדו לך המים, כמה זמן המתינו עם ירידת מים ללא צירים, מה התבצע כדי לנסות ו"להביא" את הצירים שלך, אילו התערבויות ננקטו בלידה, כמה זמן נמשכה הלידה, באיזו פתיחה הועברת לניתוח קיסרי, איך נראו המוניטור העוברי ופרטוגרמת (גרף ההתקדמות) הלידה שלך, באילו ציוני אפגר נולד תינוקך ועוד. חסרים פרטים רבים להשלמת התמונה.

יש הבדל גדול בין ירידת מים לאחר שבוע 37 מלא לבין ירידת מים מוקדמת, בין המתנה של 6 שעות לאחר ירידת מים להמתנה של 60 שעות, בין חוסר צירים לבין התקדמות איטית אך נוכחת של צירי הפתיחה, בין ניתוח בפתיחה של 3 ס"מ עם מוניטור עוברי לא תקין לבין ניתוח ב-8 ס"מ לאחר הרבה שעות לידה והחלטה לסיימה. כמובן שיש הבדל אדיר בין לידה שמנוהלת באופן שמאפשר ליולדת להיות תנועתית ולקדם את הלידה לבין לידה בה היולדת מרותקת למיטה במשך שעות, איזו תמיכה היולדת מקבלת לאורך התהליך ועוד גורמים רבים.

בכל מקרה, אין לדעת האם בתנאים אופטימאליים לא היית מסיימת בלידה נרתיקית ואין כל קשר ללידה הבאה שלך. לשאלתך לגבי זירוז (השראת לידה) לאחר ניתוח קיסרי, אכן ברוב בתי היולדות המדיניות היא לא להשרות לידה לאחר ניתוח קיסרי קודם מחשש לקרע בצלקת הרחמית. הסיכון לקרע ברחם לאחר ניתוח קיסרי הוא 0.5%.

ישנם חדרי לידה בהם כן משרים לידה לאחר ניתוח קיסרי, בכפוף לתנאים הספציפיים אצל היולדת, באמצעים שונים. בחלק מבתי היולדות עושים הרחבה מכאנית של צוואר הרחם עם בלון או נותנים פרוסטגלנדינים להבשלת צוואר הרחם, אך לא נותנים פיטוצין, שהינו חומר המכווץ את הרחם וגורם צירים. בחדרי לידה אחרים לא עושים מניפולציות על צוואר הרחם אך בנסיבות מסוימות כן משרים את הלידה עם פיטוצין.

אם את מעדיפה זאת על פני ניתוח קיסרי נוסף וודאי, כלומר אלקטיבי שסיבתו היא הניתוח הקודם, אזי מומלץ לבדוק מה המדיניות בחדרי הלידה בהם את שוקלת ללדת, מאחר שכאמור המדיניות בחדרי הלידה אינה אחידה בנושא זה.

שאלה:

בהריון הקודם ילדתי בשבוע 42 בלידה טובה מאוד. גרנו אז בחו"ל. עכשיו אני בארץ וחברות אומרות לי שכאן לא מגיעים לשבוע כזה ושכדאי לי ללכת לזירוז טבעי. אני בשבוע 40 מלא. איך זירוז "טבעי" עוזר, אם בכלל?

תשובה:

הייתי מאד רוצה לומר לך שהחברות שלך לא צודקות ושכל היריון תקין מסתיים בין שבוע 37 לשבוע 42. לצערי, סטטיסטית החברות שלך צודקות כי כפי שמוסבר בפתיח הכתבה, ההיריון הישראלי הולך ומתקצר עם השנים. לחצים שהופעלו על היולדת בעבר בשבוע 42 מופעלים כיום כבר בשבוע 40 וזאת למרות שאין להניח שהטבע שינה את אורכו של ההיריון התקין, לפחות לא בשנים האחרונות.

בהחלט יש מדינות בעולם המערבי בהן מאפשרים להרבה יותר הריונות להסתיים באופן עצמוני, בלידה שמתחילה במועדה ללא התערבות חיצונית, רפואית או אחרת. עם זאת, כמובן שההחלטה היא שלך כל עוד ההיריון שלך תקין והעובר שלך מרגיש טוב ולא ניתן לכפות עלייך התערבות בלידה או גרימתה.

ב"זירוז טבעי" הנחת העבודה היא שאם הגוף בשל ללידה, טיפולים שונים יכולים לאפשר ללידה להתחיל, בעוד שאם הגוף והעובר אינם מוכנים ללידה אז הטיפול או הפעולה לא יעשו דבר. זוהי הנחת הבסיס בכל השיטות הטבעיות, מ"שיטות הסבתא", כגון קיום יחסי מין, עיסוי פטמות או הליכה מוגברת מדי יום, דרך שיטות מתחום הרפואה הסינית כגון דיקור, שיאצו וצמחי מרפא ועד הומאופתיה, דמיון מודרך, שמנים אתרים, פרחי באך, רפלקסולוגיה וכל שיטה אחרת.

"הנעת לידה במקרים בהם האישה כבר 'מאוימת' בזירוז רפואי יכולה לעבוד אם העובר אכן מוכן להיוולד", מסבירה מריָמי אלון, מטפלת בשיאצו ובדיקור סיני מזה 20 שנה, מתמחה בטיפול בנשים הרות, לקראת לידה ולאחריה. "הטיפול מניע אנרגיה ומאוד מרגיע את האישה. כשאנו רגועות והמקומות הנכונים בגופנו מקבלים בטיפול 'איתות' לתנועה, יכולה להתפתח הלידה".

גם לכם יש שאלות בנושא הריון ולידה לזהר כרמי? לחצו כאן .  

זהר כרמי, אמא לשלושה, מקימת האתר "זהר כבר בדקה ", המכיל מנוע חיפוש לבדיקות הריון, עוסקת בייעוץ אישי ללידה ראשונה או לחוויה מתקנת.

לכל הכתבות של זהר כרמי