הקאמבק של אולמרט: יקדם מהלך מדיני?

לפחות אדם אחד מרוויח מכישלונה של יו"ר קדימה, ציפי לבני, להרכיב ממשלה - אהוד אולמרט, שיכהן בראש ממשלת המעבר. לרשותו יעמדו כנראה 111 ימים, שאותם הוא מתכוון לנצל לקידום מהלכים מדיניים ולפעילות כלכלית, שתמנע מהמשבר הבינלאומי לגלוש לישראל.

לאחר הראיון ל"ידיעות האחרונות" ערב ראש השנה, שבו הכריז שישראל תצטרך לסגת מרוב השטחים הכבושים, הוריד אולמרט פרופיל, אך עתה הוא חוזר לתפקד באורח מלא. הוא מתכוון לנצל את ארבעת החודשים הללו כדי לנסות ולקדם מהלכים מול הפלסטינים, ואולי גם מול הסורים, אם אסד ירצה. אחת האפשרויות היא לקיים מפגש משולש עם מזכירת המדינה האמריקנית, קונדוליזה רייס, ועם הנשיא הפלסטיני, אבו מאזן, לקראת סוף נובמבר, לסיכום שנה לכינוס ועידת אנאפוליס. 

בשלב זה, לא נראה שתתאפשר בתקופה זו פריצת דרך במשא ומתן העקיף בין ישראל לסוריה, שהחל בפברואר אשתקד בתיווך ממשלת טורקיה. הממשל הסורי מחכה לראות מי ייבחר לראשות הממשלה בירושלים, וכמובן - מי ייכנס לבית הלבן במקום הנשיא ג'ורג' בוש. ייתכן שאולמרט יגיע לוושינגטון בין דצמבר לינואר, לפגישה עם הנשיא האמריקני החדש, שייבחר בארבעה בנובמבר.

באשר לשמירת היציבות הכלכלית, ייתכן שהממשלה תדון מחדש על תקציב המדינה, אם אולמרט יחליט שהוא רוצה להסתכן ולהביאו להצבעה בכנסת. אם לא יועלה התקציב להצבעה בכנסת, בתקופת המעבר - יהווה תקציב 2008 הבסיס גם לשנת 2009 (1/12 לכל חודש, עד שתקום ממשלה חדשה, וייאושר תקציב חדש).

למרות כל תוכניותיו של אולמרט, מרחב התמרון של ממשלת מעבר מוגבל, כפי שהבהיר באחרונה היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. במכתב ששיגר לשרים לאחר התפטרותו של אולמרט, הבהיר מזוז שהשרים מהווים חלק ממשלת מעבר ומתבקשים בשל כך, לנקוט באיפוק ולא לקבל החלטות בעניינים חריגים מבלי לקבל את חוות דעתו: "הממשלה והשרים בממשלת מעבר וערב בחירות, מחויבים באיפוק בהפעלת סמכויותיהם לגבי כל אותם עניינים שאין כורח ודחיפות מיוחדת לפעול בהם בתקופת המעבר". 

הבוקר תתכנס ישיבת הממשלה השבועית. לא מן הנמנע שאולמרט והשרים יתייחסו למצב הפוליטי החדש. מחר צפוי ראש הממשלה לשאת נאום עם פתיחת מושב החורף בכנסת, שבו יצהיר על כוונותיו עד הבחירות. 

מושב החורף הזה יהיה קצר במיוחד. על-פי החוק, יש כעת זמן המתנה של 21 ימים, בטרם תחליט הכנסת על קיום בחירות חדשות בתוך 90 ימים. זמן זה נועד לבחון אם יש חבר כנסת שיוכל לאחד מאחוריו רוב בכנסת, כדי להחליף את לבני בניסיון להקים ממשלה בלא בחירות. הסיכוי לכך קלוש.