ארה"ב: יצרניות הרכב מתקשות לשכנע את הסנאט

התוכנית לחילוץ תעשיית הרכב האמריקנית מקריסה, נתקלת בהתנגדות - ולא רק מהאופוזיציה הרפובליקנית. הסנטור הדמוקרטי ביל נלסון, שעמיתיו בסנאט הם יוזמי התוכנית למתן מענקים לתעשיית הרכב, אמר השבוע במהלך דיון בבית הנבחרים כי לדעתו כל מענק צריך להיות מותנה בהקשחה משמעותית של תקנות תצרוכת הדלק. כך מדווח ה"אוטומוטיב ניוז".

לדברי הסנטור נלסון, על בית הנבחרים לנצל את ההזדמנות ולכפות על יצרניות הרכב להציע תצרוכת דלק של 50 מיילים לגלון בממוצע - יותר מ-21 ק"מ לליטר. מדובר בתצרוכת דלק טובה כפליים מזו המחוייבת כיום, 10.6 ק"מ לליטר.

• יונדאי לא רוצה את קרייזלר; GM רוצה אתכם
• ג'נרל מוטורס מוכרת אחזקותיה בסוזוקי
• בגלל המשבר: אלפא לא תגיע ב-2010 לארה"ב
  

מפעל הונדה  החדש באינדיאנה. לא זכאית לסיוע, אבל בעדו (צילום: איי פי)

"למה שנשפוך את כספי משלם המסים לתעשיית רכב שהתנגדה לתקנות תצרוכת דלק מחמירות?", אמר נלסון. לפי התוכניות הפדרליות, תצרוכת הדלק הממוצעת צריכה לרדת עד 2020 ל-14.9 ק"מ לליטר, אך נלסון מעוניין להקשיח זאת ל-21 ק"מ לליטר עד 2020.

סנטור רפובליקני: תנו ליצרניות לקרוס

ויש מי שחושב שצריך לנקוט בפעולה דרמטית יותר נוכח המשבר החריף בו נמצאות יצרניות הרכב - או יותר נכון, לא לעשות כלום. הסנטור הרפובליקני

מייק פנס אמר במהלך סיור במפעל חדש של הונדה באינדיאנה, כי "ארגון מחדש באמצעות בית משפט (הליך "Chapter 11") הוא הליך שקורה כל הזמן. חברות נערכות מחדש ויוצאות מההליך חזקות ושלמות יותר".

פנס הוסיף כי לדעתו, מדובר באפשרות טובה יותר מאשר "לסכן את כספי הציבור" בכדי לחלץ את תעשיית הרכב מהמשבר. אלא שבכירי הונדה, שנכחו באירוע יחד עם הסנטור ולא צפויים להנות מההטבות שיחולקו לתעשייה האמריקנית, דווקא סבורים כי מתן סיוע הוא פעולה נכונה.

"בחינה של סיוע כלשהו לתעשיית הרכב היא פעולה מובנת מאוד", אמר העוזר לסגן נשיא הונדה ג'פרי סמית'. "מדובר בתעשייה חשובה עם השפעה גדולה על ארצות הברית בכל הרמות. עדיף לנו שתהיה תעשיית רכב חזקה".

התוכנית לסיוע חירום נתקלת בקשיים

לפי התוכנית של הסנטורים הדמוקרטיים, תעשיית הרכב האמריקנית תזכה לסיוע בהול בגובה של 25 מיליארד דולר, שעשוי להיות זמין כבר בתוך כחודש. אלא שהתנגדות חריפה הן בקרב הסנאט בכלל והן בוועדת הכספים בפרט, מעלה חשש בקרב היצרניות שהסיכוי לקבל סיוע נמוך.

לפי היוזמה, אם תאושר בהצבעה שתתקיים בקרוב, ליצרניות הרכב תתאפשר הגשת בקשה לסיוע בתוך שלושה ימים מיום אישור החוק. הבקשה תידון ותאושר בתוך 15 ימים, וחלוקת הכספים תבוצע בתוך שבעה ימים נוספים.

ההצעה לסיוע לא מציבה תנאים משמעותיים ליצרניות הרכב, כפי שדורשים חלק מהמתנגדים, מלבד מתן מניות כערבות, הפחתת הבונוסים וביטול תנאי פרישה מופלגים למנהלים. בעלי מניות של חברות הזוכות לסיוע, לא יהיו זכאים לקבלת דיווידנדים. בנוסף, ההלוואות יינתנו ליצרניות שמחזיקות במפעלי ייצור בארצות הברית ב-20 השנה האחרונות לפחות, מה שימנע מתן סיוע ליצרניות זרות כמו טויוטה והונדה.

מהדיונים שמתקיימים בימים האחרונים, ניכרת התנגדות הולכת וגדלה לסיוע ליצרניות הרכב. סנטורים רבים מביעים אי-שביעות רצון מההצעה, ומכריזים בתקשורת כי הם מעדיפים לאפשר לכלכלה החופשית לעשות את שלה. לפי המסתמן כעת, הצעת הסיוע בסך 25 מיליארד דולר, אותה יזמו הדמוקרטים, לא תזכה לרוב הנדרש בסנאט.