באוצר רוצים "ירוק" בבורסה - ומה בסביבה?

תוכנית ההאצה הכלכלית שגיבש משרד האוצר כדי להתמודד עם המשבר הפיננסי העולמי נשנעת בין היתר על האצה מאסיבית של הקמת תשתיות - בעיקר סלילת כבישים. אך האם סלילה של אספלט, עידוד השימוש ברכב הפרטי והתעלמות משינויים גלובליים הם האפיקים הטובים ביותר להתמודדות עם המצב?

בעמותת "אדם טבע ודין" טוענים כי התוכנית שהוצגה נשנעת על "עמודי תווך" של תשתיות, אך מתעלמת לגמרי ממגמות גלובליות כמו שינוי האקלים - שדווקא הן שימשו עמודי תווך של תוכניות דומות במדינות אחרות. כדוגמא הם מציינים את התוכניות שגיבש ברק אובאמה לקראת כניסתו לבית הלבן, שמקצות השקעות ממשלתיות ניכרות במיזמים של אנרגיה מתחדשת למשל.

"תוכנית ההאצה של האוצר מבטאת חשיבה מיושנת, ומחמיצה הזדמנות להניע חזון של התמודדות עם אתגר כלכלי וסביבתי מודרני וחדשני", נכתב בנייר עמדה שפירסמה העמותה.

בעמותה מפנים זרקור לחלק הריאלי של תוכנית האוצר, ומותחים ביקורת חריפה על הפער הניכר בין ההשקעה בהאצת תשתיות כבישים, לעומת פיתוח של תחבורה ציבורית מזהמת פחות.

עדיפות ניכרת לתחבורה פרטית

לפי התוכנית, כ-5 מיליארד שקלים יושקעו בסלילת כבישים, בעוד שרק כמיליארד וחצי שקלים יושקעו בתחום התחבורה הציבורית.

בין הפרוייקטים נמנות השקעה של 2.79 מיליארד שקלים עבור הכבישים עוקף קריות, 461, 471 ו-9, ומחלוף הכניסה המזרחית לחולון; 1.1 מיליארד שקלים לשדרוג כביש 79 בין צומת סומך לצומת המוביל, לרבות מחלוף הצמתים; 1.2 מיליארד שקלים לאחזקת כבישים; 1.1 מיליארד שקלים לקידום כבישים עירוניים כולל דרך דשנים, דרך רבין, אם המושבות ופרויקטי בטיחות.

בתחום התחבורה הציבורית נכללים השקעה של 400 מיליוני שקלים בהרשאה להתחייב לשידרוג קו הרכבת רחובות-פלשת; 400 מיליוני ש"ח להפרדות מפלסיות; 300 מיליוני שקלים לשלב ב' של פרויקט המטרונית בחיפה; ו-137 מיליוני שקלים לתכנון מערכות הסעת המונים בנתניה, בתל-אביב, בבאר-שבע, בין חיפה לנצרת ובין עכו לכרמיאל.

כמו כן, כ-115 מיליוני שקלים יושקעו בהקמת נתיבי תחבורה ציבורית, מסופים לתחבורה ציבורית וניהול תחבורה ציבורית; 100 מיליוני שקלים להקמת רכבל בחיפה; 70 מיליוני שקלים לקו הראשון ברכבת הקלה בירושלים; ו-55 מיליוני שקלים לתכנון קו שני במערכת הסעת המונים בתל אביב.

"נתונים אלה מצביעים על מתן עדיפות מובהקת לרכב הפרטי על פני התחבורה הציבורית, מדיניות אשר אינה בת קיימא ואף מנוגדת לעקרונות המנחים של ארגון ה-OECD, הקוראים להפחתת ההשפעות הסביבתיות של מגזר התחבורה", כתבו בעמותה.

אט"ד: האוצר מתעלם משינוי האקלים

הם מציינים כי סלילת כבישים רק תוביל להגדלת התלות ברכב הפרטי, לצריכת דלקים מוגברת, לנסועת יתר (של יותר קילומטרים לנפש) ולהגברת הפקקים, וכל אלה יתרמו להחמרת זיהום האוויר התחבורתי. לעומת זאת, עידוד השימוש בתחבורה ציבורית - פיתוח רכבות ומערכות הסעה המונית עם נתיבים מבודדים - ינצלו באופן יעיל יותר את השטח ויחסכו באנרגיה.

עוד טוענים בעמותה כי בין הכבישים המפורטים בתוכנית האוצר כמועמדים לקידום נמצאים כמה שיש לגביהם מחלוקת שעדיין תלויה ועומדת בערכאות משפטיות. כך למשל כביש 461, שאישורו נפסל על ידי בג"צ במסגרת עתירת העמותה, והוא הוחזר לעיון מחדש בועדה לשמירת קרקע חקלאית. או למשל כביש מס' 9 באזור השרון, שעומד במרכזה של עתירה אחרת בה נטען שאין בו צורך כלל.

טענה נוספת של העמותה היא כי בתוכנית האוצר אין כל מענה לאתגר העולמי של משבר האקלים, והיא מתעלמת לחלוטין מהצורך להיכנס לשווקים החדשים שייווצרו לאור השילוב בין המשבר הסביבתי והמשבר הכלכלי העולמי.

הם מביאים כדוגמא את תוכניתו של אובאמה בארה"ב, שכוללת השקעה של 150 מיליארד דולר בתשתיות של אנרגיה סביבתית על פני 10 שנים, כדי להאיץ וליצור חמישה מליון מקומות עבודה, ולהפחית את פליטת גזי החממה ב-80 אחוז עד 2050.