למה אנחנו מתהפכים בזמן השינה?

כשליש מחיינו אנחנו מבלים במיטה, ולא בכדי: השינה היא חלק בלתי נפרד מהקיום. לא רק שלא ניתן לתפקד ללא שינה, אלא שלמעשה לא ניתן לחיות בלעדיה. השינה על שלביה השונים חשובה לתפקוד היומיומי, למניעת מחלות, לחשיבה תקינה ולתחזוק מערכות הגוף השונות. פרופ' גיורא פילר, מומחה לרפואת ילדים ומנהל מרפאת השינה בביה"ח רמב"ם בחיפה, על התהליכים שעוברים עלינו בזמן השינה.

כתבות נוספות בסדרה "לילה טוב":

• למה אתם עייפים כל הזמן?
• קשה לכם להירדם? כל התרופות שמסייעות
• מתי תדעו שהגיע הזמן לנסות כדור שינה?
• מה החלום הכי שכיח? עובדות מדהימות על שינה
• איזו תנוחת שינה הכי טובה לבריאות הגב?
  

השינה היא מצב הכרה שבו אנו לא מודעים לסביבתנו. להבדיל מתרדמת, בה לא קיימת תודעה לסביבה, בזמן שינה המוח פעיל מאוד, לעיתים אף יותר מפעילויות אחרות ובהן צפייה בטלוויזיה. מחקרים שנעשו בבעלי חיים גילו, כי לא ניתן לחיות ללא שינה וכי בעלי חיים מהם נמנעה השינה, או שלקו בחסר מוחי המונע את שנתם – מתו. מחקרים שניסו לאתר את סיבת המוות, גילו את תפקידיה הרבים של השינה על גופנו.

מתי הגיע יגיע הזמן להתהפך? (צילום: פוטוס)

שלב השינה השטחית הוא הראשון, ומתאפיין בסף גירוי להתעוררות נמוך. כלומר – מתעוררים משלב זה בקלות. רעש קל, אור בחדר הסמוך, שינה בטמפרטורה גבוהה או נמוכה מידי יגרמו להתעוררות, מאחר שהחושים עדיין פעילים.

שלב השינה הבא הוא שלב השינה העמוקה. הוא דורש גירוי חזק להערה.

השלב האחרון הוא שלב שנת החלום. לתוך הלילה משתנים אורכי שלבי השינה, ושלב שנת החלום הולך ומתארך.

בקרת טמפרטורה

לגופנו מערכות בקרה רבות אותן אנו לוקחים כמובנות מאליהן ודורשות שינה כדי לתפקד. אחת מהן היא בקרת הטמפרטורה. כשאנו לא ישנים, נפגמת בקרת הטמפרטורה והתחושה היא שקר לנו. אחת מסיבות המוות האפשרית מחוסר שינה היא ירידה בטמפרטורת הגוף. דוגמא מוחשית לכך ניתן למצוא בבעלי חיים מהם נמנעת שינה, ובתגובה הם מחפשים איזורים יותר חמים.

בקרת לחץ דם

לחץ הדם שלנו נשמר בתחום מאוד צר. בהפרעות שינה מתרחשות קפיצות לא מבוקרות של לחץ דם, שעלולות להיות קשורות לתחלואה והתמותה מחוסר שינה. כחמישית מאלה הסובלים מיתר לחץ דם לוקים גם בהפרעות שינה, השכיחה ביניהן היא תסמונת דום נשימה בשינה. לאחר תיקון הפרעת השינה, פעמים רבות מתאזן גם לחץ הדם.

חילוף החומרים

גופנו עסוק בפירוק והרכבה. אנחנו בונים סוכרים, שומנים וחלבונים במערכת הקרויה מטבוליזם. מערכת זו דורשת שינה תקינה כדי לתפקד. ניסויים בבעלי חיים מהם נמנעה שינה גילו כי בעלי החיים אכלו יותר. ולראיה, בעת עייפות אנחנו אוכלים. תחילה מתרחשת עליה במשקל, אולם לאחר כמה ימים ללא שינה עובר הגוף למצב של פירוק (קטבוליזם), עד כדי ירידה בלתי נשלטת במשקל ואף רזון קיצוני (על אף עליה דווקא בצריכת הקלוריות).

אינסולין

חוסר שינה גורם להתנגדות הגוף להורמון האינסולין, שתפקידו להחדיר את הסוכרים מזרם הדם אל תאי הגוף לצורך יצירת אנרגיה. רמתו של ההורמון הזה עולה בעת חוסר שינה, במקביל לכך, גם רמת הסוכר עולה. תרחיש זה הוא צעד ראשון לקראת התפתחותה של מחלת הסוכרת, הגוררת עמה שלל מחלות אחרות. בשנים האחרונות הולכת ומתבררת חשיבותה של השינה במחלת הסכרת.

מערכת החיסון

מחקרים רבים בבעלי חיים ובני אדם מצאו כי היעדר שינה גוררת מחלות זיהומיות פשוטות. חוסר שינה פוגע בעיקר בתאי דם לבנים מסוג NK ובמרכיבים רבים נוספים של מערכת החיסון. בהדרגה נפגם כלל התפקוד של מערכת החיסון. כך, מחסור בשינה גורר פעמים רבות מחלות ובהן נזלת, דלקת גרון, שילשולים ומחלות חמורות יותר. גם ההפך הוא נכון. כאשר אנו חולים אנו חשים דחף לישון. השינה מחזקת את המערכת החיסונית.

המערכת הקוגניטיבית

חסר שינה פוגע בחשיבה, בריכוז ובזיכרון. המערכת ההתנהגותית-נפשית נפגעת, אנחנו הופכים לרוגזים ועצבניים, נוטים לתנודות במצב רוח ובוכים על נקלה. מחקרים שונים הראו, בעיקר אצל גברים, כי אלה שסבלו מהפרעות שינה היו עצבניים ואלימים יותר.

הורמון הגדילה

הורמון זה מופרש בזמן שינה טובה. ילדים הלוקים בהפרעות שינה גדלים להיות נמוכים יותר ואינם מממשים את פוטנציאל הגדילה. הורמון זה נחוץ גם אצל מבוגרים, לצורך איזון המינרלים של העצם. מחקרים הראו כי חיילים חשופים יותר לשברי הליכה, בשל חוסר בהורמון הגדילה. מחזורי השינה הראשונים של הלילה עשירים בשינה עמוקה, שם קיימת הפרשת יתר של הורמון הגדילה. לרוב הם מתרחשים בשלוש השעות הראשונות של הלילה. הפרשת ההורמון אינה תלויה בשעת היום, אלא בטיב ובמשך השינה.

הפרעות קשב וריכוז

חלק לא מבוטל ממקרי הפרעות הקשב והריכוז נובעים למעשה מהפרעות שינה. במחקר ישראלי שנערך באוניברסיטת ת"א נמצא שילדים אצלם הופחתו שעות השינה, הופיעו תסמינים הדומים ל-ADHD. ילד עייף אינו מרוכז, קופצני, עצבני ודעתו מוסחת בקלות. במחקר ישראלי אחר, בטכניון, נמצא כי אכן ילדים עם ADHD הם ישנונים יותר מבני גילם הבריאים. תסמינים אלה של ADHD נעלמים פעמים רבות לאחר שנפתרות בעיות השינה.