אובמה מינה מדען סביבה ליועץ בכיר

הנשיא הנבחר של ארצות הברית, ברק אובמה, שהבטיח להפנות עורף למדיניות ממשל בוש בנושא שינוי האקלים, מתחיל לקיים - עוד לפני כניסתו לתפקיד: בסוף השבוע הכריז אובמה כי ימנה את ג'ון הולדרן ליועץ המדעי הבכיר של הבית הלבן.

הולדרן, פיזיקאי מאוניברסיטת הארווארד, נחשב מומחה עולמי לנושא אנרגיה ואקלים. הוא התמקד במחקרו בנושא ההשלכות של שינוי האקלים, התבטא לא פעם על הצורך לשלב פיתוח בר-קיימא בתוכניות ארוכות הטווח, וביצע מחקרים גדולים על הסכנות של נשק גרעיני.

"היום, יותר מתמיד, המדע מחזיק את המפתח לקיומנו על כדור הארץ ולביטחון ולשיגשוג שלנו כאומה", אמר אובמה במעמד ההכרזה. הוא הוסיף ואמר כי הכבוד שהוא רוחש לתהליך המדעי "לא יתבטא רק בהשקעת משאבים או כספים. מדובר ברצון להבטיח שהעובדות והראיות המדעיות לא יעוותו או יוסתרו על ידי פוליטיקה או אידאולוגיה" - ביקורת מרוזמת כלפי מדיניות ממשל בוש.

לממשל בוש הייתה היסטוריה רצופת מהמורות עם הממסד המדעי האמריקני, בעיקר על רקע התנגדותו למחקר בתחום תאי גזע עובריים. בסוגיית התחממות כדור הארץ קרא בוש תיגר על קביעת המדענים שפעילות בני האדם אחראית למצב, ולכן התמיד ממשלו במדיניות שהתנגדה לקיצוץ בפליטת גזי החממה ולחתימה על אמנת קיוטו. רק בשלהי כהונתו, ולאחר לחצים גדולים, ריכך בוש את עמדתו.

אובמה מצידו הבטיח לכל אורך הקמפיין שלו להוביל את אמריקה לעבר עתיד ירוק יותר באמצעות השקעה באנרגיות חלופיות ופיתוח בר-קיימא. הוא גם הבטיח לפעול לקיצוץ פליטות גזי החממה של ארה"ב ב-80 אחוז עד 2050 - יעד שאפתני לכל הדעות. פרשנים בארה"ב ציינו כי בחירתו של הולדרן היא איתות על רצינות כוונותיו של אובמה.

המינוי מצטרף לשורה של מינויים המחזקים את התשתית הירוקה של ממשל אובמה. בין היתר הוא מינה את סטיבן צ'ו, חתן פרס נובל בפיזיקה לשנת 1997, כשר האנרגיה. צ'ו ידוע כתומך נלהב במציאת פתרונות מדעיים להתמודדות עם משבר שינוי האקלים. בנוסף צפוי אובמה למנות את קרול בראונר, לשעבר ראש סוכנות הגנת הסביבה האמריקנית, לתפקיד מתאמת המדיניות של הבית הלבן בנושא שינוי האקלים והאנרגיה.

מינוי נוסף שהתקבל בברכה על ידי התנועה הסביבתית הוא של האקולוגית הימית ג'יין לובצ'נקו לראש מנהל האוקינוסים והאטמוספירה (NOAA) - גוף משמעותי בתחום המחקר והמעקב אחר שינויי האקלים בעולם.

נקודה שחורה אחת שציינו ארגוני הסביבה האמריקנים הייתה המינוי של לורנס סאמרס לראש המועצה הכלכלית של הבית הלבן - למעשה הגוף העיקרי שייעץ לנשיא בתחום הכלכלי.

הרקע הוא מזכר פנימי שדלף לתקשורת אותו כתב סאמרס ב-1991, כשהיה הכלכלן הראשי של הבנק העולמי. הוא טען אז שיש היגיון כלכלי בהעברת תעשיות מזהמות ופסולת רעילה למדינות העולם השלישי, משום שממילא אורך החיים של תושבי מדינות אלה קצר יותר, והפוטנציאל הכלכלי שלהם קטן יותר משל תושבי מדינות במערב - וכך פגיעה בתוחלת חיים תהיה כלכלית יותר מפגיעה בבריאות תושבי המערב.