תהליך האומנה: קורס בקבלה ונתינה אינסופית

עוד בפרויקט: הילדים של כולנו

• רוצים לעזור לשי ולילדים אחרים? חתמו כאן על הטופס המקוון.
• יש לכם שאלות? היכנסו לפורום "הילדים של כולנו "
• המטרה: משפחה ובית לכל ילד בסיכון
• וידאו: ציון כהן חוזר "אל עצמו"
• כמה אנשים צריך כדי להחליף אמא אחת?  
• וידאו: צופית גרנט מבקרת במשפחת קלט  
• ליהיא לפיד: "הבית שלהם הוא מקום שממנו בורחים"
• העיניים שלו אמרו: "תיקחי אותי"
• יכול להיות שמישהו בעולם באמת דואג לי?
• 9,000 ילדים בארץ מחכים לבית
• התינוקת שננטשה בחדר האשפה מחפשת בית
  

ההתאמה של משפחת האומנה לילד, הליווי המקצועי שלה, של הילד ושל משפחתו הביולוגית אם קיימת, הם פרמטרים קריטיים להצלחת האומנה. עד כאן, כל מה שנאמר נכון גם לאימוץ. באומנה קיימת מורכבות נוספת שיש ללמוד לחיות לצידה בהדרגה ובזהירות. מטרת האומנה היא בסופו של דבר לשקם את הילד ומשפחתו ולהחזירו בתום תקופת האומנה למשפחתו הביולוגית.

ארבע עמותות המחולקות גיאוגרפית פועלות בארץ בנושא האומנה, מאז הופרט חלקית על ידי משרד הרווחה: אור שלום במרכז, מכון סאמיט בדרום ובירושלים, מטב בצפון ושח"ר אומנה טיפולית בפריסה ארצית. תהליכי המיון דומים בכל העמותות.

ההתחלה: תפיסות רומנטיות

חגית שר אבי, מנהלת גיוס והשמת משפחות במכון סאמיט בדרום, מהו התהליך שעוברות המשפחות במסע הזה של ההדרכה לאומנה?

"משפחות מרגישות תוך כדי התהליך שהן קודם כל לומדות על עצמן בהקשר הרחב ביותר. זהו תהליך של הבנה מעמיקה של תהליכים במשפחה שלאו דווקא קשורים לאומנה. משפחות אומרות 'אף פעם לא דיברנו על זה, לא חשבנו על זה'. הן מתייחסות להתנהלות שלהן, לחוויות שעברו בעבר ולא עיכלו בהכרח. הן לומדות לקראת מה הן הולכות ולמה הן באמת עושות את זה. זהו תהליך מאוד חווייתי.

"הרבה משפחות מגיעות בהתחלה עם תפיסות רומנטיות מהסוג של 'יהיה לנו עוד ילד שיהיה רק שלנו ואנחנו נעצב ונבנה אותו מחדש'. אלו פנטזיות לא ריאליות. המשפחות לומדות למעשה, שהילד הוא לא באמת שלהן, שהן בעצם ממלאות באופן זמני את מקומם של ההורים הביולוגיים. זה מחלחל לאט ולוקח זמן להבין את זה. בתובנה שלהן המשפחות צריכות להבין את ההבדל המשמעותי הזה מול אימוץ, שיתכן ויגיע הרגע להיפרד. זוהי מורכבות כמעט בלתי אפשרית לתפיסה. זה מצב בו המציאות לא ידועה מראש.

"קשה להתמודד עם מצב של חוסר וודאות וידיעה של מה יהיה מחר. משפחה שלא בנויה למורכבות הזו לא תהיה שם. בסוף התהליך משפחות אומרות 'חשבתי שאני רוצה ילד בשבילי. היום אני מבין שהוא קודם כל של ההורים שלו'. יש אם שאמרה משפט שהוא בעיני המרכזי באומנה "אני אתן לו את מה שאני יכולה לתת בתקופה הזו וזה משהו שתמיד יישאר אצלו, גם כשהוא יחזור למשפחה שלו". 

ההיכרות ואבחון המשפחה

נורית גרינוולד, מנהלת האומנה בעמותת מטב, מהו התהליך שעוברות אצלכם המשפחות?

"התהליך מתחיל בדרך כלל מפניה של המשפחה אלינו. מנחה אומנה שלנו יוצר קשר ראשוני עם המשפחה ומזמין אותה למפגש אורינטציה. מטרת המפגש שמתקיים בפורום של עד שש משפחות מתעניינות, היא לחשוף את המשפחה לתכנים של האומנה, כולל לתכנים עמוקים. המסר הוא: אתם יוצאים איתנו לטיול ארוך, שבמהלכו אתם ואנחנו נחליט האם הוא מתאים לכם. מדובר על דו שיח ולמידה, שבסופם תאושרו להיות משפחה אומנת.

"בשלב הבא מתקיימת פגישת היכרות ראשונה בבית המשפחה, יחד עם שני מנחי אומנה. בפגישה זו מבקשים שכל בני המשפחה יהיו נוכחים, כולל הילדים שכבר גרים מחוץ לבית. אנחנו מתייחסים לאומנה כאל אומנה של כל המשפחה ולא רק של אבא ואמא. בפגישות הללו, מתרשמים אם יש התנגדויות ולכן גם חשוב שיגיעו שני מנחי אומנה על מנת שלא יתפספסו פרטים במפגשים החשובים הללו.

"בכל מקרה, לא סוגרים אבחון של משפחה מבלי לראות את כל המשפחה, גם אם באותו שלב לא כולם מצליחים להגיע. חשוב להבין שאם יש ילד שמתנגד וחי בבית או אפילו נמצא מחוץ לבית, האומנה לא תצליח. מדובר על מינימום של שתי פגישות, לפעמים גם שלוש וארבע. תוך כדי המפגשים, המנחה אוסף מידע נוסף כמו המלצות ממוסדות בקהילה שמכירים את המשפחה ואישורים רפואיים, בודקים את מבנה הבית והאם יש מקום פיזי לילד.

"אם מרגישים שיש מערכת יחסים בעיתית בין בני הזוג, מנסים להבין בעדינות על מה מדובר ומתייעצים. לפעמים כאשר יש נוריות אזהרה, מגיעים אנשים נוספים לביקור. השלב הבא הוא קורס במ"ה, שמטרתו להכין את המשפחה וללמוד מהם על הקשיים שלהם. אנחנו מביאים לקורס אורחים שונים – משפחות אומנה ותיקות, הורים ביולוגיים ועוד. הקורס לעתים הוא גם אמצעי מיון נוסף של המשפחות.

"אני זוכרת שבאחד הפאנלים שהיו בסוף הקורס, הזמנו הורה ביולוגי שמסר את הילד בהתחלה בצו של בית משפט ולאחר מכן בהסכמה. הוא סיפר על הקשר עם המשפחה האומנת ואיך שהם התייחסו למקום שלו. הוא סיפר כמה זה הקל עליו לקבל אותם כמשפחה אומנת עבור הילד שלו, היות וקיבלו לא רק את הילד אלא גם אותו. הוא מאוד התרגש כשסיפר את זה למשפחות האומנה המתחילות".

איך מגיבים הילדים הביולוגיים בתחילת התהליך?

"את הילדים שעומדים להיות קולטים, מזמינים ביום האחרון ולפעמים עושים איתם הפעלה. הם מדברים בדרך כלל על שליחות (טרמינולוגיה הורית בעליל), מאיירים תמונות אופטימיות עם הילד החדש, אבל מעלים כמובן גם פחד מקשיים וחשש מלקיחת תשומת הלב".

 משהו שתמיד יישאר אצלו. גם כשיחזור למשפחתו הביולוגית. צילום: ויז'ואל/פוטוס

קורס במ"ה

רונית אדלר, מנהלת אשכול ומרכזת קורסי במה בעמותת "אור שלום" - אומנה במרכז, מהו המבנה של קורס במ"ה אצלכם?

"זהו קורס קבוצתי שנבנה במקור בארה"ב ונעשו התאמות של התכנים שלו לארץ. במ"ה פירושה בחירה, מיון והכנה. בכל קורס משתתפות 10-13 משפחות. אנחנו מקיימים 5 קורסים בשנה, כולל קורס מיוחד למגזר החרדי.

"ב'אור שלום' ישנם שלושה חלקים לקורס: בחלק הראשון נערכת סדנא אינטנסיבית בתנאי בית מלון, במשך יום וחצי כולל לינה. שני בני הזוג חייבים להשתתף. בחלק זה מעבירים למשפחות ידע תיאורטי הקיים בתחום האומנה, תוך כדי תרגול חוויתי. המטרה היא לבנות אבני יסוד בנושא האומנה וליצור שפה משותפת לכל מי שנכנס למשפחה הזו, משפחת האומנה. התנאים בבית המלון מאפשרים למשפחות לשהות ביחד גם מחוץ לשעות הקורס, להכיר אחד את השני וליצור בעצם מעין קבוצת תמיכה. יש משהו מאוד בודד בתפקיד של משפחה אומנת.

"החלק השני הוא סדנא לילדים הביולוגיים של המשפחות ללא ההורים. אנחנו מחלקים את הילדים בהתאם לפריסת הגילאים הספציפית. לפני כשבועיים עשינו לראשונה סדנא גם לגן חובה וכיתה א'. המטרה היא שהילדים הביולוגיים של המשפחה ייפגשו עם עוד ילדים ויראו שהם לא היחידים. לילדים זה לפעמים פחות ברור מאשר להוריהם וחשוב לנו גם לקלוט איך הם מרגישים והיכן הם עומדים בנוגע לקליטת ילד אומנה במשפחתם. הסדנא נותנת לגיטימציה לדבר על כל הרגשות והדאגות שלהם. הם שואלים למשל 'איך נתחבר לילדה הזו?'

"השלב האחרון הוא פאנל חגיגי הפתוח גם לקרובי משפחה של המשפחות ולחברים שהם חלק מרשת התמיכה שלהן. בפאנל אנחנו מציגים את האומנה מזוויות שונות. מזמינים משפחות וותיקות שמספרות על החוויה שלהן, מזמינים ילד ביולוגי שמספר על הזווית שלו, בוגר אומנה, פקידת סעד והורה ביולוגי שילדו גדל מחוץ לבית. זוהי חוויה מאוד מרגשת. גם אותנו היא מרגשת בכל פעם מחדש ומחברת אותנו לחזון שלנו. זהו גם סיכום של הקורס, ובסיום המפגש המשפחות מקבלות תעודות".

האם רוב מסיימי הקורס אכן ישמשו משפחה אומנת?

"אחוז גבוה ממסיימי הקורס יהיה משפחה אומנת. יהיו משפחות שיתאימו להרבה ילדים וכאלו שיתאימו למגזר מסוים. למשל, במקרה של נשים חד הוריות, היות וההשמה מותנית גם בהסכמת המשפחה, לא תהיה התאמה לכל משפחה. ישנן משפחות המגיעות לקורס לאחר ההשמה, היות והקורסים מתקיימים במועדים מסוימים ואם ישנה התאמה והשמה דחופה, הילד יגיע למשפחה לפני הקורס".

 כשהמשפחה טובה - זה הכי טוב. כשהיא גרועה - זה מאוד לא טוב. צילום: index open

פרופיל המשפחה

שלווה לייבוביץ', מפקחת אומנה ארצית במשרד הרווחה, עד כמה הבדיקה של המשפחות מחמירה?

"ראשית, בודקים תנאי סף בסיסיים כמו אי רישום פלילי, ויתור סודיות על מנת לדעת על מחלות, הכנסה קבועה, מינימום של עשר שנות לימוד, מקום בבית, ידיעת קרוא וכתוב בשפת האם וגיל מתחת ל-55 (במקרי אומנה של קרובי משפחה מתגמשים עם הגיל).

"בונים למשפחה פרופיל מאוד מחמיר ומעמיק, על סמך כל השלבים של המיון וההכנה, כותבים דו"ח 'כוחות – צרכים' שהוא דו"ח מאוד מובנה ומעמיק על המשפחה. בדו"ח מוסברות נקודות החוזק של המשפחה (כוחות) וצרכיה, שהן הנקודות בהן יש לחזק אותה. בסוף הדו"ח ישנה המלצה לאשר או לא לאשר את המשפחה. הדו"ח עובר לאישור המפקחת המחוזית ואם ישנן נקודות שאינן ברורות מספיק, מחזירים אותו ומבקשים לבדוק שוב. זו תורה מסיני מבחינתנו. לא יהיה ילד במשפחה אומנת ללא התהליך הזה. גם הורים ביולוגיים צריכים לאשר את ההשמה וגם המחלקה לשירותים חברתיים".

האם יש בקרה על התהליך גם בהמשך?

"מנחת האומנה צריכה להיות בקשר עם המשפחה והילד כל הזמן. תפקידה להדריך ולכוון, אבל גם לפקוח עין. אם יש איתותים חלילה של ילד במצוקה או ילד שצועד במקום, יש לבדוק מה נכון להמשך. אם לשמחתנו, הילד מתפתח ומשגשג, זוהי אינדיקציה להצלחת האומנה. בודקים גם מה המצב בבית הספר ובמוסדות החינוך הרלוונטיים.

אומנה היא המצב הכי מורכב שקיים גם לעומת אימוץ והשמה בפנימיות. כשהיא טובה זה הכי טוב וכשהיא גרועה זה מאוד לא טוב. העמותות לא מהססות לעשות ניתוק אם הן חושבות שהילד לא מקבל את מה שהוא זקוק לו".