הצבי המהיר: אלרגי לחתולים, לא עונה לטלפונים

מי מאיתנו לא מקבל לפעמים דואר רשום? פעם זו חבילה מהדודה, פעם זה דו"ח חניה ופעם זה מכתב רשמי אחר. בדרך כלל, הדוור מגיע, נוקש בדלת, אנחנו פותחים, חותמים לו בזריזות ומקבלים את המכתב ישר ליד. כמו שצריך. לפעמים, כשאנחנו לא בבית, ישאיר הדוור הודעה כי דבר הדואר הרשום מחכה לנו בסניף הדואר.

אבל אני לא מקבל דואר רשום כבר מספר חודשים. זה לא בגלל שהרשויות לא רצו לבזבז עלי את שמונת השקלים שעולה מכתב רשום. לא, לא. במקרה שלי, בכל פעם שאני מקבל דבר דואר רשום, מופיעה באורח פלא בתיבת הדואר שלי ההודעה המוכרת של "דבר הדואר הרשום הובא למעונך - אך לא היה בו מענה". מוזר. לפחות בשני מקרים הייתי בבית, ואני די בטוח שפעמון הדלת שלי תקין.

עומדת ברחוב וצועקת

השבוע נתקלתי במקרה בדוורית שלי. שאלתי אותה: "תגידי, למה אני לא מקבל מכתבים רשומים?" והנה התשובה שקיבלתי: "יש לך חתולים בחצר, ואני אלרגית לחתולים, אז אני לא נכנסת".

"אבל", טענתי בפניה, "את אמורה להביא לי מכתב רשום אל הדלת. אז מה את עושה?"

"אני עומדת ברחוב וצועקת, ואתה לא עונה. תתקין פעמון בשער החצר".

כן, מיד, הוד רוממותך הדוורית. בנוסף לפעמון בחצר, אני בוחן את האפשרות לפתוח בסמוך לשער גם מזנון עם סנדוויצ'ים ושתייה קרה. זה חלק מתוכנית "פנק את הדוור" שלי.

האמת, שעוד לפני שידעתי שהחטא החמור שבגללו אני נאלץ לכתת את רגליי לסניף הדואר בימי שישי הוא בחירתי לגדל חיות מחמד פרוותיות, שאלתי את הפקידה בסניף אצל מי אני צריך להתלונן על השירות המצוין הזה. בתגובה, היא נתנה לי אז את מספר הטלפון של בית הדואר המרכזי ביישוב שלי.

מסע הקסם הטלפוני

התקשרתי פעם אחת. התקשרתי פעמיים. שלוש. ארבע. לעתים תפוס, אבל ברוב המקרים - פשוט אין מענה. איש בבית הדואר לא חושב שמענה לטלפון הוא דבר נחוץ. שילחו מכתב. את זה אנחנו מכירים, עם זה אנחנו יכולים להתמודד.

אחרי המענה הלבבי שקיבלתי מהדוורית שלי, החלטתי להתלונן שוב. מכיוון שבמספר הקבוע אין מענה, התקשרתי למודיעין דואר. פקידה בשם רותי נתנה את הטלפון בבית הדואר המחוזי. נפלא. התקשרתי.

מזכירת המנכ"ל הגואלת

בלשכתו של מנהל המרחב ענתה לי מזכירה בשם סימה. שטחתי בפניה את כל צרותיי, וזה בטח עוד לפני הקפה של הבוקר. היא מיהרה להחזיר אותי לידיה האמונות של שולמית החביבה (אנחנו כבר מכרים ותיקים). שולמית התקשרה בקו השני, הפעם לסגן מנהל הדואר ביישוב מגוריי. לה כנראה יש מגע קסם, כי לה הוא ענה. היא אמרה שהיא מיד מעבירה אותי אליו. קיבלתי מוזיקת המתנה במשך כמה דקות - ואז סגן המנהל פשוט ניתק.

לבסוף בא הגואל בדמות מזכירה נוספת, הפעם מלשכת המנכ"ל, בשם מילי. לאחר שהבינה שזו בערך הפעם התשיעית באותו יום שאני מנסה להגיש תלונה רשמית על דוור, הזדרזה להעלות בשיחת ועידה את מנהל המחוז. תשובתו: "אני כבר בבית. תתקשרו למנהל המקומי".

שוב מצאתי עצמי ממתין על הקו. הפעם, בשעה טובה, בתיווך צמוד של עוזרת המנכ"ל, ענה לי סוף-סוף מנהל סניף הדואר המקומי, שבפניו תיניתי את כל תלאותיי. אגב, הוא גם נשמע מתפלא לנוכח התירוץ המקורי.

יממה המתנתי לתשובה מפי המנהל, מה יעלה בגורל המכתבים הרשומים שלי, שנסים (עם הדוורית האלרגית) מפני החתולים. בייאושי, כבר שקלתי לאלף את החתולים לחתום ולקבל את המכתבים הרשומים במקומי.

אחרית דוור

לאחר יממה, שב אלי מנהל הדואר המקומי עם תשובה, ומתברר שנמצא פיתרון טכנולוגי יצירתי לבעיית המכתבים הרשומים: הדוורית תתקשר אלי לסלולרי כל אימת שמגיע אלי מכתב רשום. מסתבר שדואר ישראל יכולים להיות שירותיים כשהם רוצים. חבל רק שבגלל דוורית אלרגית ושירות לקוי, כמעט פיתחתי אלרגיה לדואר ישראל.

מדואר ישראל נמסר בתגובה:

חברת דואר ישראל מעבירה אלפי דברי דואר רשומים בכל יום על ידי כ- 2000 דוורים מקצועיים ברחבי הארץ. הדוורים מבצעים פנייה ראשונית בבית הלקוח ובמקרה של אי מענה שם, מפנים את דבר הדואר לסניף הקרוב למסירה.

המסירה בבית הלקוח מתבצעת אלא אם כן יש מניעה או הפרעה למסירה (כגון כלב נושך בחצר וכו') וכמובן שאין מצפים מן הדוורים לסכן את חייהם בביצוע עבודתם.

במקרים בהם הלקוח אינו יכול לקבל דבר דואר רשום בביתו, הוא מוזמן לפנות לתיאום עם חברת דואר ישראל.

גם במקרה זה נבצר מהדוורית למסור את דבר הדואר עקב אילוץ רפואי (אלרגיה קשה לחתולים).

במיוחד עבור מקרים כגון זה, קיימות בחברת דואר ישראל לא פחות מ- 5 מחלקות לפניות הציבור, 4 אזוריות ומחלקה נוספת ארצית.

לצערנו, הכתב בחר לעבור בדרך חתחתים זאת במקום בדרך הפשוטה והיעילה של פנייה ישירה לאחת ממחלקות פניות הציבור. אין זה מתפקידו לדאוג לפתרונות מסירה בביתו אלא מתפקידנו ונשמח לעשות כן.

בלשכת מנכ"ל חברת דואר ישראל אין עוזרת/מזכירה העונה לשם מילי ועל כן, לא נוכל לבדוק טענה זו.

אנו שמחים כי נמצא פתרון הולם למסירת דברי דואר רשומים בביתו של מר ניב ליליאן ונשמח לסייע לו ולכל לקוח אחר במחלקות פניות הציבור של חברת דואר ישראל.