מי אחראי לחיבור לטלוויזיה במקלטים? לא ברור
תושבי היישוב אבשלום, 7 ק"מ מגבול הרצועה, פנו ל-ynet: חברות הכבלים והלווין לא מוכנות לחבר את שני המקלטים הציבוריים עד תום המלחמה. HOT הרימה את הכפפה לבסוף, אך המקרה חשף חסר בחוק
מה צריך אדם במקלט? אוכל, שתייה, חימום, חברה, מידע על המתרחש בעולם החיצון ותעסוקה. לכן, אחד ממצרכי היסוד הנחוצים ביותר במקלטים הוא חיבור לאמצעי תקשורת כלשהו, לשם קבלת מידע חדשותי על המתרחש באזור, וכן לשם הפגת השיעמום. כדי לצפות בטלוויזיה, רצוי חיבור לכבלים או ללוויין. מי אחראי לחבר את המקלטים לתשתיות חברות אלה? ויותר מכך, מי אמור לשלם על כך?
השאלה הזו התעוררה בימים אלה בקרב תושבי היישוב הקהילתי אבשלום, השוכן בפינת הגבולות עם רצועת עזה ומצרים. ביישוב - בלבו של חבל שלום, כ-7 ק"מ מגבול רצועת עזה - נותרו כ-130 תושבים, וישנם בו שני מקלטים ציבוריים.
במרחק של 20 מטר מכל מקלט מצויה נקודת חיבור ל-HOT. אבל לפי התושב משה טל, אנשי השירות בחברת הכבלים - כמו גם בחברת הלוויין - מיאנו לחברם בחינם. בקשה נוספת להפקדת פיקדון תמורת החיבור למשך כל תקופת המלחמה נדחתה על הסף.
"יש הרבה ילדים ואנשים מבוגרים ביישוב, שחשוב שישהו במקלט לזמנים ממושכים", הסביר טל בשיחה עם ynet את הדחיפות והנחיצות.
"מכיוון שאלה אוכלוסיות שמתקשות לרוץ למקלט בעת אזעקה - אלה מפאת כוחם הפיזי המוחלש, ואלה מפאת גילם הצעיר, אנו מעוניינים שהם ירצו להישאר במקלט גם בין האזעקות. צריך שיהיה משהו שישאיר אותם שם".
בני נוער במקלט הציבורי באבשלום (צילום: משה טל)
והמשהו הזה הוא טלוויזיה. פניית ynet ל-yes ול-HOT נענתה בחיוב על ידי HOT בלבד. בחברת הכבלים אמרו בתגובה לפנייתנו, שכאשר מדובר במקלט פרטי, החובה על תשלום התקנת הכבלים היא על הדיירים, ובמקרים רבים החברה מוכנה לשקול הענקת חיבורים בהנחה או בחינם לאלו שאינם מחוברים, כל מקרה לגופו.
במקרה כמו המקרה של תושבי אבשלום, שבו המקלט הוא מבנה ציבורי השייך לרשות המקומית, ביקשו ב-HOT שהרשות המקומית תפנה לחברה, ואז החיבור יתבצע במהירות האפשרית.
מ-HOT נמסר: "ערכנו מבצע בנתיבות, שבמהלכו התקנו כבלים ב-20 מקלטים בשיתוף עם העירייה. ביצענו גם חיבורים ללא תשלום במקלטים פרטיים. כשהמועצה המקומית אשכול תפנה אלינו באופן מסודר, נשמח לחבר את המקלטים באבשלום".
במועצה האזורית אשכול מסרו ל-ynet כי הם יפנו לחברת HOT בשם היישוב.
כעבור כמה שעות, טכנאי HOT הגיעו לאבשלום וחיברו את שני המקלטים בעלות של 100 שקל, שאותם שילמה המועצה. דמי התשלום החודשיים יסתכמו בפחות מ-20 שקל, ומחברת הכבלים נמסר כי תושבי אבשלום יוכלו לנתק את המקלט מכבליו בכל זמן שירצו, ללא תוספת תשלום.
חסר בחוק
אין ספק שציוד מקלטים בחיבור לכבלים הוא צעד חשוב בעתות מצוקה, בעיקר לשם קבלת עדכונים חדשותיים. ואולם מהבקשה של תושבי אבשלום עולה הסוגיה: מי אמור לשלם על חיבור המקלט לכבלים וללוויין בעת חירום?
לממשלה יש מענה רגולטורי לאספקת תשתיות גז, מים, חשמל ואינטרנט בעת מצב חירום. שידורי טלוויזיה לא נכללים באלה, וכל הגורמים המעורבים שעמם שוחחנו הסכימו כי נראה שמדובר בחסר בחוק.
במשרד התקשורת הסבירו את עניין החסר בכך שהמחוקק לא נתן דעתו לחיבור זמני של מקלט ציבורי לכבלים.
"בעת הכרזה על מצב מיוחד בעורף לא מצויה בחוק התקשורת או בהוראות רישיון הכבלים סמכות מיוחדת להורות הוראות בענין זה", מסר דובר המשרד.
בפועל, סעיף 41 לרישיון חברת הכבלים אוסר על אפליה בין מנויים; כלומר הסעיף אוסר גם על הענקת הטבה מפלה. ואולם הטבות כאלה, לכאורה בניגוד לסעיף, כבר ניתנו לתושבי קו האש.
גם במועצת הכבלים והלוויין, הגוף המפקח על HOT ו-yes, לא מצאו פיתרון לבעיה. מהמועצה נמסר בתגובה: "חברות הכבלים והלויין צריכות לחבר באופן בלתי מפלה מנויים המבקשים לקבל את שירותיהם. אם קיימת בעיה נקודתית בחיבור, יש לפנות למועצת הכבלים והלווין, שיש בידיה הכלים לפתור זאת על פי החוק".
במקרים כאלה, של חסר בחוק הנגרר ממצב ביטחוני בעייתי, מוקמת במועצת הכבלים והלוויין ועדת חריגים. לולא נענתה HOT לקריאה בעניין צמד המקלטים באבשלום, יכלה המועצה לאכוף על אחת החברות לחבר את המקלטים לשירותי הכבלים או הלוויין, באמצעות צו אכיפה ממשרד התמ"ת. זו סיטואציה שמעולם לא יצאה לפועל, משום שתמיד אחת החברות נידבה את שירותיה כאות מחווה.
