מי יהיה שר האוצר הבא? אין הרבה מתנדבים
המלחמה בעזה הסיטה את תשומת הלב הציבורית הרחק מהמשבר הכלכלי, אך זה שריר וקיים. מי יהיה האיש שינסה לנווט את המשק הישראלי דרך הסערה הפיננסית אל חוף מבטחים? לא בטוח שהרבה יקפצו על תפקיד כה כפוי טובה
מי ישב בלשכת שר האוצר בממשלה הבאה? השאלה רלבנטית ואיננה מוקדמת מדי. האיש שייבחר לתפקיד אמור לנווט את המשק ליציאה נוחה מהבוץ הכלכלי של המשבר העולמי. תפקידו יהיה קשה שבעתיים אם חלילה המלחמה סביב עזה לא תתקרב לכיוון של שביתת נשק יציבה אלא תהפוך לסוג של בוץ ביטחוני - כי אז אנחנו הולכים מהפח אל הפחת.
האם ברשימות שהגישו שלוש המפלגות הגדולות המתחרות על ראשות הממשלה, יש בכלל מועמד בעל כישורים של מנהיג כלכלי, או רק פוליטיקאים בעלי סיכויים טובים לזכות בתיק האוצר? התשובה מורכבת.
תפקיד כפוי טובה
בקרב המובילות, תור המועמדים הראויים לתפקיד הוא קצר. הצרה איננה רק באיכות האנשים - התפקיד הוא כפוי טובה - מה שלא תעשה תמיד תהיה מטרה לאש הציבורית. אם יש כבר מועמד בעל ראש כלכלי עם השקפת עולם חברתית מתקדמת, המערכת הפוליטית העקומה שלנו מסוגלת לפסוח עליו. ספק אם יזכה לתמיכה הפוליטית הדרושה למינוי, לעומת מועמד עמום בכישוריו והשקפותיו שיועדף כברירת מחדל קואליציונית.
הכל תלוי במפלגה שתרכיב את הממשלה, ובסוגיה זו המלה האחרונה טרם נאמרה. לפני המלחמה חשבנו שמערכת הבחירות תתנהל על הציר הכלכלי, בגלל המשבר, אבל בינתיים ערפל הקרב מכסה על צרות הכלכלה. בחודש שנותר עד יום הבוחר קשה לדעת עד כמה תתבהר תמונת הביטחון סביב עזה, כך שהמערכת תספיק להתמקד בעתידנו הקיומי.
לא השפעת הסקרים אלא תוצאות הלחימה, יקבעו איזו מפלגה תרכיב את הממשלה הבאה ומי יהיו שותפיה בקואליציה. הבכירות יחלקו על פי המסורת את התיקים הנחשקים: הביטחון האוצר והחוץ. בדרך כלל ראש הממשלה מעדיף שמפלגתו תחזיק בתיקי הביטחון והאוצר או לפחות באחד מהם. ככל שתהיה פחות תלויה בשותפות, עולים סיכוייה להחזיק אפילו בשלושתם.
כוכב עם סיכויים קלושים, שר שרוצה משפטים ומפלגה רבת מועמדים
לא נסתבך בהימורים על ההרכבים האפשריים. נבדוק מי הבאים בחשבון לתיק האוצר במפלגות המובילות, ומי בעלי הסיכויים לזכות בו. נלך מהקל אל הכבד לפי המדרג הנוכחי:לעבודה יש מועמד כוכב - הפרופ' (לכלכלה) אבישי ברוורמן, כיום יו"ר ועדת הכספים. הוא מקצוען עם השקפת עולם אשר נמנה על השלישייה הפותחת ברשימה. אבל סיכוייו לקבל את תיק האוצר קלושים אם תיק הביטחון יישאר בידי היו"ר שלו. כמובן, בתנאי שברק שורד בהצלחה את המלחמה, והעבודה תהיה השותף הבכיר בקואליציה הבאה. לברוורמן אל תדאגו - תיק החינוך עדיף בעיניו ועליו הוא יילחם.
לקדימה יש שר אוצר מן המוכן. לפני שנים אמרו על עו"ד רוני בר-און כי מי שלא רצה אותו בתור היועץ המשפטי לממשלה עוד יקבל אותו בתור שר המשפטים. הוא שומר על שתיקה מרוב עיסוקים בעניינים הבוערים של משרדו. אבל הכמיהה לתיק הנכסף עדיין כמוסה בתוכו. אם תיק המשפטים יוצע לו, הוא לא ייפרד מהאוצר בלב כבד. אם יידרש להמשיך בתפקידו, הוא יקבל את הדין.
אבל לבר-און אורב בפינה מתחרה ותיק וקשה עורף. האוצר הוא חלומו הרטוב של מאיר שטרית, אחרי שהחזיק בתיק בשלהי ממשלת נתניהו, ובממשלת שרון השנייה, בתור שר נוסף באוצר לצד השר נתניהו - שתי תקופות קצרות ומפתות. ערב הקמת הממשלה היוצאת שטרית טען שקיבל מאולמרט הבטחה לתיק, והכחיש פרסומים שהתיק מובטח לאברהם הירשזון. כששמע מאולמרט כי הירשזון הועדף על פניו, הוא רתח והיתה להם שיחה קשה.
ציפי לבני כראש הממשלה עשויה להעדיף את בר-און באוצר, כי המשבר הכלכלי מעמיק, ועסקי הכלכלה רחוקים ממנה אף יותר ממה שהיו רחוקים מבר-און כשנדרש לקבל את התיק אחרי התפטרות הירשזון. אולמרט, שכבר היה שם, נזקק לשר חזק ובעיקר נאמן לו, שעליו יוכל לסמוך בעיניים עצומות. לבני עמדה על כישוריו של בר-און, המרושת היטב במשרד ומצוי בעיצומה של התוכנית להאצת המשק. אין מחליפים סוסים בעלייה.
הקאמבק של נתניהו לראשות הממשלה יחזיר אותו גם למעמד של שר-על באוצר, כפי שהיה בממשלתו הקודמת, לפני עשור. מועמדים ראויים לתפקיד השר לא חסרים בליכוד. דן מרידור היה שר האוצר הראשון שלו, שהתפטר כעבור שנה בגלל מחלוקת עם בנק ישראל על מדיניות שער החליפין. הנגיד יעקב פרנקל חתר לליברליזציה, מקצועני האוצר התנגדו, ומרידור הלא-כלכלן תמך בהם, לעומת ביבי שתמך בנגיד. בכנס קיסריה נשברו הכלים.
סילבן שלום החל כראש המטה הכלכלי של נתניהו בתקופת ממשלת רבין, אבל נשאר מאחור כשנתניהו הרכיב ממשלה ולא ספר אותו. אחר כך נתן לו ברוטציה את תיק המדע. הוא לא ספד לנתניהו כשהפסיד לאהוד ברק. שרון הכיר בכישוריו ונתן לו את תיק האוצר בממשלתו הראשונה. השר שלום היה אבי תכנית החירום הכלכלית שהוציאה את המשק מהמיתון של ראשית העשור. נתניהו ירש אותו ומאז הוא מנכס לעצמו את זכות היוצרים.
נתניהו יכול להתפאר בקידום תוכנית החירום, אשר סילבן שלום לא הספיק להשלים בגלל הקדמת הבחירות ב-2003, ולחלוק עמו את ההישגים של צמיחת המשק שהחלה בתקופתו. להשתבחותו העצמית יש מעלה: אם יחזור לשלטון בצל המשבר העולמי, הוא יצטרך לטפל במשק ברגישות והתייחסות לאנשים שמאחורי המספרים. ספק אם יסתכן פעם נוספת בסגידה לאלילי ההפרטה וכוחות השוק שהכזיבו.
מקורביו טוענים שאם יחזור לראשות הממשלה זה יהיה נתניהו מפויס. אם החזיר לליכוד את מרידור ובני בגין, אחרי שפרשו בגללו בתחושת נבגדות, מי יופתע אם יחזיר לאוצר את סילבן שלום או מרידור, ואם לא הם – את עו"ד יעקב נאמן, שהחליף את מרידור. נאמן, בהשראת נתניהו, שיכלל את חוק ההסדרים למנוף הרפורמות המבניות במשק בהליכים לא דמוקרטיים. החוק שמשניא את האוצר על הכנסת יותר ויותר, משנה לשנה
נערי האוצר יאהבו את שובו של ביבי, רק אם יצדיק את המיתולוגיה של הרפורמטור התזזיתי והבלתי נלאה, עליו גדלו באגף התקציבים, עד שנהפך מודל להשוואה עם כל שר שבא אחריו. הוא עלול להפתיע גם אותם. אחרי עשור, נתניהו כבר בגיל המתקדם שבו מעדיפים בדרך כלל את ה"אולד-בויס". תיקון עולם? צעדי התייעלות? למה לא - אך הפעם עם יותר שיקול דעת וכובד ראש.
אבל לא נקדים את המאוחר. בחודש שנותר עד לבחירות - באווירת המלחמה - הכל יכול לקרות וגם להתאייד, או להפתיע - בקלפי, בכנסת, בממשלה וגם באוצר. כל דמות חדשה שתיכנס ללשכת השר, אפילו התברכה בשאר רוח של מנהיג כריזמטי, כדאי שתפנים קודם את הלקח ההיסטורי של קודמיה: במוקדם או במאוחר היא תהיה תלויה בפקידי האוצר. אם לא תלך אתם - הם יאלפו ויתמרנו אותך ללכת אחריהם או ללכת לשום מקום.
פלא שאין הרבה קופצים על התפקיד כפוי הטובה הזה שמחייב להכניס ראש בריא למיטה חולה?
לפנייה לכתב/ת 
לא יסרב להישאר. בר-און
צילום: עמית שעל
לוטש עיניים. שטרית
צילום: אלכס קולומויסקי
ההשתבחות העצמית משתלמת. נתניהו
צילום: גיל יוחנן
לא יפתיע. שלום
צילום: דודי ועקנין
סיכויים קלושים. ברוורמן
צילום: גיא אסיאג
מומלצים
