אגרות החוב הממשלתיות - אכן סולידיות?

שוק אגרות החוב הממשלתיות בארץ עובר בזמן האחרון טלטלה עזה. מאז שהחל המשבר הכלכלי הוא נהנה מעליית מחירים גדולה, ומאז שהחלה המלחמה בדרום הוא סובל מירידות חדות. שוק איגרות החוב הממשלתיות נקראות "השוק הסולידי". מדוע, אם כך, הוא מתנהג כעת כשוק ספוקלטיבי לכל דבר?

ממשלת ישראל מנפיקה באמצעות משרד האוצר שלושה סוגי אג"חים: אגרת חוב מסוג שחר - אגרת חוב שקלית המשלמת ריבית קבועה. אגרת חוב מסוג גליל - אגרת חוב צמודה למדד המחירים לצרכן המשלמת ריבית קבועה. אגרת חוב מסוג גילון - אגרת חוב שקלית המשלמת ריבית משתנה. כל האג"ח הללו נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. בעבר הנפיקה המדינה גם אגרת חוב בשם גלבוע שהיתה צמודה לדולר.

הזורע עד לפדיון יקצור ברינה

עלינו להבחין בין שני סוגי השקעה - השקעה באג"ח הללו לפידיון, לעומת השקעה לתקופה קצרה יותר. כאשר אני משקיעה באג"ח הממשלתית לפדיון, התנהגותה בשוק לא צריך לעניין אותי. מבחינתי, תנאי ההשקעה נקבעו ביום בו רכשתי את אגרת החוב. התשואה שאקבל היא מובטחת לאורך תקופת חיי האגרת, התשואה נגזרת מהמחיר בו קניתי אותה ומשיעור הריבית הנקובה בה. תנאים אלו מובטחים לי, ובלבד שאחזיק את האגרת עד לפדיונה.

אם אחליט למכור את האגרת לתקופה קצרה יותר, התשואה תיגזר מהמחיר בו אמכור אותה בבורסה. אם אמכור אותה במחיר גבוה ממה שקניתי, אגרוף רווחי הון, ואם אמכור במחיר נמוך - ייתכן שאפסיד אחוז לא מבוטל מהשקעתי. מחיר האג"ח בבורסה מושפע מהיצע וביקוש, הנגזרים מגורמים חיצוניים בעולם (כמו המשבר הפיננסי העולמי) ובארץ (כדוגמת המלחמה בדרום) וכן מצפיות שונות לגבי רמת האינפלציה ושיעור ריבית בנק ישראל.

כיצד גורמים אלו משפיעים על השוק? כשאנחנו מצפים לאינפלציה גבוהה, לדוגמא, האג"ח הצמודות למדד יהנו מביקושים ולכן מחירן יעלה בשוק, ואילו האג"ח השקליות ירדו. כשיש ציפיה להורדת ריבית, יהנו האג"ח מסוג שחר (בריבית קבועה) מביקושים ואילו האג"ח מסוג גילונים (בריבית משתנה) ירדו.

מאז שהחל המשבר הפיננסי, ברחו משקיעים רבים מאיגרות החוב הקונצרניות - של המשקיעים הפרטיים - וביקשו להעביר את השקעותיהם לנכס עם סיכון נמוך, כתוצאה מכך, היתה נהירה של כספים לכיוון האג"ח הממשלתיות השקליות ומחירן בשוק עלה בשל הביקושים הגבוהים.

השוק חושש מעלות המלחמה

מאז תחילת הלחימה בדרום סובלות איגרות החוב הממשלתיות ירידה חדה במחיריהן. הסיבה לכך היא העובדה שהשוק תופס את המלחמה כגורם שישפיע בטווח הבינוני והארוך על הגירעון הממשלתי. הוצאות המלחמה וההוצאות שיהיו אחריה ישפיעו על תקציב המדינה בצורה משמעותית.

בשוק מעריכים כי הגרעון הממשלתי יגדל, כך שהמדינה תצטרך להנפיק כמות נוספת של אגח"ים ובכך להשפיע על ההיצע, וככל שההיצע גדול יותר - כך המחיר יורד.

חשוב לזכור ששוק איגרות החוב הממשלתי עדיין נחשב להשקעה הסולידית ביותר - למי שמחזיק באגרת עד לפדיונה. כמכשיר סחיר, בעיקר בתקופות סוערות אלה, נתון השוק לספקולציות רבות ולכן מתאפיין בתנדתיות גבוהה שלעיתים תדיר שינה מעיני המשקיע הסולידי.

עצתי היא לכל מי שלא מחפש ריגושים מיותרים, להסתכל על ההשקעה באג"ח הממשלתי כאל פיקדון בנקאי שנפרע במועד קבוע עם אפשרות למשיכה יומית. רק משקיעים סקולטיביים יכולים לראות בו אפיק שניתן לגרוף בו רווחי הון.