הידוק הפיקוח על האג"ח מעלה אבק בוועדה
ועדת הכספים מעכבת כבר חודשים את אישור תקנות האוצר לשכלול הפיקוח, שהיו יכולות לצמצם את הפסדי המשבר הפיננסי. ובינתיים, בתי ההשקעות חוגגים על כספי החוסכים, ובשוק ההון מודאגים מההזנחה
תקנות האוצר לשכלול הפיקוח על קופות הגמל בעניין השקעותיהן באג"ח הקונצרניות הוגשו לאישור הוועדה בסוף אפריל, אבל העלו אבק שמונה חודשים במגרותיה. לפני חודש שלח שר האוצר את התקנות בשנית, הפעם עם מכתב
לא חסרים לוועדה תירוצים רשמיים. ראשיה התחלפו בין פגרת האביב לפגרת הקיץ, ועכשיו יש פגרה שלישית בלתי צפויה בגלל הקדמת הבחירות. אלא שלוועדת הכספים אין מגבלה להתכנס בפגרות, גם אם צריך לקבל אישור מיוחד ערב הבחירות. דליה איציק היתה נותנת את האישור אם מישהו היה מבקש או מלחיץ אותה במכת אגרוף על שולחנה.
לא יכולים להאשים את האוצר
הוועדה מתכנסת בקושי אחת לשבוע, בלית ברירה, לאישור תקנות החירום להאצת המשק ולהגנת כספי הפנסיה. אין לה נוכחות פעילה ותקיפה במשבר, לפחות לא בתור גוף שאמור לפקח על עבודת הממשלה. חבריה דואגים יותר לבחירתם מחדש.
התקנות בעניין החיסכון הפנסיוני אושרו שם בחטף, אחרי לחץ מתון - לא מעט משיקולי בחירות - למרות התוכן העמום והמבלבל. את הבעיה האמיתית שמאיימת על עמיתי קופות הגמל וקרנות הפנסיה - היעדר בקרה ופיקוח רציניים על ניהול החסכונות, הוועדה מזניחה. וכאן היא לא יכולה להאשים את שר האוצר.
שר האוצר רוני בר-און שלח מזמן לאישור ועדת הכספים גם תקנות אחרות, חשובות פי כמה. התקנות הרובצות עדיין לפתחה, נועדו לעשות סדר חדש בעבודת בתי ההשקעות, ובעיקר לצמצם את מכת ניגודי העניינים שפשטה בשוק ההון ופוגעת בחוסכים. אבל המשימה הזאת איננה דחופה בעיני הוועדה - שום דבר לא בוער לה. טוענים שם כי זה אינו הדבר היחיד בצנרת שממתין לתורו. ומדובר בהמתנה שנמשכת כבר קרוב
בינתיים, בתי ההשקעות חוגגים על כספי החוסכים. הבורסה עולה ויורדת, והמשקיעים גוזרים את הקופונים שלהם, בהיעדר מגבלות ופיקוח רציני של האוצר, שיחליפו את המערכת ההדוקה של המפקח על הבנקים, שסולקה מהתמונה ברפורמה של ועדת בכר. אבל מה תועיל אכיפה, אפילו ביד חזקה ותקיפה, כשאין מה לאכוף.
רבים בשוק ההון מודאגים מההזנחה הכפולה - של בניית מערך חלופי והולם לבקרה ולפיקוח, ושל מתן השוט למפקחים בהסדרת כללי ההתנהגות של בתי ההשקעות. לא מן הנמנע שהיה ניתן לצמצם את הפסדי המשבר הפיננסי, לו הקדים הממונה על שוק ההון להשלים את התקנות לפחות לפני שנתיים. ידי האוצר לא נקיות בקטע הזה, אבל בהזנחת אישור התקנות לאחר שכבר נשלחו לכנסת, ועדת הכספים מוסיפה חטא על פשע.
בשוק ההון טוענים כי המשבר שכמעט ריסק את פריזמה, הוא רק קצה הקרחון, בגלל הואקום שנוצר בהעדר מחסומים ומשגיחים. בית ההשקעות לקה בניהול לא אחראי של קופות הגמל - אשר עברו לידיו ברפורמת בכר. פאשלות דומות קיימות גם אצל אחרים, אבל לא מדברים על זה בקול רם. גם האוצר משתדל לערפל את הרושם הזה, שלא יגידו כי נרדם בשמירה.
הרע במיעוטו טוב מלא כלום
התקנות החדשות מחליפות נוסח דל ומיושן, שהתאים לתקופה אשר קדמה למעבר חלק הארי של נכסי קופות הגמל וקרנות הפנסיה לניהול בתי ההשקעות. התקנות קובעות סייגים נוקשים לנאמנים החדשים בכל תחומי פעילותם - החל בתמהיל ההשקעות וכללים להשקעה בטוחה ומבוקרת, וכלה במניעת ניגודי עניינים. התנ"ך של שוק הון מסודר. בעבר, למשל, עשו שם לא מעט עסקאות אשראי גם ללא בדיקת טיב הערבויות ובקרה על הבטוחות.
גם התקנות החדשות אינן כליל השלמות. יש כבר טענות שהטיוטה שנמסרה לאישור ועדת הכספים לוקה בחסר, והנוסח לא מספיק אגרסיבי. עם זאת, גם המבקרים דוחקים להעביר בהקדם לפחות את הרע במיעוטו - שהוא טוב מלא כלום.
עו"ד דרור שטרום הוא אחד מהדוחקים. הוא החל לצעוק בכיוון הזה עוד כשהיה הממונה על ההגבלים העסקים ובתוקף תפקידו גם חבר בוועדת בכר. שש שנים הוא ממשיך לצעוק. לא מכבר שלח לאוצר חוות דעת על התקנות בהזמנת בית ההשקעות לידר שוקי הון. כיוון הביקורת איננו מוזמן. "מי שמכיר אותי גם יודע שדעתי לא השתנתה", הוא אומר.
שטרום מתמקד בסוגיית ניגודי העניינים. בעיניו זו הרעה החולה בעבודת בתי ההשקעות הגדולים, המשתפים פעולה עם חברות הבת שלהם לחיתום וברוקראז'. בית ההשקעות מנהל את כספי העמיתים של קופות הגמל וקרנות הפנסיה שנרכשו מהבנקים, אבל משקיע אותם גם בניירות ערך - אותם מפיצה חברת החיתום, ומשחק איתם בבורסה באמצעות חברת הברוקראז', המבצעת בפועל את הוראות הקניה והמכירה.
המלכוד - בחופש הפעולה
איפה המלכוד? "בעיקר במתן חופש הפעולה לבית ההשקעות, שהעדיף להשקיע את החסכונות הפנסיונים גם בנכסים מורעלים - מניות ואג"ח זבל - שהציעה לו חברת החיתום. בשנים האחרונות השוק חלש. ההנפקות הטובות מעטות. כדי לשווק את המעט הזה, החתם לא צריך לנצל את הקשרים הביתיים שלו", מסביר שטרום.
"הקשרים האלה מנוצלים כדי למכור למשקיע הבית את ההנפקות הגרועות שאין להן ביקוש רב בשוק, ובשל כך, המנפיק מוכן לשלם לחתמים עמלת הפצה
"ניגוד העניינים מחריף כשהשוק חלש. בית ההשקעות מנפח באופן מלאכותי את היקף המשחק שלו בבורסה בסחורה הקיימת במטרה להגדיל את רווחי הברוקראז' מעמלות המכירה והקניה. המרוויח הגדול מהמעגל הסגור הזה הם הבעלים של תאגיד הגג שמאחורי שלוש הזרועות המתואמות ביניהן. החוסכים הם המפסידים היחידים מכל מצב.
"המשקיע משלם על חשבונם את העמלות לחברות החיתום והברוקראז', וכשהבורסה נופלת הוא מחלק ביניהם את הפסדי השקעותיו הכושלות בירידת ערך חסכונותיהם. הם הרי לא מודעים לטיב ההשקעות שעשה הנאמן שלהם מאחורי גבם, לרוב בלי צורך לקבל מהם ייפוי כוח. לו פעל בנפרד רק בשיקול דעת עסקי, מתי למכור ולקנות לפי חכמת החיים והניסיון, הוא לא היה מסתכן בקניית נכסים מורעלים".
"אבסורד שגובל בחוסר אחריות משווע"
שטרום לא מרוצה מכך שהתקנות החדשות רק מגבילות את ניגודי העניינים, ולא מחסלות לחלוטין את הרעה החולה. התקנות רק אוסרות על בית ההשקעות לסחור עם חברות הבת שפועלות לצדו תחת גג משותף, בעסקאות עם החתם בהיקף שעולה על 10% מנכסיו, ובברוקראז' בהיקף שעולה על 20%. מצד שני, ניתן לחרוג מהמגבלות בתהליך מבוקר.
"עוד בוועדת בכר דרשתי שכל העסקאות בשוק ההון יהיו באפס ניגודי עניינים. יש קסם בספרה הזאת. בכמה שלא תכפיל אותה, יישאר האפס. בניגודי העניינים אין חצי הריון. התקנות מחייבות את המשקיע לנהל את רוב עסקאותיו עם חברות אחרות, ואמנם פותחות את השוק לתחרות. אבל הן מוותרות על העיקרון - ונותרה רק שאלת המחיר. אני חושש שהוויתור יביא להתמסמסות המגבלות. ברגע שמאפשרים ניגוד עניינים חלקי, הלחץ של שוק ההון ירחיב את הפרצה עד לקריסת מוחלטת של הגדר תוך מספר שנים", אומר שטרום.
שטרום חזר ולחץ על ברוורמן להשלים את רפורמת בכר באישור התקנות, אך לשווא. ברוורמן חזר ואמר לנו בתגובה, לפני חודש והשבוע, שהוא עוד יטפל בהן. בפועל, לא יהיה לו זמן, כשהבחירות בפתח ואחריתן - מי ידע.
מהאוצר נמסר בתגובה כי גם אגף שוק ההון לחץ, אבל כנראה שגובר הלחץ הנגדי של לוביסטים מטעם להקפיא את התקנות שאינן בריאות למשקיעים המוסדיים בתקופת המשבר הפיננסי. בוועדה מכחישים לחץ כזה.
"סיפור אג"ח הקונצרניות היה נראה אחרת לו התקנות היו מבוצעות מזמן", אומר שטרום. "מבלי להגזים בהשפעת היעדר התקנות על הכרסום בערך החסכונות עקב המשבר, נראה לי שתחת רגולציה אגרסיבית ניהול כספי הקופות והקרנות היה יותר אחראי, ויכול לצמצם את נזקי המשבר. בינתיים, בוועדת הכספים רק מדברים על הצורך בהגנה על החוסכים. כשהתקנות תקועות במגירה שלה, לי זה נראה אבסורד שגובל בחוסר אחריות משווע".
לפנייה לכתב/ת 
