לגברים יש דחף, אנחנו החטא

מפלגת האיחוד הלאומי בחרה שלא לשלב נשים ברשימתה לכנסת "כדי לא לפגוע בתמיכת הרבנים", נשים לא הרצו בכנס מכון פוע"ה כיוון שלא נמצא פוסק שיתיר הרצאת אישה. הדוגמאות הן רבות. בשורה התחתונה: הגברים ממדרים אותנו הנשים מהבמה, מהמרכז, ממוקד קבלת ההחלטות והכל בתירוצים נלוזים של איסורים הלכתיים. תירוצים שאנו למדים שאין להם ביסוס או אמיתות. שהרי הרב מלמד הצהיר שאין לו בעיה עם נשים בכנסת והרב שרלו מצא לנכון לומר דברים אחרים בעניין הופעת אישה בפני גברים. מדינת ישראל והעולם המערבי כולו מתקדמים לפלורליזם ולשיוויון בין המינים ורק אנחנו, הדתיים, ממאנים להתקדם הלאה. תקועים בבועה שוביניסטית. לעיתים, אפילו צועדים אחורה, אל עבר העבר החשוך.

לא מזמן סיפרו לי חברים שבגן של הבת שלהם כבר אסור להביא את אבא להצגות בהן מופיעות בנות הגן. מדובר בבנות בנות 5 למען ה'! ממה אנחנו מפחדים? ממה אנחנו חוששים? מה אנחנו אומרים לבנות? שאבא לא מגיע להצגה כי לראות בנות קטנות שרוקדות זה לא צנוע?

זוהי הבחירה שלנו לנפח את נושא המיניות כבר בגיל צעיר. אנחנו מתעסקים במיניות ויצריות כל-כך הרבה עד כדי ניפוח

 למימדים לא רציונאליים לפעמים. עושים עניין מדבר פעוט שלעיתים עלינו פשוט להניח לו.

כששאלנו בצעירותינו למה עלינו להתלבש בצניעות או מה עומד מאחורי איסור שחייה מעורבת התשובות תמיד היו – לגברים יש יצר ואסור לנו הנשים להחטיא אותם. זה המסר שהבנות הדתיות מקבלות לאורך כל השנים - אנחנו הנשים, החטא בהתגלמותו. אובייקט מיני. לגברים יש יצרים, יש להם דחפים ואנחנו חייבות לעזור להם. הגברים לא יכולים לראות אותנו אחרת מאשר כפיתוי. איך אנחנו, הבנות הדתיות, אמורות אחר-כך להסתכל על אותו גבר יצרי ושטחי ב"דייט"?

אינני בועטת בהלכות צניעות חלילה או מזלזלת ביצר הגבר.

 זוהי איננה כוונתי. הביקורת שלי מופנית כלפי אותם מחנכים ורבנים התורמים לגיבוש התפיסה הזו על ידי הפרדה מוגזמת בין בנים לבנות עוד מגילאים צעירים, כלפי אלו המחנכים לצניעות מגוחכת המבטלת את הנשיות, כלפי אלו הקוראים לפיזמונסניף נפרד בבני עקיבא וכלפי אלו המונעים את נוכחות הנשים בכנסת...

לדעתי,

המסר אליו אנו משוועים ומחנכים לו הוא פשוט שגוי. הגיע הזמן לתרץ ולבסס את האיסורים והסייגים בדברי תוכן אחרים. ההתעסקות הכמעט אובססיבית הזו ביצר ובמין היא לעיתים חולנית. אנחנו, במו ידינו, מחנכים דורות של בנות מקסימות להיות אובייקט מיני כי בצד השני של הרחוב, נמצא לו הגבר.

הרב שרלו בדבריו האחרונים מאפס את הציבור הדתי ואומר משהו שאולי קצת שכחנו להגיד - כשנשים, לבושות כראוי, מרצות בתחום מקצוען, על הגברים לעסוק בתוכן דבריהן ולא באובייקט עצמו. כשדעתו של הרב שרלו תהפוך לדעת הרוב כולנו נגיע לעולם שפוי יותר בו גבר ואישה הם שני "אובייקטים" שווים. עד אז - מחווה נוצרנו וכנראה שחווה נישאר...

הילה ניסן היא בוגרת אולפנה, תחקירנית בערוץ 2 ושדרנית ברדיו "קול נתניה".